גורדון סאליבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גורדון סאליבן
Gordon Sullivan
גורדון סאליבן
סאליבן ב-1992
לידה 25 בספטמבר 1937 (בן 82)
בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
השכלה
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת שירות 1959 - 1995
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת וייטנאם
עיטורים
תפקידים אזרחיים
מזכיר הצבא של ארצות הברית בפועל
28 באוגוסט 199321 בנובמבר 1993
(12 שבועות ויומיים)
תחת נשיא ארצות הברית ביל קלינטון
ג'ון שאנון
(מזכיר בפועל)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גורדון ראסל סאליבןאנגלית: Gordon Russell Sullivan;‏ נולד ב-25 בספטמבר 1937) הוא גנרל בדימוס של צבא ארצות הברית, ששימש כראש מטה צבא ארצות הברית וכחבר במטות המשולבים. הוא גם כיהן כמזכיר הצבא בפועל.

לאחר פרישתו שימש סאליבן כנשיא וכמנהל הכללי של "אגודת צבא ארצות הברית" (Association of the United States Army) במשך 18 שנה מ-1998 ועד 2016 כיום הוא משמש כיושב ראש מועצת הנאמנים של אוניברסיטת נוריץ',[1] ושל המכון למורשת מרשל.[2]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדון סאליבן נולד בבוסטון, מסצ'וסטס וגדל בקווינסי הסמוכה. ב-1959 הוא הוסמך כקצין בשריון וקיבל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת נוריץ'. הוא גם מחזיק בתואר מוסמך אוניברסיטה במדע המדינה מאוניברסיטת ניו המפשייר. הכשרתו הצבאית כוללת הכשרה בסיסית ומתקדמת בבית הספר לשריון של צבא ארצות הברית, לימודים בקולג' לפיקוד ומטה של הצבא ובמכללת המלחמה של צבא ארצות הברית.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה הצבאית שלו שירת סאליבן כסגן מפקד בית הספר לשריון של צבא ארצות הברית בפורט נוקס שבקנטקי מנובמבר 1983 ועד יולי 1985, כסגן מפקד הקולג' לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית שבפורט לוונוורת' שבקנזס ממרץ 1987 ועד יוני 1988, כמפקד הדיוויזיה הרגלית הראשונה בפורט ריילי שבקנזס מיוני 1988 ועד יולי 1989, כסגן ראש המטה למבצעים ותכנון וכסגן ראש מטה הצבא בשנים 19901991. התפקידים שבהם הוצב מחוץ לארצות הברית כללו ארבעה סבבי הצבה באירופה, שניים בוייטנאם ואחד בקוריאה הדרומית.

שירותו הצבאי של סאליבן הגיע לשיאו כאשר מונה כראש מטה הצבא ה-32, שהוא התפקיד הבכיר ביותר בצבא, שמשמש גם כחבר במטות המשולבים. בתפקיד זה יצר סאליבן חזון והוביל את הצוות שהעביר את הצבא מתקופת המלחמה הקרה. באוגוסט 1993 מונה סאליבן על ידי הנשיא ביל קלינטון כמזכיר הצבא בפועל, תפקיד בו הוא כיהן עד נובמבר אותה שנה.

ב-31 ביולי 1995 פרש סאליבן מהצבא לאחר יותר מ-36 שנות שירות פעיל.

לאחר שירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם מייקל ו. הארפר, סאליבן הוא אחד הכותבים של הספר "התקווה היא לא שיטה" (Hope Is Not a Method) שיצא לאור ב-1996 ושמפרט את האתגרים העצומים שאליהם הוא נקלע במעבר של הצבא מתקופת המלחמה הקרה מנקודת המבט של עקרונות מנהיגותיים בדוקים ומחויבות לערכים.[3]

מפברואר 1998 ועד יוני 2016 הוא היה הנשיא והמנהל הכללי של "אגודת צבא ארצות הברית" שהמטה שלה שוכן בארלינגטון, וירג'יניה.[4] הוא גם שימש כיושב ראש חבר הנאמנים של אוניברסיטת נוריץ'[5]

כיום הוא משמש כיושב ראש מועצת המנהלים של "המוסד להיסטוריה של הצבא",[6] ושל "המכון למורשת מרשל".[2] הוא גם משמש כחבר במועצה המייעצת של הארגון Spirit of America שתומך בביטחונם ובהצלחתם של האמריקאים שמשרתים מעבר לים.[7]

ב-2003 הוענק לסאליבן פרס סילוונוס תייאר של האקדמיה הצבאית של ארצות הברית כאות הוקרה על הקריירה הצבאית שלו ועל עבודתו ב"אגודת צבא ארצות הברית".[8] ב-2016 העניקה לו האגודה את מדליית ג'ורג' מרשל, אות הכבוד הגבוה ביותר שלה.[9]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאליבן היה נשוי למרים גאי לופטוס עד לפטירתה. בנובמבר 2017 הוא נישא בשנית ללורי בויל סאליבן. הוא מתגורר בפאלמות', מסצ'וסטס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גורדון סאליבן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]