גרטיאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרטיאנוס
Gratianus
לידה 18 באפריל 359
סִירְמִיוּם, פנוניה סקונדה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 25 באוגוסט 383 (בגיל 24)
לוגדונום, גאליה לוגדוננסיס, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פלאוויה מאקסימה קונסטנטיה
Laeta עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Valentinianic dynasty
אב ולנטיניאנוס הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מארינה סוורה עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר רומא
4 באוגוסט 367 – 25 באוגוסט 383
(16 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מטבע של גרטיאנוס

גרטיאנוסלטינית: Gratianus; נולד ב-23 במאי 359 נרצח ב-25 באוגוסט 383 בליון) היה קיסר של הקיסרות הרומית המערבית בין השנים 375 ל-383. הוא היה בנו של ולנטיניאנוס הראשון, ומונה על ידו לשמש כאוגוסטוס לצידו, לאחר מותו הפך לשליט של האימפריה המערבית, הוא איחר מלהגיע לקרב אדריאנופול בו נהרג דודו האוגוסטוס ואלנס. גרטיאנוס עסק בעיקר בלחימה בלתי פוסקת מול שבטים גרמאנים אך בסיכומו של דבר מהלכיו השגויים בפיקוד על הלגיונות הציתו מרד והוא נרצח בידי קצין מצבאו.

שלטונו הקצר הוא בעל חשיבות כנקודת ציון בעיקר בתולדות הכנסייה הנוצרית מאחר שגרטיאנוס, ביחד עם האוגוסטוס תאודוסיוס הראשון הוציאו צווים כנגד עבודת אלילים והפכו את עקרונות הנצרות שנקבעו על ידי ועידת ניקיאה לחוק ובכך קבעו כי שאר הזרמים הנוצריים הם מינות וכפירה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו הפתאומי של האוגוסטוס יוביאנוס בספטמבר 364 התכנסו מפקדי הצבא לבחור שליט חדש ולאחר שמספר מועמדים אחדים נפסלו הם החליטו לבחור בולנטיניאנוס הראשון ביום 26 בפברואר 364 שלאחר מכן בחר באחיו ואלנס כשליט לצידו שיהיה אחראי על השלטון בחלק המזרחי של האימפריה. הוא קבע את מקום מושבו במילאנו משם שלט על איטליה, גאליה, אפריקה, ואיליריה (חבל ארץ במערב הבלקן) וואלנס קבע את בירתו בקונסטנטינופול.

אוגוסטוס של האימפריה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרטיאנוס נולד בשנת 359 בסירמיום (סרמסקה מיטרוביצה) בנו של ולנטיניאנוס ואימו מרינה סבארה.

בשנת 367 התמנה על ידי אביו לאוגוסטוס והשניים שלטו ביחד על האימפריה המערבית. מינוי זה נחשב ליוצא דופן מאחר שבדרך כלל מינה האוגוסטוס שליט נמוך בדרגה כקיסר, מתוך כוונה שבעתיד יירש הקיסר את מקומו ויועלה לדרגת אוגוסטוס בעצמו.

בשנת 374 התחתן גרטיאנוס עם פלאביה מקסימה קונסטנטיה בתו בת ה 12 של הקיסר המנוח קונסטנטיוס השני, נישואים שקשרו את השושלת השולטת עם השושלת המייסדת של קונסטנטינוס "הגדול" מהלך שנתן לשליטים החדשים כסות של לגיטימציה והבטיח את אהדת המוני העם הרומאי ואזרחי הפרובינציות. קונסטנטיה מתה בשנת 383 מבלי לשלזוג המלכותי יהיו ילדים.

ב 17 בנובמבר 375 מת ולנטיניאנוס לפתע וגראטיאנוס הפך, בגיל 16, לשליט בפועל של האימפריה הרומית. ביום 22 בנובמבר הכריזו מפקדי הצבא של הלגיונות הרומאיים בגאליה על ולנטיניאנוס השני, בנו של ולנטיניאנוס הראשון ואשתו השנייה יוסטיניה, כאוגוסטוס. בשלב זה נשלטה האימפריה על ידי 3 אנשים שנשאו את התואר אוגוסטוס אך התקשו להחזיק במושכות השלטון והיו תלויים בהחלטות ראשי הצבא עליו פיקדו.

במהלך שנת 378 עמד גרטיאנוס בראש סדרת קרבות בגאליה ומעבר לנהר הריין שנוהלה על ידי מפקדי הצבא - חלקם מלכים של פדרציית שבטים גרמאניים.

ביום 9 באוגוסט 378 נהרג האוגוסטוס ואלנס בתום יום הקרב הידוע בשם קרב אדריאנופול מול קואליציה של שבטים גרמאניים שעיקרם קבוצות שבטים גותיים שנדחפו אל תוך שטחי האימפריה הרומית בלחץ פלישה הונית. שבטים אלו התקבלו תחילה אל תוך שטחי האימפריה אך עימותים וחיכוכים בין הרומאים לגותים הביאו למרידה רבתי ששיאה הגיע בהתנגשות בין הצבאות, המורדים הגותים זכו בניצחון מכריע. חלק גדול מהצבא הרומי הושמד והקיסר ולאנס נהרג. הגותים, חסרי אימון וציוד צבאי מתאים לא הצליחו לממש את ניצחונם ולכבוש ערים מרכזיות של האימפריה אך הצליחו להגיע בתום המרד להסכם שלום עם הרומאים. הקרב נחשב לאחת התבוסות הצבאיות הקשות בהיסטוריה של צבא האימפריה הרומית, וכנקודת ציון היסטורית שמסמנת את תחילת התהליך הארוך שסופו נפילת האימפריה הרומית המערבית.

מותו של גרטיאנוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיכומו של דבר גרטיאנוס איבד את אהדת מפקדי צבאו משקשר את עצמו לפחות למראית עין ליחידת שומרי ראשו שהורכבה מקשתים משבטים אלאניים. נס המרד הורם על ידי מגנוס מקסימוס מפקד הצבא הרומאי בבריטניה שחצה את תעלת למאנש בראש כוח צבאי גדול, בסדרת עימותים שנערכה באזור פריז ננטש גרטיאנוס על ידי צבאו ונאלץ לברוח לליון שם הוא נתפס על ידי המושל הרומאי, הוסגר למורדים והוצא להורג ביום 25 באוגוסט 383.

איסור על פולחן פאגאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות לשלטונו פעל גרטיאנוס כנגד הפולחן הפאגאני. בסדרת צווים שיצאה בשנת 382 אסר גרטיאנוס על פולחן פאגאני והורה על סגירת המקדשים ומקומות הפולחן כולל המקדשים המרכזיים ברומא. במקביל פעל גרטיאנוס לקטוע את המקורות הכספיים לפולחן והורה על הפסקת התשלומים, ההקלות הכספיות, מתן ההקדשים והתרומות למקדשים ולכוהנים ואף ציווה על החרמת הרכוש הקיים לטובת אוצר המדינה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter

Garnsey, University of Cambridge 2005

  • Jones, Arnold Hugh Martin, The Later Roman Empire, 284–602: A Social, Economic and Administrative Survey (Baltimore: Johns Hopkins University, 1986)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרטיאנוס בוויקישיתוף