ג'ורג' מרשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' מרשל
31 בדצמבר 1880; יוניונטאון שבפנסילבניה - 16 באוקטובר 1959; וושינגטון די. סי. (בגיל 78)
General George C. Marshall, official military photo, 1946.JPEG
הגנרל ג'ורג' מרשל
שם בשפת המקור George Marshall
מדינה ארצות הברית
מפלגה ללא שיוך פוליטי
מזכיר המדינה של ארצות הברית ה-50
תקופת כהונה 21 בינואר 194720 בינואר 1949 (שנתיים)
הקודם בתפקיד ג'יימס פרנסיס ברנס
הבא בתפקיד דין אצ'יסון
תחת נשיא ארצות הברית הארי טרומן
מזכיר ההגנה של ארצות הברית ה-3
תקופת כהונה 21 בספטמבר 195012 בספטמבר 1951 (51 שבועות)
הקודם בתפקיד לואיס ארתור ג'ונסון
הבא בתפקיד רוברט א. לווט
תחת נשיא ארצות הברית הארי טרומן
ראש מטה צבא ארצות הברית
תקופת כהונה 1 בספטמבר 193918 בנובמבר 1945 (6 שנים ו-11 שבועות)
הקודם בתפקיד מלין קרייג
הבא בתפקיד דווייט אייזנהאואר
תחת נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט
הארי טרומן

ג'ורג' קטלט מרשלאנגלית: George Catlett Marshall;‏ 31 בדצמבר 1880 - 16 באוקטובר 1959) היה גנרל ומדינאי אמריקאי, אשר שירת במסגרת תפקידיו כראש מטה צבא ארצות הברית בדרגת גנרל הצבא, מזכיר ההגנה ומזכיר המדינה. במסגרת תפקידו כמזכיר המדינה, הביא לידי ביצוע תוכנית לשיקום כלכלי של מדינות אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה אשר נקראה תוכנית מרשל על שמו.

היה חתן פרס נובל לשלום לשנת 1953, על עזרתו בשיקומה הכלכלי של מערב אירופה לאחר המלחמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשל נולד למשפחה מן המעמד הבינוני ביוניונטאון, פנסילבניה. בשנת 1901 סיים את המכון הצבאי של וירג'יניה, והתגייס לצבא ארצות הברית. עד למלחמת העולם הראשונה שירת בבסיסים שונים בארצות הברית ובפיליפינים. במהלך המלחמה שירת כקצין מבצעים, והשתתף בקרבות בצרפת.

בין שתי מלחמות העולם עסק בתכנון מבצעים במטה צבא ארצות הברית, בילה שלוש שנים בסין, שירת בתפקידי פיקוד שונים, ובשנת 1938 מונה למפקד מחלקת תוכניות מלחמה במטה הכללי של צבא ארצות הברית בדרגת בריגדיר גנרל (מקביל לתת אלוף בצה"ל). קידומו לדרגת גנרל ולתפקיד סגן מפקד המטה הכללי היה מהיר, וב-1 בספטמבר 1939 מונה לראש המטה הכללי של צבא ארצות הברית, תפקיד בו החזיק עד סוף מלחמת העולם השנייה.

מרשל היה בעל תפקיד חשוב בהכנת צבא ארצות הברית למלחמה. לאחר שהצטרפה ארצות הברית למלחמה כתב מרשל את המסמך שיהווה את הבסיס לאסטרטגיה של כל מבצעי בעלות הברית באירופה, בחר בדוויט דייוויד אייזנהאור כמפקד כוחות בעלות הברית באירופה, תכנן ביחד עמו את "מבצע אוברלורד" הפלישה לנורמנדי, והיה בעל תפקיד חשוב בתיאום כל מבצעי בעלות הברית באירופה ובאוקיינוס השקט.

לאחר סיום המלחמה נשלח לסין על מנת לתאם שביתת נשק בין הצדדים הלוחמים, ולנסות להביא לממשלת קואליציה שתכלול את נציגי הלאומנים והקומוניסטים אשר לחמו במלחמת האזרחים הסינית. מאמציו נכשלו והוא שב לארצות הברית בינואר 1947. בפברואר 1947 הודיע על פרישתו מצבא ארצות הברית. עוד בטרם הודיע זאת, מונה למזכיר המדינה תחת הנשיא הארי טרומן.

בנאום שנשא ב-5 ביוני 1947 באוניברסיטת הרווארד הביע את נכונותה של ממשלת ארצות הברית לתרום לשיקומה של אירופה. תוכנית זו שנודעה כתוכנית מרשל סייעה בשיקומה של אירופה המערבית אשר לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה הרוסה לחלוטין, ורבות מן התשתיות החיוניות, מפעלי התעשייה והערים עצמן, היו לעיי חורבות. ביצועה של תוכנית זו הקנה לו את פרס נובל לשלום בשנת 1953.

לאחר הכרזתו של דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל היה מרשל בין המתנגדים התקיפים להכרתה של ארצות הברית במדינה החדשה. הוא טען בפני טרומן כי רצונו להכיר במדינה נובע ממרדף אחר הקול היהודי בבחירות. דעתו לא נתקבלה, וארצות הברית, ביחד עם ברית המועצות היו הראשונות להכיר במדינת ישראל.

ב-21 בינואר 1949 פרש מתפקיד מזכיר המדינה, ושימש זמן מה בתפקיד נשיא הצלב האדום האמריקני. בשנת 1950 קיבל את תפקיד שר ההגנה, אך פרש מן הפוליטיקה בשנת 1951 לאחר שהסנטור ג'וזף מקארתי רמז כי בהחלטותיו "סייע למרוץ הקומוניסטי לשליטה בעולם". תפקידו הציבורי האחרון היה היושב ראש של הוועדה האמריקנית למצבות קרב. מרשל מת ב-16 באוקטובר 1959.

ביולי 1960 נקרא על שמו מרכז טיסות החלל מרשל שהקימה נאס"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]