אווטאר (דמות וירטואלית)
אווטאר (בסנסקריט: अवतार) או יַצְגָן[1][2] הוא דמות המתארת את דמותו של השחקן בעולם הווירטואלי של משחק וידאו. בנוסף לכך, אווטאר הוא שם משתמש, שם משחק, שם בדוי, תג גיימר, שם מסך. הוא שם שאומץ על ידי גיימר וידאו ומשמש כדרך הזיהוי המועדפת לקהילת המשחקים. השימוש של שמות משתמש נפוץ בעיקר כאשר משחקים במשחקים מרובי משתתפים באינטרנט, או בכנסי ספורט אלקטרוניים.
אווטאר יכול גם לשמש לביצוע הונאות באינטרנט, למשל, על ידי השתתפות ב"פורומים" ו"חדרי צ'אט" תוך שימוש ב"אווטאר" במקום בזהות האמיתית.
מקור המונח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדת ההינדית, המונח "אווטאר" מתאר את ההתגשמות הגולמית של וישנו או של אל על פני האדמה. מקור המילה בסנסקריט, ופירושה על פי רוב ירידה ממצב של ישות עליונה (אל) אל ישות רגילה (אדם).
ההיסטוריה של השימוש במונח
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש הראשון במונח בתחום משחקי המחשב מקורו בשנת 1985 במשחק הווידאו "אולטימה". סדרת משחקי האולטימה החלה בשנת 1981. בשנת 1985 שווק המשחק "אולטימה IV" שבו הוצג לראשונה המונח "אווטאר", כאשר מטרת המשחק במשחק הייתה להגיע לסטטוס אווטאר. במשחקים יותר מאוחרים בסדרה הייתה דמותו הווירטואלית של המשחק בסטטוס זה ובהתאם נקראה אווטאר.
ברומן "Count Zero" מאת ויליאם גיבסון משנת 1986 נעשה שימוש במונח על מנת לתאר את דמותו של השחקן בעולם של מציאות מדומה.
שימוש נוסף במונח היה במשחק התפקידים "מרוצללים" משנת 1989 ובמשחק הווידאו "האביטט" משנת 1987.
השימוש במונח הפך נפוץ בעקבות הצלחת ספרו של ניל סטיבנסון "Snow Crash" משנת 1992. ברומן זה שימש המונח לתאר את דמותו של האדם בהיותה בעולם הווירטואלי של האינטרנט.
במתקפה המקוונת על ישראל ועל יהודים ברשתות החברתיות שיצאה לפועל בתיאום עם הטבח ב-7 באוקטובר השתתפו בוטים, אוואטרים ובובות גרב שהוכנו מבעוד מועד לצורך הפצת המסר ברחבי העולם על ידי מתכנני המתקפה המקוונת בסין, רוסיה ואירן[3].
שימוש באווטאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ידוע כיום באיזה פורום אינטרנט החל הייצוג הגרפי של הכותבים לראשונה, אולם כיום נפוצים אווטארים בפורומים רבים. האווטארים מעוצבים באופן שונה מאדם לאדם, כאשר העיצוב נבחר על ידי האדם הכותב בפורום מתוך מטרה לייצג את אישיותו של הכותב, את דעותיו, אמונתו, תחומי העניין שלו או מצבו החברתי. במשחקי מחשב ובמשחקי אינטרנט מייצגים האווטארים את דמותו של השחקן ואת מיקומו בעולם הווירטואלי של המשחק. השליטה בדמות ותנועתו ברחבי העולם הווירטואלי מאפשרת לשחקן לפעול בעולם המשחק ולהשיג את מטרות המשחק.
עיצוב דמות השחקן - אווטאר, לרוב, נעשית על פי בחירה אישית של השחקן. כלומר, השחקן יכול לבחור ולעצב את מראה האווטאר, כמו: צבע שיער, צבע עור, ביגוד, בחירת גזע ומין. דמות השחקן עשויה לעיתים להיות מבוססת על אדם אמיתי, במיוחד במשחקי ספורט שבהם נעשה שימוש בשמות של אנשים ובעל דמיון לשחקני ספורט אמיתיים. אנשים היסטוריים ומנהיגים לעיתים מופיעים כדמויות, במיוחד במשחקי אסטרטגיה או במשחקי בניית אמפיריות כמו בסדרת Civilization של סיד מאייר. בסדרה זו, הדמות שנבחרת לשחקן אופי היסטורי זהה לאורך כל המשחק למרות הקמפיין שיכול להימשך כמה מאות שנים לפני ואחרי החיים של אישיות היסטורית אמיתית. ניתן לראות את דמות האווטאר, בדרך כלל, בסימולציות משחק קזינו.
במשחקים מרובי שחקנים, קיים תג השבט שהוא קידומת או סיומת אשר מוסיפים לכינוי כדי לזהות שהשחקן הוא חלק מהשבט. השבטים הם בדרך כלל קבוצה של שחקנים שמשחקים יחד כצוות נגד קבוצות או שבטים אחרים. ניתן להבחין בתגי שבט בעיקר אצל משחקים מקוונים מרובי שחקנים, שבהם קבוצה אחת יכולה להתחרות נגד אחר. שבטים יכולים גם להיווצר, אולי באופן רופף יותר, על ידי כל האוהדים של אותו המשחק או על ידי שחקנים שיש להם קשרים אישיים קרובים זה לזה. קיים תג לקבוצה שהוא קידומת או סיומת אשר מוסיפים לשם כדי לזהות כי השחקן נמצא בתוך צוות. צוותים, בדרך כלל, מהווים תת-מחלקות בתוך השבט. השחקנים האלה הם בדרך כלל בליגה באינטרנט כגון Cyberathlete (CAL) - הליגה החובבנית וחברת האם שלהם Cyberathlete (CPL) - הליגה המקצועית, שבה כל השחקנים המקובצים תויגו כצוותים ולא כשבטים.
המושג "אווטאר" בתחום אבטחת המידע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"לוחמת סייבר", אווטאר יכול לשמש לדליית מידע מרשתות חברתיות, להפעלת סוכנים אנושיים, לשיחה עם כנופיות ו/או ארגונים עוינים וכיוצא באלו. השימוש ב"אווטאר" מאפשר למפעיל אנושי אחד לפעול כאילו היה כמה וכמה ישויות במקביל. שימוש כזה מחייב שליטה בשפה של יתר המשתמשים, ב"עגה" שלהם, בעולם המונחים הרלוונטי וב"סיפור כיסוי" איכותי מספיק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיר עוז, למה בני דור ה-Z משלמים מיליארדים בשנה על הלבשת אווטארים?, באתר "אנשים ומחשבים", 26 בדצמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014), באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 במרץ 2014
- ^ עומר כביר, יצגן במקום אווטאר: הכירו את המונחים החדשים של האקדמיה ללשון, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2014
- ^ דו"ח רולניק | פרק 2 - אלגוריתם הכאוס, נבדק ב-2024-02-13