גרי אקשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

גרי (גרשון) אקשטיין (נולד ב-18 באוגוסט 1948) הוא גיטריסט, מוזיקאי, זמר, מפיק ומלחין ישראלי, אשר עיקר פרסומו היה בסוף שנות השבעים ובמהלך שנות השמונים. מוכר בעיקר בשל הפרודיה "אני הולך לבית שאן" ובשל הדואט שלו ושל שלמה ארצי בשיר "פתאום כשלא באת".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון אקשטיין נולד ברחובות. בגיל 16 החל לנגן בגיטרה. בשנות השישים היה שותף במספר להקות: "כובשי הקצב", "המטפסים", "להקת תל אביב", להקת "מטריות", להקת "הכוכבים הכחולים" ולהקת "הנסיכים".

בשנות השבעים היה שותף בלהקת "האצבעות" ולהקת "קליידוסקופ".

בשנת 1977 הוציא את אלבומו הראשון, "מחזור א' תשלז". ב-1979 השתתף כגיטריסט בתקליט "הילד הזה הוא אני" שכתב יהודה אטלס והלחין אבנר קנר.

במהלך שנות השבעים ושנות השמונים ניגן אקשטיין באלבומים של שלמה ארצי, אריק איינשטיין ושלום חנוך, והפיק מוזיקלית אלבומים כמו "דרך המשי" של יהודית רביץ.

בתחילת שנות השמונים היה אקשטיין שותף בלהקת "סתיו".

ב-1981 הוציא שלושה אלבומים – "לא לשידור", "פטה מורגנה" ו"גרי אקשטיין". באותה שנה הצטרף להרכב ההופעות "כלים שלובים" לצד יצחק קלפטר, יגאל בשן ודני ליטני. כמו כן הלחין את המוזיקה לסרטים "פצעי בגרות 80", "עם ישראל חי" ו"בחינת בגרות". ב-1982 הוציא את אלבום הילדים "גדליהו והמיסטוק".

לקראת אמצע שנות השמונים פתח אולפן הקלטות שהפך למקור פרנסתו העיקרי. בתקופה זו היה שותף בלהקת "סרט" שהשירים שהקליטה עבור אלבומה היחיד היו מעבר חד מסגנון הלהיטים שאפיין את אקשטיין למוזיקה יותר ייחודית ופחות פופולרית.

ב-1986 הוציא אלבום נוסף בשם "עבודת יד", והלחין את המוזיקה לסרט "השגעון הגדול".

ב-1990 עורר אקשטיין סערה כאשר הוציא לרדיו את תקליט השדרים "טרזן". השיר נפסל לשידור בעיקר בגלל מילותיו הגסות והפרובוקטיביות, ובגלל השורה "רמבו בן זונה". הגרסה השנייה שהופיעה בתקליט השדרים כללה צלילי "פיפס" אלקטרוניים בשורות הגסות. גם עטיפת תקליט השדרים עוררה סערה: בצד הקדמי צולם ראשו של אקשטיין על ראשו של טרזן בציור בו טרזן תוקע סכין בגופה של צ'יטה, ובצד האחורי צויר טרזן מטפס על הר חצי-עירום נושא את סכינו בתחתונים העשויים מעור של צ'יטה, ולידו ראש ערוף של אדם.

בשנת 1993 הוציא את האלבום האינסטרומנטלי "בלי מילים". נכלל בו גם השיר "טרזן".

לאחר כמעט עשור בו לקח פסק זמן מהפקת אלבומי מוזיקה, הוציא אקשטיין בשנת 2002 סינגל בשם "נשקיני נא", אותו כתב והלחין. ב-2003 פתח דף יוצר באתר האינטרנט "במה חדשה", בו הוא משתף שירים חדשים מקוריים שלו.

ב-2005 הוציא את הסינגל "מה עובר עלייך", עם המוזיקאי ואיש הסאונד ראובן חיון (לחן של אקשטיין למילים של חיון). השניים גם העלו מופע משותף ביחד עם להקת "אינזים".

ב-2006 הוציא את אלבומו התשיעי, "גרי אקשטיין 9".

ב-2008 לקה אקשטיין באירוע מוחי שהגביל את התנועות המוטוריות שלו, אך לא פגע בזיכרון שלו. הוא החל בתהליך שיקום, וב-2009 נערך לכבודו ערב הוקרה עם מיטב שיריו בהשתתפות אמנים רבים וידועים‏[1].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מחזור א' תשלז" (1977)
  • "לא לשידור" (1981)
  • "פטה מורגנה" (1981)
  • "גרי אקשטיין" (1981)
  • "גדליהו והמיסטוק" (1982)
  • "עבודת יד" (1986)
  • "בלי מילים" (1993)
  • "גרי אקשטיין \ לא לשידור (הוצאה מחודשת)" (2003)
  • "גרי אקשטיין 9" (2006)
  • "אירוע מוחי" (2012)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלומית שרביט ואילת יגיל, גרי אקשטיין רוצה לחזור לגיטרה, באתר ynet‏, 7 בינואר 2010