לדלג לתוכן

אוריאל שילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריאל שילר
שילר (מימין) בחברת פרופ' יוליוס פוזנר, 1989
שילר (מימין) בחברת פרופ' יוליוס פוזנר, 1989
לידה 14 באוגוסט 1907
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 9 בינואר 1992 (בגיל 84)
תל אביב, ישראל ישראלישראל
שם לידה אוטו שילר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות בית צילה, קיבוץ מעלה החמישה
תחום יצירה אדריכלות
השכלה האקדמיה לאמנויות יפות בווינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 19331992 (כ־59 שנים)
בית צילה בקיבוץ מעלה החמישה
בניין טרובוביץ, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

אוריאל (אוטו) שילר (14 באוגוסט 19079 בינואר 1992[1]) היה אדריכל ישראלי.

נולד ב-1907 בברטיסלאבה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (סלובקיה של ימינו). תחילה הוכשר כמהנדס בשווייץ, ולאחר מכן הרחיב את השכלתו ולמד שלוש שנים נוספות (19301933) באקדמיה לאמנויות בווינה אצל האדריכל פטר ברנס – מחשובי האדריכלים המודרניסטים, שבמשרדו עבדו גדולי האדריכלים במאה ה-20 (מפעל AEG נחשב עד היום ליעד תיירות חובה לאדריכלים בסמוך לברלין). לאחר מכן עבד בסטודיו של האדריכל האוסטרי אוסקר שטרנד, שם התמחה בעיצוב פנים ורהיטים.

ב-1933 עלה שילר לארץ ישראל, ותוך זמן קצר הצליח להשתלב בשוק העבודה המקומי, לאחר שקיבל לידיו את תכנון "רמת הנדיב". תחילה התגורר ברחובות, ובתקופה זו בנה ברחבי היישוב כמו גם בקיבוץ גן שלמה. לאחר שנתיים שוב עקר ממקומו ועבר לתל אביב. ב-1961 השלים את בנייתו של בניין טרובוביץ, הבניין הראשון שהוקם בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב המשמש את הפקולטה למשפטים. שנים אחדות לאחר מכן הוזמן לתכנן את אגף ספריית משפטים הסמוך לבניין.

נפטר ב-1992 ונטמן בבית הקברות בקבוצת שילר. אשתו הילדה נפטרה שלוש שנים אחריו, ונטמנה לצדו.

בנו הוא גבריאל שילר, אגרונום.

פרויקטים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.