אוסוניוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוסוניוס
Decimus Magnus Ausonius
לידה 310
בורדו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 395 (בגיל 85 בערך)
Langon, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Caesares, On Hebrew and Athenian names of months, On usurpers, Chronicle, Mosella, On Hebrew names, On pre-Roman kings עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Attusia Lucana Sabina עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל של אוסוניוס

דקימוס מגנוס אוסוניוסלטינית: Decimius Magnus Ausonius;‏ 310395) היה משורר רומי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר בורדיגלה (כיום בורדו שבצרפת), אביו, יוליוס אוסוניוס, היה רופא ממוצא יווני ואמו, אמילה אאוניה (Aemilia Aeonia) ממוצא גאלו-רומי. קיבל חינוך משובח בלטינית, פילוסופיה ותורת הנאום. אחרי שסיים את חוק לימודיו שימש כפרקליט, אך העדיף להיות מורה. ב-334 הקים בית ספר לפילוסופיה בבורדו שבו שימש כפרופסור וזכה לפרסום רב. אחד מתלמידיו, פאוליניוס מנולה, הפך לבישוף בנולה ומקדושי הנצרות.

אחרי כ-30 שנות הוראה, הוזמן ב-367 על ידי הקיסר ולנטיניאנוס הראשון אל העיר טריר (כיום בגרמניה) כדי לשמש מורה פרטי לבנו גרטיאנוס. ב-368 וב-369 לקח חלק לצדו של הקיסר במערכה נגד האלמנים (שבט שעל שמו נקראת גרמניה). ב-375, אחרי מות הקיסר ולנטיניאנוס, ירש בנו גרטיאנוס את האימפריה הרומית המערבית ומינה את אוסוניוס למושל איליריה, איטליה, אפריקה וגליה בזה אחר זה. ב-379 מינה אותו לקונסול. ב-383 הצבא הבריטי בפיקודו של מגנוס מקסימוס הוביל מרד כנגד גרטיאנוס, שבמהלכו נרצח הקיסר סמוך לליון, ואוסוניוס שב לאחוזתו שליד העיר בורדו, ונשאר שם עד מותו ב-395.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתו המפורסמת של אוסוניוס היא הפואמה "מוזלה", שכתב ב-371 בעת שהיה בדרכו מן העיר בינגן אל העיר טריר. בפואמה זו הוא מתאר את הנוף הכפרי של אזור הנהר מוזל, את הגבעות המכוסות בגפנים, את קריאותיהם של הרועים ואת הדייג המשליך חכתו למימי הנהר. כשפרש לאחוזתו בימי זקנתו המשיך אוסוניוס לכתוב שירה, ובין היתר תיאר את עבודת האדמה, ובמיוחד את גידול הגפנים, באזור מולדתו שבסביבות העיר בורדו, אזור המפורסם גם כיום בתרבות היין שלו.

שירתו של אוסוניוס כתובה בסגנון קל ושוטף, המזכיר את זה של ורגיליוס, ולמרות פרסומו, אוסוניוס לא נחשב מגדולי משוררי הספרות הלטינית. אדוארד גיבון כתב בספרו "שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית", כי "תהילת שירתו של אוסוניוס היא גנאי לטעם דורו" (פרק 27 הערה 1).

אוסוניוס מתאר ב"מוזלה" טחנת מים על גדות יובלו של המוזל, קיל, ששימשה לניסור אבני שיש. אמנם אין זה התיאור הראשון לניצול תנועת המים לשימושים שונים (קדמו לו ויטרוביוס ב"על אודות האדריכלות" ופליניוס הזקן ב"תולדות הטבע"), אך זהו מהאזכורים הבודדים לכך בספרות הרומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוסוניוס בוויקישיתוף