אדמון פלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדמון פלג
לוח לזכרו של אדמון פלג על קיר הבניין בו התגורר

אֶדמוֹן פְלֶג, לעתים נהגה שמו כאדמונד פלג (26 בנובמבר 1874 - 15 באוקטובר 1963) היה משורר וסופר יהודי ממוצא שווייצרי, שכתב בצרפתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אדמונד פלגנהיימר (Edmond Flegenheimer) בז'נבה, בן דודו של הארכיטקט ז'ול-ז'אק או ז'וליאן פלגנהיימר (Jules-Jacques Flegenheimer). אחרי לימודים בגנף, יצא לפריז ללמוד באקול נורמל סופרייר, ועבד שם כמבקר תיאטרון. ב-1914 התנדב ללגיון הזרים הצרפתי ואז שינה את שם משפחתו לפלג (בצרפתית: Edmond Fleg). זכה בעיטור צלב המלחמה[1].

למרות שזכה לחינוך יהודי, התרחק פלג בפריז מהדת, עד פרשת דרייפוס, שקירבה אותו חזרה ליהדות והפגישה אותו עם רעיונות הציונות. פלג השתתף במספר קונגרסים ציוניים ובאחד מהם פגש את ישראל זנגוויל, ממנו הושפע. פלג למד היסטוריה ומחשבה יהודית והביע בכתביו הבטים שונים של היהדות. אחד הטקטסים הנודעים שלו נקרא 'מדוע אני יהודי'. ברומן L'enfant prophète (הנביא הילד) הציג פלג את היהדות בדרכים מרתקות לדור שלם של יהודים מתבוללים. כמו כן עסק בתרגום כתבים מעברית ויידיש לצרפתית.

פלג כתב גם את הלברית לאופרה אדיפוס של ג'ורג'ה אנסקו[2].

במהלך מלחמת העולם השנייה נותר פלג תחילה בנפת בּוּבאלוֹן, באזור הכיבוש האיטלקי של פרובאנס, ולאחר מכן הוברח בידי הרזיסטאנס למקום בטוח. שיחותיו עם יהודים נמלטים על הדברים היפים בדתם ראו אור בשנת 1946, תחת השם Le Chant nouveau (השיר החדש); את חוויותיו בתקופת הכיבוש תיאר בספר Nous de l'Espérance (אנחנו מהתקווה).

אחרי המלחמה שיחק פלג תפקיד חשוב בהתקרבות-מחדש בין הקהילה היהודית והנוצרית בצרפת. אף כי ביקר פעמיים בישראל (הראשונה מביניהן ב-1932, עם ידידו מרק שאגאל), הסתייג בתקופה זו מהציונות, שבה תמך בהתלהבות קודם לכן. לגישתו, על היהודים להשתלב בארצות מוצאם כאזרחים שוויי-זכויות, בין אם הם מממשים באורח פעיל את דתם היהודית ובין אם לאו. אף כי היה שווייצרי במוצאו, וזכה לאזרחות צרפתית רק ב-1921 בעקבות שירותו בלגיון הזרים, ראה את עצמו באופן מוחלט ונלהב כצרפתי. עוטר באות לגיון הכבוד.

משנת 1957 ארגן, יחד עם ליאון אלגזי, את "הכנס השנתי לאינטלקטואלים יהודים", כנס בו השתתפו, בין היתר, עמנואל לוינס, אנדרה נהר והרב יהודה ליאון אשכנזי .

פלג נפטר בפריז ב-1963. במותו הותיר אחריו עיזבון רב-ערך, שכלל התכתבויות עם הסופרים הצרפתיים החשובים ביותר בשנים 1890-1963. שני בניו הלכו לעולמם בהפרש קצר זה מזה: בנו דניאל (נולד ב-1912) סבל מדיכאון והתאבד בשנת 1939, ואילו בנו מוריס נהרג ביוני 1940 בקרבות בפלנדריה.

על שמו נקראים רחובות בכרמל הצרפתי בחיפה ובשכונת נווה יעקב בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מת הסופר אדמונד פלג, מעריב, 16 באוקטובר 1963
  2. ^ Hary Kuller, Presa evreiască din România, Tritonic, Bucureşti - הארי קולר, העיתונות היהודית ברומניה, הוצאת טריטוניק, בוקרשט עמוד 223