לדלג לתוכן

אריק לביא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריק לביא
לביא בהופעה בערב התרמה בתל אביב, 1981
לביא בהופעה בערב התרמה בתל אביב, 1981
לידה 9 במרץ 1927
ה' באדר ב' ה'תרפ"ז
ארפורט, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביוני 2004 (בגיל 77)
י"א בתמוז ה'תשס"ד
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ליאו אלכסנדר האובן
מדינה ישראלישראל ישראל
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת פעילות 1946–2004 (כ־58 שנים)
סוגה זמר עברי, מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הד ארצי, NMC יונייטד אנטרטיינמנט עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים שוקולד מנטה מסטיק, צבי בורודו, שמעון ישראלי, שושיק שני, שמוליק קראוס
בת זוג שושיק שני עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים נועה לביא, יעל לביא עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה (אריק) לביא (9 במרץ 1927 – 29 ביוני 2004) היה זמר, קומיקאי ושחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.

לביא נולד בארפורט[1] שבגרמניה בשם ליאו אלכסנדר האובן (בגרמנית: Leo Alexander Hauben). הוא נולד לאדית האובן, אם חד-הורית צעירה בת 19.[2] אביו, זלמן קיבמן, היה סטודנט לרפואה מריגה שבלטביה שנטש אותו ואת אימו לפני שנולד, ונפטר ב-1934 בגיל 30.[3] אדית התחתנה עם איש הלגיון הצרפתי פרנק אינזלסבכר והוא העניק לו את שם משפחתו. ליאו אלכסנדר אִינְזֶלְסְבָּכֶר (Inselsbacher) עלה לארצה בשנת 1936, בן תשע, עם קרובי משפחה רחוקים (ללא הוריו) ולמד בכפר יהושע.

בשנת 1945 התגייס למשטרת היישובים העבריים בבסיס קריית חיים. בתקופה זו בהיותו נוטר, החל אריק לביא את הקריירה המוזיקלית שלו בהופעות בבית הקפה של חוף "גליה" בקריית ים. ב-1947 הצטרף ל"להקת הכרמל". הקריירה הבימתית העשירה שלו, שנמשכה עשרות שנים, החלה בשנות ה-50 במשחק בתיאטרון הקאמרי ובהרכב "שלושת המיתרים" (טריו ערבה), שהתמחה בשירי רועים. לאחר מכן החל בקריירת סולו.

אריק לביא מימין וספי ריבלין משמאל בסרט "השגעון הגדול". (צילם יוני המנחם)
לביא בתפקיד דן שומרון, בצילומי הסרט "מבצע יונתן", 22 בדצמבר 1976

במהלך הקריירה הקליט לביא מאות שירים, הופיע על הבמה בשיריו ושיחק בהצגות, במחזות זמר ובסרטים.

בנוסף לשירי ארץ ישראל, היה לביא מהזמרים הראשונים שהחלו לשיר שירי פופ. בין שיריו המוכרים: "הסלע האדום" (אשר נאסר להשמעה בשנות החמישים, לאחר שנטען כי הוא עודד יציאת צעירים לפטרה בירדן), "שיר הקטר", "שיר ההד", "שיר סתיו" ("כל הנחלים הולכים לים"), "זה קורה", "נועה", "ניגון עתיק", "אני אשיר לך שיר" ועוד. לביא גם חידש שירים עבריים ישנים, בהם שירי פלמ"ח לתקליטו "הפרוטה והירח" אותו הקליט עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, שירי תנועות הנוער (היה חלק מהלהקה אשר יצרה את האלבום "משירי תנועות הנוער" שיצא ב-1974) ושירים נוספים כמו "יש לי כנרת", "את חכי לי ואחזור" ו"אני מאמין" ("שחקי שחקי").

לביא הופיע רבות בפני החיילים במלחמות ישראל. בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים נרתם לעידוד רוח העם ושר את הפזמון "נאצר מחכה לרבין" למילים של חיים חפר. לאחר סיום הקרבות הקליט את השיר "שוב לא נלך" (ראי רחל ראי) שביטא את תחושת הניצחון במלחמה והפך ללהיט גדול. לאחר מלחמת יום הכיפורים הקליט את "שיר הוא לא רק מילים" ובזמן מלחמת לבנון הראשונה שר את "האביר", שניהם שירי מחאה כנגד מלחמות ולמען השלום.

בסוף 1982 הוציא את האלבום "קרוב לפנות בוקר", בו כתב את רוב מילות השירים, עם לחנים של אילן מוכיח, דורלי חזון, דוד קליימן ושלמה ארצי.[4]

בסוף 1988 הוציא את האלבום הכפול "כל החלומות", כשאת שיר הנושא "כל החלומות" (אותו כתב ללחן של דוד קריבושי) ביצע בדואט עם בתו נועה. רוב האלבום הוקלט בהופעה חיה וכלל כמה מלהיטיו הגדולים במשך השנים.[5]

ב-1990 הוציא את האלבום "אורח של הזמן הבורח" בו בלטו שיר הנושא, וגרסתו ל"באה מנוחה ליגע" (שיר העמק). לביא עצמו הפיק מוזיקלית עם גיא מרוז.[6]

בשנת 1998 הוציא אלבום אוסף, "המיטב", המכיל את מיטב להיטיו.

אלבומו האחרון היה "אריק לביא – בדרכי שלי: הקלטות נדירות". את האלבום, המכיל הקלטות נדירות משנות ה-70, הספיק לביא לערוך לפני מותו בשנת 2004. שיר הנושא שלו הוא גרסה לשיר "My Way" של קלוד פרנסואה הצרפתי שנודע במיוחד בגרסה של פרנק סינטרה, אותו תרגם לביא בעצמו על פי סיפור חייו.[7]

השיר האחרון שהקליט לביא היה "קוטפי הקפה" בגרסה אלקטרונית, יחד עם להקת "היונים" (באלבום "אז היה אז").[8]

כשחקן תיאטרון וקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון השתתף אריק לביא בין השאר בהצגות "הוא הלך בשדות", "עוץ לי גוץ לי", "אופרה בגרוש", "המלך ואני" "גבירתי הנאווה", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "הקוסם" ו"אירמה לה דוס" (הן בישראל והן בברודוויי). בשנת 1963 העלה יחד עם אשתו, השחקנית שושיק שני, את הצגת הבידור המצליחה "הוא והיא" מאת אפרים קישון על הקשיים בחיי זוג נשוי. בראשית שנות ה-70 שהה בארצות הברית, שם הופיע עם שני במחזמר "לחיות עוד קיץ ולעבור עוד חורף". לאחר שובם של הזוג ארצה, העלו הצגה נוספת של קישון, "הו, הו יוליה", איתה הופיעו גם בגרמניה המערבית.

בקולנוע הוא שיחק בסרטים רבים, בהם: "מבצע יונתן", "השגעון הגדול", "המובטל בטיטו", "עליזה מזרחי", "סוסעץ", "גבעה 24 אינה עונה", "חור בלבנה", "מרגו שלי", "אודות המוניטין" ואחרים.

חייו הפרטיים ומותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1957 נישא לביא לשושנה שני (שפרונג), שחקנית. השניים שהו יחד כארבע שנים בארצות הברית בתחילת שנות ה-60 ושוב בתחילת שנות ה-70, שם נולדה גם בתם הצעירה, יעל.

בשנת 2004 נפטר לביא ממחלת לב קשה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. הוא נטמן בבית העלמין ירקון. השאיר אחריו את אשתו, שושיק שני ושתי בנותיו. נועה לביא, שחקנית בעברה וכיום מרצה לסוציולוגיה וחוקרת טלוויזיה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, ויעל לביא,[9] שעוסקת בעיתונות, בימוי ודוקומנטציה.

  • מכללת BPM למוזיקה והפקה מעניקה מלגה על שמו, לצורך הנצחת מורשתו המוזיקלית.
  • ביוני 2014, במלאת עשר שנים לפטירתו, במסגרת מיזם הנצחת אמנים של עיריית תל אביב, נקבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתם של אריק לביא ושושיק שני ברחוב בזל 38.
  • בשנת 2017 ביימה בתו, יעל לביא, סרט תיעודי על חייו בשם "למה לא אמרת לי?"[10]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ דוד אסף, גלגולו של ניגון: אריק לביא שר ביידיש, באתר עונג שבת, ‏7 ביוני 2012
  2. ↑ מאמר מאת יעל לביא במגזין 972+ ב-17 במרץ 2011
  3. ↑ people/Edit-Inselsbecher/6000000016554544033 באתר הגניאלוגי geni
  4. ↑ יוסף מר-חיים, מלים מלים(?) מלים אריק לביא - "קרוב לפנות בוקר". מלים: אריק לביא, דורלי חזון, נתן אלתרמן; מוזיקה: אילן מוכיח, דורלי חזון, דוד קליימן, שלמה ארצי; עיבודים וניהול מוזיקלי: אילן מוכיח, העיר, 10 בדצמבר 1982
  5. ↑ גיורא פרבר, תקליטים - ג׳ינס וכובע - אריק לביא - ־כל החלומות־ - הפקת רשות השידור, חדשות, 22 בדצמבר 1988
  6. ↑ רונאל פישר, המוות מקונן בי אומר אריק לביא, ולמרות זאת, בגיל 63 הוא מוציא אלבום חדש, "אורח של הזמן הבורח", חדשות, 25 באוקטובר 1990
  7. ↑ שגיא בן נון, אלבומים עבריים לקראת החגים, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2004
  8. ↑ שגיא בן נון, אריק לביא, יהורם גאון ואילנית הקליטו מחדש שירים בעיבודים אלקטרוניים, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2004
    גיא אסיף, המיית היונים, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005
  9. ↑ יעל לביא, באתר עברית
  10. ↑ עמי פרידמן, הסרט על אריק לביא: דמות מרתקת שנותרה תעלומה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2017
  11. ↑ מידע על בול אריק לביא, באתר התאחדות בולאי ישראל