אריק לביא

אריק לביא

אריק לביא בהופעה בערב התרמה בתל אביב, אפריל 1981
לידה	9 במרץ 1927 ארפורט, רפובליקת ויימאר
פטירה	29 ביוני 2004 (בגיל 77) פתח תקווה, ישראל
שם לידה	ליאו אלכסנדר האובן
מוקד פעילות
שנות הפעילות	1946–2004 (כ־58 שנים)
עיסוק	זמר, שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע
סוגה	זמר עברי, מוזיקת פופ
סוג קול	בריטון
שפה מועדפת	עברית
חברת תקליטים	הד ארצי, NMC
שיתופי פעולה בולטים	שוקולד מנטה מסטיק
בן או בת זוג	שושיק שני
צאצאים	נועה לביא, יעל לביא

אריה (אריק) לביא (9 במרץ 1927 – 29 ביוני 2004) היה זמר ושחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.

ביוגרפיה

תחילת הדרך

לביא נולד בארפורט שבגרמניה בשם ליאו אלכסנדר האובן (בגרמנית: Leo Alexander Hauven). הוא נולד לאם חד-הורית יהודיה צעירה בת 19, בשם אדית האובן. אביו היה סטודנט לרפואה מריגה שבלטביה שנטש אותו ואת אימו עוד לפני שנולד. אמו התחתנה עם איש לגיון צרפתי בשם פרנק אינזלסבכר והוא שהעניק לו את שם משפחתו. בשנת 1936, כשהיה בן 9, עלה לישראל יחד עם קרובי משפחה רחוקים (ללא הוריו) ולמד בכפר ברוך. בשנת 1945 התגייס למשטרת היישובים העבריים בבסיס קרית-חיים. ב-1947 הצטרף ל"להקת הכרמל". הקריירה הבימתית העשירה שלו, שנמשכה עשרות שנים, החלה בשנות ה-50 במשחק בתיאטרון הקאמרי ובהרכב "שלושת המיתרים" (טריו ערבה), שהתמחתה בשירי רועים.

כזמר

במהלך הקריירה הקליט מאות שירים, הופיע על הבמה בשיריו ושיחק בהצגות, במחזות זמר ובסרטים.

בנוסף לשירי ארץ ישראל, היה לביא מהזמרים הראשונים שהחלו לשיר שירי פופ. בין שיריו המוכרים: "הסלע האדום" (אשר נאסר להשמעה בשנות החמישים, לאחר שנטען כי הוא עודד יציאת צעירים לפטרה בירדן), "שיר הקטר", "שיר ההד", "שיר סתיו" ("כל הנחלים הולכים לים"), "זה קורה", "נועה", "ניגון עתיק", "אני אשיר לך שיר" ועוד. לביא גם חידש שירים עבריים ישנים, בהם שירי פלמ"ח לתקליטו "הפרוטה והירח" אותו הקליט עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, שירי תנועות הנוער (היה חלק מהלהקה אשר יצרה את האלבום "משירי תנועות הנוער" שיצא ב-1974) ושירים נוספים כמו "יש לי כנרת", "את חכי לי ואחזור" ו"אני מאמין" ("שחקי שחקי").

לביא הופיע רבות לפני החיילים במלחמות ישראל. בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים נרתם לעידוד רוח העם ושר את הפזמון "נאצר מחכה לרבין" למילים של חיים חפר. לאחר סיום הקרבות הקליט את השיר "שוב לא נלך" (ראי רחל ראי) שביטא את תחושת הניצחון במלחמה והפך ללהיט גדול. לאחר מלחמת יום הכיפורים הקליט את "שיר הוא לא רק מילים" ובזמן מלחמת לבנון הראשונה שר את "האביר", שניהם שירי מחאה כנגד מלחמות ולמען השלום.

באמצע 1987 הוציא את הדואט "כל החלומות" שביצע עם בתו נועה. לביא עצמו כתב את מילות השיר ללחן ועיבוד של דוד קריבושי.

בסוף 1988 הוציא את האלבום הכפול "כל החלומות". עידן סוכובולסקי עיבד את מרבית שירי האלבום.

אריק לביא מימין וספי ריבלין משמאל בסרט "השגעון הגדול". (צילם יוני המנחם)

לביא בתפקיד דן שומרון, בצילומי הסרט "מבצע יונתן", 22 בדצמבר 1976

ב-1990 הוציא את האלבום "אורח של הזמן הבורח" בו בלטו שיר הנושא, וגרסתו ל"באה מנוחה ליגע" ('שיר העמק'). לביא עצמו הפיק מוזיקלית ביחד עם גיא מרוז.

אריק לביא נחשב לאחד מן המבצעים המשובחים בשפה העברית. בשנים האחרונות זכה להכרה גם מצד זמרים ויוצרים צעירים, שחידשו רבים משיריו (בין היתר באלבום הקאברים "עבודה עברית"). בשנת 1998 הוציא אלבום אוסף "המיטב" המכיל את מיטב להיטיו.

אלבומו האחרון היה "אריק לביא – בדרכי שלי: הקלטות נדירות". את האלבום, המכיל הקלטות נדירות משנות ה-70, הספיק לביא לערוך לפני מותו בשנת 2004. שיר הנושא שלו הוא גרסה לשיר "My Way" של קלוד פרנסואה, הזמר הצרפתי, בשם המקורי "Comme d'habitude" וידוע במיוחד בגרסה של פרנק סינטרה, אותו תרגם לביא בעצמו על פי סיפור חייו.

השיר האחרון שהקליט לביא היה "קוטפי הקפה" בגרסה אלקטרונית, יחד עם להקת "היונים" (באלבום "אז היה אז").

כשחקן תיאטרון וקולנוע

בתיאטרון השתתף אריק לביא בין השאר בהצגות "הוא הלך בשדות", "עוץ לי גוץ לי", "אופרה בגרוש", "המלך ואני" "גבירתי הנאווה", "הקוסם!", ו"אירמה לה דוס" (הן בישראל והן בברודוויי). בשנת 1963 העלה יחד עם אשתו, השחקנית שושיק שני, את הצגת הבידור המצליחה "הוא והיא" מאת אפרים קישון על הקשיים בחיי זוג נשוי. בראשית שנות ה-70 שהה בארצות הברית, שם הופיע עם שני במחזמר "לחיות עוד קיץ ולעבור עוד חורף". לאחר שובם של הזוג ארצה, העלו הצגה נוספת של קישון, "הו, הו יוליה", איתה הופיעו גם בגרמניה המערבית.

בקולנוע הוא שיחק בסרטים רבים, בהם: "מבצע יונתן" "השגעון הגדול","המובטל בטיטו", "עליזה מזרחי", "סוסעץ", "גבעה 24 אינה עונה", "חור בלבנה", "מרגו שלי" ואחרים.

מותו

לוחית זיכרון בכניסה לביתם של אריק לביא ושושיק שני בתל אביב

שלטי רחובות על שמם של בני ברמן ואריק לביא בנתניה

קברו של אריק לביא

בשנת 2004 נפטר לביא ממחלת לב קשה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. הוא נטמן בבית העלמין ירקון. השאיר אחריו את אשתו שושיק שני ושתי בנותיו, נועה, שחקנית בעברה וכיום ד"ר לסוציולוגיה ומרצה באוניברסיטה, ויעל, עיתונאית ובמאית טלוויזיה.

מכללת BPM למוזיקה והפקה מעניקה מלגה על שמו, לצורך הנצחת מורשתו המוזיקלית.

ביוני 2014, במלאת עשר שנים לפטירתו, במסגרת מיזם הנצחת אמנים של עיריית תל אביב, נקבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתם של אריק לביא ושושיק שני ברחוב בזל 38.

לקריאה נוספת

• שושיק שני, שושיק שני ואריק לביא, אני אשיר לך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012 (מצורף תקליטור של שירי אריק לביא)

קישורים חיצוניים

• אריק לביא, באתר שירונט
• אריק לביא, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אריק לביא, באתר Tab4u
• אריק לביא, באתר סטריאו ומונו
• אריק לביא, באתר בית לזמר העברי
• אריק לביא, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• אריק לביא, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

• אריק לביא, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אריק לביא, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• נולד פרא, גדל פרא ונשאר פרא כתבה של שרי מקובר-בליקוב על סיפור חייו של אריק לביא
• ציפי שוחט, הזמר אריק לביא הובא למנוחות בבית העלמין ירקון, באתר הארץ, 30 ביוני 2004
• בן שלו, מה הפך את אריק לביא לאחד מגדולי הזמרים הישראלים?, באתר הארץ, 9 במרץ 2012
• יעקב בר-און, ‏בגידות ההורים וההתכחשות למחלה: בתו של אריק לביא חושפת הכל, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2017
• עמוס אריכא וציף ציף צף הקטר לא נשף האתר אימגו
• אריק לביא, באתר "Find a Grave" (באנגלית)