אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי הוא פתגם תלמודי, שמשמעותו היא דו-ערכיות במצבו של האדם, בו יצר הרע מושך את האדם לסדר חיים מסוים, כשכנגד זאת עומד הציווי של היוצר, ומצב זה מחייב אותו במלחמת היצר.

בעברית מודרנית משפט זה הוצא מהקשרו, ומשמעותו הימצאות בתרחיש בו שום ברירה אינה מושלמת[1]. ביטוי דומה לשגור בעברית המודרנית הוא הביטוי של רבן יוחנן בן זכאי במשנה[2]: אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר.

מקור הפתגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הפסוק בבראשית[3] בו נכתבה המילה "וַיִּיצֶר" לגבי בריאת אדם הראשון דרש רבי שמעון בן פזי ששתי אותיות י באו להדגיש נקודה זו[4]: "אמר רבי שמעון בן פזי אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי."

רש"י מפרש אמרה זו: "אוי לי מיוצרי - אם אלך אחרי יצרי, ואם לא אלך אחריו - אוי לי מיצרי המיגעני בהרהורים."

פירושים והרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהרש"א מפרש שהדרשה נשענת על האות ו שקודמת ליו"ד - מלשון "וי", ומוסיף על כך שימוש בראשי תיבות: "וי" צ, "וי" ר, וי לי מצדיק (שהוא היוצר) וי לי מרשע (שהוא היצר). בדומה לכך מפרש תורת חיים[5] - התיבה וייצר מתפרקת לשתי תיבות: "וי" "יצר", ואת המילה יצר מנקד תחילה בצירה (במשמעות יצר), ולאחר מכן בחולם (במשמעות יוצר).

הראי"ה קוק ניסח את המצוקה-המלחמה הזו כך[6]: "שתי נטיות מתרוצצות הננו פוגשים בנפש האדם, לשתי מגמות מחולפות. נטיה למלא את כל שאיפת הרע, את כל התאוות היותר שפלות, בין מצד החומר בין מצד הרוח, שהן עוד מתרחבות ומסבכות בעוזן את האדם, כקנאה ושנאה וכיוצא בהן, ולעומתה לא נוכל להתעלם מלראות את שאיפת הטוב, המתגלה לפעמים ברוחו של אדם, שכל העולם כולו כדאי הוא לה, להשכילו ולהיטיבו, ולמלאות אותו חסד אהבה ואורה. אבל כל נטייה חפצה להתגדר בלבדה ולהיות היא השלטת בקרב הלב ומלאה את כל רוח ונפש. והניגוד הזה הוא מרעיש את הלב וממלא את החיים חלחלות, והאדם מתאמץ תמיד איך להשלים בקרבו השלמה פנימית, ובלבד שיחדלו ממנו מצוקות נפשו..."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל את דברי השופט חשין על נוהל שכן.
  2. ^ משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ט"ז.
  3. ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק ז'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד א'. הגירסה בדפוס ווילנא הפוכה, ובגיליון מובאת הגירסה הזו, על פי ספר עין יעקב.
  5. ^ בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ח, עמוד א'.
  6. ^ אורות, אורות ישראל פרק א סעיף ו.