מרדכי זעירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי זעירא
מרדכי זעירא ב-1953
בני הזוג זעירא
לוחית זיכרון על ביתו של מרדכי זעירא ברח' הירדן 15 בתל אביב

מרדכי זעירא (6 ביולי 19051 באוגוסט 1968) היה מלחין ופזמונאי ישראלי. כתב מנגינות לטובי המשוררים והפזמונאים, בהם נתן אלתרמן, יעקב אורלנד, אהרון אשמן ואלכסנדר פן.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זעירא נולד כדמיטרי מארק (מיטיה) גְרֶבֶן בעיר קייב שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה). למד במגמת מכונאות בפוליטכניקום של קייב, אך עקב קשיי הפרנסה הפסיק לימודיו לאחר שני סמסטרים ועבר לעסוק בתפירת נעליים. בשנת 1924 נעצר עקב השתייכותו לתנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר", אך קיבל היתר לעזוב את ברית המועצות ועלה לארץ ישראל בהיותו בן 19.

הוא הצטרף לקיבוץ אפיקים (שאז נקרא "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר."), ששכן אז ליד יבנאל. חברי הקיבוץ העלו הצגת אופרה עברית בשם "כרמלה". על התזמורת, שכללה קונצרטינה ונגני מסרק, ניצח זעירא. לאחר חודשים אחדים עברה הקבוצה לעפולה והעלתה הצגה חדשה, "חולצה כחולה", ובה שירו הראשון של זעירא (מילים ולחן) הקרוי אף הוא "חולצה כחולה", שזכה לפופולריות רבה בקרב תנועות הנוער הסוציאליסטיות בארץ ישראל. משה הלוי, מייסד "האהל", שיכנע את זעירא לעבור לתל אביב וללמוד משחק. בשנת 1927 החליט זעירא להפסיק את לימודי המשחק וללמוד הלחנה. בשנת 1928 פרסם עם יצחק שנהר אוסף שירי עלייה לירושלים, שבו כתב שנהר את המילים וזעירא את הלחנים. זעירא ראה בכך את ראשית יצירתו כמלחין. בשנה זו שינה את שם משפחתו ל"זעירא", בעצתו של הסופר אהרן אשמן. את הכינוי "הטרובדור של הזמר העברי" רכש לעצמו לאחר שתרם רבות לזמר העברי.

במלחמת העולם השנייה התגייס זעירא לצבא הבריטי, נמנה עם מקימי להקת "מעין זה" של הבריגדה היהודית והלחין חלק משיריה, בהם "שלכת" ("עמוק העצב בעיניים").

בשיריו של זעירא קיים מיזוג של מזרח ומערב, אך בולטת בשיריו נימת הזמר החסידי שקלט עוד כילד מהבית וכן השפעת הלחן הרוסי. הצלחת שיריו מוסברת בהיותם קליטים אך בו בזמן יש בהם התפתחות פיוטית מעניינת ובעלת חן מלודי.

זעירא היה קשוב למה שקרה בארץ וכמה משיריו הם תגובות ב"זמן אמיתי" למאורעות שאירעו. כך לדוגמה, שירו "'חמישה יצאו מולדת לבנות" הוא שיר תגובה על רצח חמשת היהודים על ידי פורעים ערבים שעל שמם קרוי קיבוץ מעלה החמישה. שירו הנודע "לילה לילה" הולחן באחד מימי העוצר של השלטון הבריטי זעירא הלחין שניים משיריו של אלכסנדר פן לזכרו של אלכסנדר זייד. ביום השנה הראשון הלחין את השיר "שיר של זייד" ("פעם ועוד")[1] (זייד נרצח שנה קודם) שנתיים אחר כך הלחין את "אדמה אדמתי" (בטעות סוברים כי שיר זה הולחן ליום השנה הראשון.)

מסוף שנת 1933 התפרנס למחייתו מעבודה בחברת החשמל, בתחילה כקורא מונים ואחר כך, בעקבות התקף לב, עבר לעסוק בהנהלת חשבונות. בהקשר זה כתב והלחין את השיר "הזקן מנהריים" אודות פנחס רוטנברג. שמו הרשמי של השיר הוא "שיר הרשת". בשנת 1966 יצא לגמלאות.

זעירא נפטר מהתקף לב ב-1968 ונטמן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו את רעייתו, שרה ובנו, יובל. שרה עסקה בהפצת שיריו לאחר פטירתו. היא יזמה את הוצאתם לאור של שני ספרים של שיריו - "עוד שיר אחד" ו"לילה לילה". כמו כן, הופק גם אלבום השירים "לילה לילה" שכולל 43 שירים ב-2 (2 תקליטורים.

אלבומים שכולם מלחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחן:

מילים ולחן:

  • "שיר הרשת" (מוכר בשם "הזקן מנהריים")
  • "חולצה כחולה" (שירו הראשון)
  • "פיל פילון"

פרסים ומחוות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רחובות נקראו על שמו בתל אביב וברעננה.
  • אקו"ם חילק פרס על שמו למלחינים, פזמונאים, מחברים ומעבדים של שירים.
  • חנן שלזינגר הלחין את ה"סוויטה הפסטוראלית" הכוללת 4 פרקים ומושתת על לחנים מאת זעירא ושרה לוי-תנאי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיל אלדמע (עורך), לילה לילה: משירי המלחין מרדכי זעירא, מפעלי תרבות וחינוך, 1998.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיר של זייד, דבר, 27 ביוני 1939