אדנה צ'אפי
 | |
| לידה |
14 באפריל 1842 אורוול, אוהיו, ארצות הברית .svg){kind=small}  |
|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1914 (בגיל 72) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית .svg){kind=small} |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| צאצאים |
אדנה צ'אפי |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1861–1906 (כ־45 שנים) |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד חיל המשלוח לסין מפקד מחלקת המזרח ראש מטה צבא ארצות הברית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים האמריקנית מלחמות האינדיאנים מלחמת ארצות הברית–ספרד מרד הבוקסרים מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים | |
  | |
אדנה רומנסה צ'אפי (באנגלית: Adna Romanza Chaffee; 14 באפריל 1842 – 1 בנובמבר 1914) היה לוטננט גנרל בצבא ארצות הברית. צ'אפי נטל חלק במלחמת האזרחים האמריקנית ובמלחמות האינדיאנים, מילא תפקיד מפתח במלחמת ארצות הברית–ספרד, ונלחם במרד הבוקסרים בסין. הוא היה ראש מטה צבא ארצות הברית מ-1904 עד 1906, ופיקח על שינוי מרחיקי לכת של הארגון והדוקטרינה בצבא. [1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו ומלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'אפי נולד באורוול, אוהיו ב-14 באפריל 1842. כאשר פרצה מלחמת האזרחים האמריקאית ביולי 1861, צ'אפי התגייס לצבא האיחוד כטוראי ברגימנט הפרשים ה-6 של ארצות הברית. בשנת 1862 הועלה צ'אפי לדרגת סמל והשתתף במערכת חצי האי ובקרב אנטיאטם. בספטמבר של אותה שנה מונה לסמל הראשון של פלוגה K. הוא הוסמך כלוטננט משנה במאי 1863. רגימנט הפרשים ה-6 שלו, בשירות מנותק מדיוויזיית הפרשים ה-1 של הגנרל ג'ון בופורד, על אף שמספרם היה גדול יותר, תקף רגימנט פרשים של הקונפדרציה בפיירפילד, פנסילבניה, ממש מחוץ לגטיסבורג ב-3 ביולי 1863. בפעולה שלאחר מכן, הוא נפצע והוחזק לזמן קצר כשבוי של הקונפדרציה. הוא שירת ברגימנט הפרשים ה-6 למשך שארית המלחמה, כשהוא פצוע פעמיים. בפברואר 1865, הוא הועלה לדרגת לוטננט ראשון. על פעולותיו "האמיצות והראויות" בקרב על בית המשפט דינווידי, הוא קיבל דרגת ייצוג של קפטן. [2]
לאחר המלחמה, הפך צ'אפי לחבר במסדר הצבאי של הלגיון הנאמן של ארצות הברית.
מלחמות האינדיאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'אפי החליט להישאר בצבא לאחר המלחמה. הוא הוצב בגבול המערבי, ובאוקטובר 1867 הועלה לדרגת קפטן. במשך שלושים השנים הבאות שירת במלחמות האינדיאנים, נלחם במישורים המרכזיים ובשבטים הדרום-מערביים. בשנת 1868, הוא קיבל דרגת מייג'ור על פעולותיו ב-Paint Creek, טקסס. בשנים הבאות, הוא לחם פעמים רבות באינדיאנים, בעיקר בנהר האדום, טקסס, ב-1874, וב-Big Dry Wash, בטריטוריית אריזונה, ב-1882, בעבורם קיבל את דרגת לוטננט קולונל. [2]
ביולי 1888, הוא הועלה לדרגת קבע של מייג'ור והועבר לרגינט הפרשים ה-9. מ-1894 עד 1896, הוא היה מדריך טקטיקות בבית הספר לחי"ר ולפרשים של הצבא בפורט לוונוורת'. ביוני 1897 הועלה לדרגת קולונל והועבר לרגימנט הפרשים ה-3, שם שירת כמפקד בית הספר לפרשים בפורט ריילי עד 1898.
מלחמת ארצות הברית–ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898, צ'אפי קיבל פיקוד על בריגדה וקודם לדרגת בריגדיר גנרל של המתנדבים במאי אותה שנה, וביולי לאחר הניצחון באל-קני, למייג'ור גנרל של המתנדבים. מסוף 1898 עד מאי 1900, הוא שימש כראש המטה של המושל הצבאי של קובה, גנרל לאונרד ווד, וקיבל דרגת קבע של קולונל במאי 1899. הוא היה חבר באגודה של צבא סנטיאגו, חברה צבאית לקצינים ששירתו בקובה.
מרד הבוקסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1900 פרץ מרד הבוקסרים בסין. קולונל צ'אפי נשלח לסין ביולי כמפקד משלחת הסיוע לסין של צבא ארצות הברית. המשלחת הייתה חלק מהכוח הבינלאומי שנשלח לחלץ אזרחים מערביים ויפנים ולהפיל את המרד. צ'אפי השתתף במשלחת Gaselee ולאחר מכן בקרב על פקין, שבו אנשי הנציגות חולצו. בשנים 1900–1901 נכללו כוחות אמריקאים בכיבוש בעלות הברית של פקין (בייג'ינג). בתור המפקד האמריקני החל צ'אפי בפעולות בריאות הציבור, הסעד והמשטרה בשיתוף פעולה עם פקידים סיניים.
לדברי צ'אפי, "[אני] יכול לומר בוודאות שבמקום שבו נהרג בוקסר אמיתי אחד, נהרגו חמישים קולים או פועלים בלתי מזיקים, כולל לא מעט נשים וילדים." [3]
צ'אפי הגיע למסקנה שסינים מכבדים רק את הכוח החזק יותר. הוא הועבר מחדש לפיליפינים, הוא יישם את הלקחים שם, בשילוב אמצעי נדיבות ובריאות הציבור בכוח ושיתוף פעולה עם גורמים מקומיים. [4]
צ'אפי היה אחד ממייסדי המסדר הצבאי של הדרקון, חברה צבאית לקצינים ששירתו בסין במהלך מרד הבוקסרים. הוא כיהן כנשיא החברה מיום היווסדה בשנת 1900 ועד מותו.
הפיליפינים ופרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 1901 הועלה צ'אפי לדרגת מייג'ור גנרל בצבא הסדיר. מיולי אותה שנה ועד אוקטובר 1902, הוא שירת כמפקד הכוחות האמריקאים בפיליפינים, לאחר פירוק הממשל הצבאי האמריקני תחת הגנרל ארתור מקארתור הבן ומוסד השלטון האזרחי תחת המושל הכללי ויליאם הווארד טאפט. צ'אפי פיקד על חיילי ארצות הברית במהלך החודשים האחרונים של השלב הראשוני של מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים. בדצמבר 1901, הוא הטיל על הגנרל ג'ייקוב ה' סמית להתמודד עם ההתנגדות האנטי-אמריקאית במחוז סאמאר, וכתוצאה מכך מסע אכזרי שהוביל למותם של עד 2,000 אזרחים פיליפינים. צ'אפי הפך לחבר במסדר הצבאי של הקרבאו עבור יוצאי פיליפינים, וגם שימש כפרמאונט קארבאו במשך זמן מה. [5]
באוקטובר 1902 הפך צ'אפי למפקד מחלקת המזרח, תפקיד שמילא עד אוקטובר 1903. בינואר 1904 הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל, ומ-9 בינואר 1904 עד 14 בינואר 1906 שירת כראש המטה של צבא ארצות הברית. לבקשתו שלו, צ'אפי יצא לגמלאות ב-1 בפברואר 1906.
גנרל צ'אפי קיבל את עיטור הצלב הגדול של לגיון הכבוד על ידי נשיא צרפת.
עם פרישתו, הוא עבר ללוס אנג'לס, שם מונה לנשיא מועצת העבודה הציבורית של העיר לוס אנג'לס.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'אפי היה נשוי פעמיים; בספטמבר 1867 התחתן עם קייט הייני ריינולדס, אלמנה צעירה שמתה שנתיים וחצי לאחר מכן.
בשנת 1875, הוא התחתן עם אנני פרנסס רוקוול. גם בנם אדנה ר. צ'אפי הבן הפך לגנרל והיה אחד מאבות כוחות השריון של צבא ארצות הברית, ועל שמו נקרא טנק קל, M24 צ'אפי.
לאחר מותו, צ'אפי נקבר בטקס צבאי מלא בבית הקברות הלאומי ארלינגטון ב-9 בנובמבר 1914, לאחר טקס הלוויה בכנסיית סנט ג'ון האפיסקופלית. [6] לאחר מותה שש שנים וחצי לאחר מכן, אשתו השנייה אנני נטמנה לצדו. [7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Diana Preston, "An Ohioan in China: Adna Chaffee and the Boxer Rebellion." Timeline. Jan/Feb2002, 19#1, pp 32–47.
- ^ 1 2 Bell, William Gardner (1983). "Adna Romanza Chaffee". .Commanding generals and chiefs of staff, 1775–2005. Washington, D.C.: U.S. Government Printing Office. ISBN 0160723760.
- ^ Driscoll, Mark W. (2020). The Whites Are Enemies of Heaven: Climate Caucasianism and Asian Ecological Protection. Duke University Press. doi:10.2307/j.ctv1931h82. ISBN 978-1-4780-1016-6. JSTOR j.ctv1931h82.
- ^ Michael H. Hunt, "The forgotten occupation: Peking, 1900–1901." Pacific Historical Review 48.4 (1979): 501–529 online.
- ^ "Died: Chaffee". The Washington Post. 8 בנובמבר 1914. p. 3. תבנית:ProQuest. נבדק ב-2023-06-09.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Taps Sound for Gen. Chaffee: Large Military Funeral for Former Lieutenant General of Army". The Washington Post. 10 בנובמבר 1914. p. 7. תבנית:ProQuest. נבדק ב-2023-06-09.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Chaffee, Annie R". ANCExplorer. U.S. Army. נבדק ב-2023-06-09.
