איגוד נהגי הגרנד פרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איגוד נהגי הגרנד פריאנגלית: Grand Prix Drivers' Association (GPDA)) הוא איגוד העובדים הייצג את נהגי אליפות ה[פורמולה 1. האיגוד נוסד בשנת 1961 ופעל עד שנת 1982. בשנת 1994 חודשה פעילותו. אלכסנדר וורץ מכהן כיו"ר הארגון הנוכחי, מאז שנת 2014.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגוד נהגי הגרנד פרי נוסד בשנת 1961. בבחירות שערכו חברי האיגוד נבחר סטירלינג מוס לתפקיד יו"ר הארגון הראשון. מטרותיו הראשוניות של הארגון היו להשיג ייצוג בוועדת הספורט הבינלאומית (Commission Sportive Internationale) של הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA), שבאותו הזמן היה הגוף המפקח על הספורט. חברי האיגוד פעלו במטרה לשפר את תקני הבטיחות הן של הנהגים והן של הצופים. עונת 1982 חלו שינויים במבנה הגופים המארגנים את התחרות, זאת בעקבות הסכסוך שפרץ בין ארגון יצרני הפורמולה אחד (FOCA) והפדרציה. כתוצאה מכך פורק האיגוד[1].

מותם של רולנד רצנברגר ואיירטון סנה במהלך גרנד פרי סן מרינו בשנת 1994 הוביל את ניקי לאודה וגרהרד ברגר להקים מחדש את האיגוד. באופן אירוני, היה זה סנה שהציע להקים מחדש את האיגוד יום אחד לפני שנהרג וזאת בעקבות התאונה בה נפצע רובנס באריקלו במהלך האימון המקדים למרוץ[2]. בשנת 1996 נרכם האיגוד כחברה מסחרית בבריטניה - "איגוד נהגי הגרנד פרי בע"מ". האיגוד קבע לעצמו חוקה ופתח משרד קבוע במונקו[3].

חברות והנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברות בארגון היא וולנטרית. נהג המבקש להצטרף נדרש לשלם דמי חבר בסך 2,000 ליש"ט[4]. חברי האיגוד בוחרים את בעלי התפקידים. כיום ישנם שלושה נהגים המשמשים כדירקטורים: סבסטיאן פטל, רומן גרוז'אן ואלכסנדר וורץ, המהמש כיו"ר האיגוד.

רשימת מנהיגי האיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש שנות פעילות
בריטניהבריטניה סטירלינג מוס 1961–1963
שוודיהשוודיה ג'ו בונייה 1963–1971
בריטניהבריטניה ג'קי סטיוארט 1972–1978
דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994) ג'ודי שכטר 1979–1980
צרפתצרפת דידייה פירוני 1980–1982
האיגוד לא היה פעיל 1982–1994
גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר 1994–2005
בריטניהבריטניה דייוויד קולטהארד 2005–2006
גרמניהגרמניה ראלף שומאכר 2006–2008
ספרדספרד פדרו דה לה רוסה 2008–2010, 2012–2014
גרמניהגרמניה ניק היידפלד 2010
ברזילברזיל רובנס באריקלו 2010–2012
אוסטריהאוסטריה אלכסנדר וורץ 2014–הווה

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עונת 2005 הפך האיגוד למעורב מאד בפוליטיקה של הפורמולה 1. במהלך ההכנות לקראת גרנד פרי ארצות הברית באותה השנה אירועי ממספר תאונות לרכבי קבוצות שעשו שימוש בצמיגי מישלן. בעקבות האירועים החליטו מרבית הנהגים לפרוש מהמרוץ. רק שישה נהגים מתוך עשירם התחרו בסופו של דבר. בעקבות המרוץ הוציא האיגוד הודעת תמיכה בקבוצות שסירבו להתחרות. על ההצהרה חתמומרבית הנהגים, אך מיכאל שומאכר סירב להצטרף אליהם. בעקבות ההודעה בוטלה פגישה בין נציגי האיגוד ומקס מוזלי, נשיא הפדרציה, שתוכננה להתקיים בגרנד פרי בריטניה. מוזלי טען שההודעה שפרסם דייוויד קולטהארד הייתה "עיוות" של מטרות הפגישה ובהתססת הרוחות. בתגובה האשים האיגוד את מוזלי בסיכון בטיחותם של הנהגים[5].

בשנת 2010, לקראת חזרתו של שומאכר לאליפות לאחר הפרישה הראשונה, הכריז כי לא יצטרף לאיגוד. בעקבות שכנוע של פליפה מאסה הסכים, בסופו של דבר, להיות "חבר שקט"[6].

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות האיגוד הובילה לפסילת המסלולים בספא-פרנקוצ'אמפס בשנת 1969 ונורבורגרינג בשנת 1970 בעקבות בעיות בטיחות שהתגלו במסלולים.

בשנת 2015 פעלו האיגוד והאתר Motorsport.com בשיתוף פעולה על מנת לאפשר לאוהדי הספורט להשמיע את דעתם בסקר גדול שנערך ברחבי העולם[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]