קרין נהון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרין נהון

קרין נהון (נולדה ב-6 בדצמבר 1972, לשעבר קרין ברזילי-נהון) היא חוקרת ומרצה בכירה בתחום הפוליטיקה של המידע ובנושאי חברה וטכנולוגיה. נהון מכהנת כפרופסור חבר בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון, וכפרופסור חבר בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. עמדה בעבר בראש "המרכז למידע ולחברה" באוניברסיטת וושינגטון. בינואר 2017 נבחרה לנשיאת איגוד האינטרנט הישראלי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בישראל להורים שעלו מלבנון לפני פרוץ מלחמת האזרחים הלבנונית.

נהון היא בעלת תארים במדע המדינה, במדעי המחשב, ובניהול מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2004 השלימה עבודת דוקטורט בניהול מערכות מידע באוניברסיטת תל אביב.

שימשה בתפקידי מחקר בכירים בתעשיית ההיי-טק. הרצתה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית תל אביב יפו. משנת 2004 היא חברת סגל קבועה בבית הספר למידע, וחברת סגל נלווית בחוג לתקשורת באוניברסיטת וושינגטון. משנת 2006 היא מנהלת את מושב הקהילות הווירטואליות בכנס HICSS, ומשנת 2013 נבחרה לנהל את כל מסלול מדיה חברתיים ודיגיטליים בכנס זה.[2]

בצד מחקריה ופרסומיה היא פעילה ציבורית וחברתית בכל הקשור לעיצוב מדיניות מידע וטכנולוגיה בישראל. ב-2007 הייתה מהקולות המובילים במאבק נגד הצעת החוק להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים, ופירסמה כמה גילויי דעת המזהירים מהסדרה של סינון תכנים באינטרנט או צנזורה של מידע על ידי המדינה.[3] משנת 2004 משמשת כיועצת לתת-ועדת האינטרנט ולוועדת המדע בכנסת. היא כותבת באתר האינטרנט ynet ומשמשת כמומחית ויועצת למקבלי החלטות בנושא חברת המידע. בשנת 2005 עמדה אקדמית בראש המשלחת הממלכתית של מדינת ישראל, שנשלחה לוועידת חברת המידע העולמית שנערכה בתוניס (WSIS). ייצגה את ישראל כשהשתתפה לראשונה בוועדת המדע והטכנולוגיה לפיתוח באו"ם במאי 2009.

החל מ-2008 חוקרת נהון את ויראליות ההפצה של המידע. ב-2013 פורסם הספר "Going Viral", אותו כתבה יחד עם ג'ף המסליי (Jeff Hemsley).[4] על מחקרה בתחום, ועל הספר שהייתה שותפה לכתיבתו, זכתה בשנתיים שלאחר פרסומו בשלושה פרסים: "Best Information Science Award" של האגודה העולמית למדעי המידע,[5] "Outstanding Academic Title" על ידי איגוד הספרנים האמריקאי ו"פרס פינקלר", המוענק על הישג בולט בתחום המידע בישראל.

בפברואר 2012 הגישה עתירה לבג"ץ בסוגיית המאגר הביומטרי והשלכותיו על הזכות לפרטיות.[6]

ב-2017 דורגה במקום ה-24 ברשימת הנשים המשפיעות ביותר של מגזין פורבס ישראל.[7]

לנהון שני ילדים. בעבר הייתה נשואה לפרופ' גד ברזילי. היא מתגוררת ברמת גן עם בן זוגה, מיכאל איתן.

חברויות ציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ששימשה חברת הוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי, נבחרה לשמש נשיאת האיגוד לשנת 2017. מלבד זה, היא חברת הנהלות "התנועה לחופש המידע" והחל מ-2013, חברת ועד חיצונית בוועד המנהל של עמותת ויקימדיה ישראל. בנוסף, חברה בקבינט התקשוב הממשלתי,[8] וממקימי התנועה לזכויות דיגיטליות. עד שנת 2015, כיהנה גם כחברת ועד מנהל של "הסדנא לידע ציבורי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' קרין נהון – נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, באתר איגוד האינטרנט הישראלי,‏ 11 בינואר 2017
  2. ^ Hawaii International Conference on System Sciences
  3. ^ ד"ר קרין ברזילי נהון, חסימת אתרים: הצעות לפתרון הבעיה, באתר ynet, 12 ביוני 2007
    ד"ר קרין ברזילי נהון, חוק חסימת האתרים מזכיר לי את השטאזי, באתר ynet, 24 במאי 2007
  4. ^ Going Viral, באתר האינטרנט של נהון (באנגלית)
  5. ^ באתר אוניברסיטת וושינגטון
  6. ^ פרופ’ קרין נהון, באתר no2bio.org‏, 26 באפריל 2013
  7. ^ הרשימה באתר פורבס, ותקציר הרשימה על פרופ׳ קרין נהון, פורבס, יולי 2017.
  8. ^ אתר קבינט התקשוב הממשלתי