אוריאל שילר

אוריאל שילר
	אדריכל אוריאל שילר (מימין) בחברת פרופ' יוליוס פוזנר, 1989
לידה	1907; ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	1992 (בגיל 85 בערך); תל אביב, ישראל
שם לידה	אוטו שילר
מקום לימודים	האקדמיה לאמנויות בווינה
תקופת הפעילות	1933–1992 (כ־59 שנים)
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	בית צילה, קיבוץ מעלה החמישה

אוריאל (אוטו) שילר (1907 – 1992) היה אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1907 בברטיסלאבה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (סלובקיה של ימינו). תחילה הוכשר כמהנדס בשווייץ, ולאחר מכן הרחיב את השכלתו ולמד שלוש שנים נוספות (1930–1933) באקדמיה לאמנויות בווינה אצל האדריכל פטר ברנס – מחשובי האדריכלים המודרניסטים, שבמשרדו עבדו גדולי האדריכלים במאה ה-20 (מפעל AEG נחשב עד היום ליעד תיירות חובה לאדריכלים בסמוך לברלין). לאחר מכן עבד בסטודיו של האדריכל האוסטרי אוסקר שטרנד, שם התמחה בעיצוב פנים ורהיטים.

ב-1933 עלה שילר לארץ ישראל, ותוך זמן קצר הצליח להשתלב בשוק העבודה המקומי, לאחר שקיבל לידיו את תכנון "רמת הנדיב". תחילה התגורר ברחובות, ובתקופה זו בנה ברחבי היישוב כמו גם בקיבוץ גן שלמה. לאחר שנתיים שוב עקר ממקומו ועבר לתל אביב. ב-1961 השלים את בנייתו של בניין טרובוביץ, הבניין הראשון שהוקם בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב המשמש את הפקולטה למשפטים. שנים אחדות לאחר מכן הוזמן לתכנן את אגף ספריית משפטים הסמוך לבניין.

נפטר ב-1992 ונטמן בבית הקברות בקבוצת שילר. אשתו הילדה נפטרה שלוש שנים אחריו, ונטמנה לצדו.

בנו הוא גבריאל שילר, אגרונום.