ריקודי עם בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריקוד "מנחת העומר" (והיה כי תבואו) בקיבוץ רמת יוחנן, שנות ה-40 של המאה ה-20.

ריקודי עם בישראל הם נוהג חברתי שרווח עוד מימי העליות הראשונות, וקיבל תנופה עם קום המדינה כשהשיא היה בחג המחולות המסורתי בקיבוץ דליה. בדרך כלל ריקוד עם לא נוצר מלכתחילה להיות שכזה. ראשיתו בזמר העברי, שלאחר שמתפרסם, יוצרים לו כוריאוגרפיה והוא מתפרסם בקרב המרקידים ובחוגים לריקודי עם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנס מחולות העם בדליה בשנים 1944-1968, השתתפו מאות רקדנים שיצרו את ריקודי העם הישראליים. ביניהם ניתן למנות את גורית קדמן ויונתן כרמון.

אט אט הפכו ריקודי העם להיות נוהג חברתי רווח לצד השירה בציבור, המקיף ציבור גדול של האוכלוסייה, מגדול ועד קטן, ומשמש מפלט מהמציאות האישית והלאומית. בארץ פועלים מרקידים מקצועיים שלימוד ריקודי-העם הוא עיסוקם, והם מפעילים חוגים במסגרות של בתי-ספר ומתנ"סים. מרקידים ישראלים פועלים גם בחו"ל ומדריכים בהרקדות של ריקודים ישראלים, המתקיימות בעיקר בערים בהן יש קהילות גדולות של יורדים. רובם של המרקידים חברים ב"ארגון המרקידים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות", המשמש כאיגוד המקצועי שלהם.

בסוף שנות השמונים חודשה מסורת מפגש המחולות, כאשר הכוריאוגרף יונתן כרמון והמרקידה תרצה הודס ייסדו את פסטיבל מחול כרמיאל. במהלך הפסטיבל מתקיימות הרקדות לקהל הרחב, לצד הופעות של להקות מחול בסגנונות שונים, מהארץ ומחו"ל, ותחרויות כוריאוגרפיה.

בשנת 2007 הוקם "ארגון הרוקדים" הפועל בהתנדבות במטרה להביא לשיפור בתחומים כגון שימור מורשת ריקודי העם והתנאים הסביבתיים בהרקדות ובפסטיבלים.

בין ריקודי העם הידועים בישראל:

  • שבולת בשדה
  • הרועה הקטנה
  • הורה חדרה
  • צדיק כתמר יפרח
  • עוד לא אהבתי די
  • ושאבתם מים
  • אנה הלך דודך
  • ושוב איתכם
  • לאורך הטיילת
  • מוכר הפרחים
  • אל גינת אגוז
  • הורה נרקודה
  • ערב בא

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן רונן, ריקודי עם בישראל, הוצאת כרמל, ירושלים, תשעא 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]