פורמולה 1 עונת 1982

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1982
1982 Formula One season
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 23 בינואר 1982
תאריך סיום 25 בספטמבר 1982
מספר עונה 33
מספר מרוצים בעונה 16
זוכה באליפות הנהגים קקה רוזברג
נקודות הנהג הזוכה 44
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 74
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עונת 1982 הייתה העונה השלושים ושלוש של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). 11 נהגים שונים משבע קבוצות השיגו ניצחון במהלך העונה. אף נהג לא ניצח יותר משני מרוצים. קקה רוזברג מקבוצת ויליאמס זכה באליפות הנהגים, אף על פי שניצח רק מרוץ אחד במהלך העונה, אך הראה יציבות לאורך העונה והקדים בחמש נקודות את דידייה פירוני וג'ון וטסון. קבוצת פרארי זכתה באליפות היצרנים.

גרנד פרי דרום אפריקה, מרוץ פתיחת העונה, כמעט ולא התקיים עקב שביתה של הנהגים שהייתה חלק מהמאבק המתמשך בין הפדרציה לספורט (FISA) ואיגוד הנהגים (FOCA). המאבק הוביל גם להחרמה חלקית של גרנד פרי סן מרינו.

במהלך העונה מצאו את מותם שני נהגים: ז'יל וילנב, שנהרג במקצה האימון לקראת גרנד פרי בלגיה, וריקארדו פלאטי שנהרג בפתיחת גרנד פרי קנדה. דידייה פירוני, שהתחרה על התואר, נפגע קשה במקצה הדירוג לקראת גרנד פרי גרמניה. פציעה, שבסופו של דבר, הביאה לסיום הקריירה שלו כנהג מרוצים.

המרוצים בעונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 23 בינואר צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת רנו
2 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס 21 במרץ צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת רנו
3 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי מערב ארצות הברית לונג ביץ' 4 באפריל איטליהאיטליה אנדרה דה צ'זריס אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
4 איטליהאיטליה גרנד פרי סן מרינו אימולה 25 באפריל צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת דידייה פירוני צרפתצרפת דידייה פירוני איטליהאיטליה פרארי
5 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה זולדר 9 במאי צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה ג'ון וטסון בריטניהבריטניה ג'ון וטסון בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
6 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו 23 במאי צרפתצרפת רנה ארנו איטליהאיטליה ריקארדו פטרזה איטליהאיטליה ריקארדו פטרזה בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד
7 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי דטרויט דטרויט 6 ביוני צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת אלן פרוסט בריטניהבריטניה ג'ון וטסון בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
8 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה ז'יל וילנב 13 ביוני צרפתצרפת דידייה פירוני צרפתצרפת דידייה פירוני ברזילברזיל נלסון פיקה בריטניהבריטניה ברבהאם-ב.מ.וו
9 הולנדהולנד גרנד פרי הולנד זנדוורט 3 ביולי צרפתצרפת רנה ארנו בריטניהבריטניה דרק וורויק צרפתצרפת דידייה פירוני איטליהאיטליה פרארי
10 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה ברנדס האץ' 18 ביולי פינלנדפינלנד קקה רוזברג בריטניהבריטניה בריאן הנטון אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה בריטניהבריטניה מקלארן-פורד
11 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת פול ריקארד 25 ביולי צרפתצרפת רנה ארנו איטליהאיטליה ריקארדו פטרזה צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנו
12 גרמניהגרמניה גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג 8 באוגוסט צרפתצרפת דידייה פירוני ברזילברזיל נלסון פיקה צרפתצרפת פטריק תאמבי איטליהאיטליה פרארי
13 אוסטריהאוסטריה גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 15 באוגוסט ברזילברזיל נלסון פיקה ברזילברזיל נלסון פיקה איטליהאיטליה אליו דה אנג'ליס בריטניהבריטניה לוטוס-פורד
14 צרפתצרפת גרנד פרי שווייץ דיז'ון-פרנואה 29 באוגוסט צרפתצרפת אלן פרוסט צרפתצרפת אלן פרוסט פינלנדפינלנד קקה רוזברג בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד
15 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מונזה 12 בספטמבר ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנה ארנו צרפתצרפת רנו
16 ארצות הבריתארצות הברית גרנד פרי סיזר פאלאס סיזר פאלאס 25 בספטמבר צרפתצרפת אלן פרוסט איטליהאיטליה מישל אלבורטו איטליהאיטליה מישל אלבורטו בריטניהבריטניה טירל-פורד
מקור:[1]

דירוג האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו תוצאות כל המרוצים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ברזילברזיל ארצות הבריתארצות הברית איטליהאיטליה בלגיהבלגיה מונקומונקו ארצות הבריתארצות הברית קנדהקנדה הולנדהולנד בריטניהבריטניה צרפתצרפת גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה צרפתצרפת איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 פינלנדפינלנד קקה רוזברג 5 נפסל 2 2 פרש 4 פרש 3 פרשP 5 3 2 1 8 5 44
2 צרפתצרפת דידייה פירוני 18 6 פרש 1F DNS 2 3 9PF 1 2 3 DNSP 39
3 בריטניהבריטניה ג'ון וטסון 6 2 6 1F פרש 1 3 9 פרש פרש פרש 9 13 4 2 39
4 צרפתצרפת אלן פרוסט 1F 1PF פרש פרש פרשP 7 NCPF פרש פרש 6 2 פרש 8 2PF פרש 4P 34
5 אוסטריהאוסטריה ניקי לאודה 4 פרש 1F נפסל פרש פרש פרש 4 1 8 DNS 5 3 פרש פרש 30
6 צרפתצרפת רנה ארנו 3P פרש פרש פרשP פרש פרשP 10 פרש פרשP פרש 1P 2 פרש 16 1F פרש 28
7 צרפתצרפת פטריק תאמבי 8 3 4 1 4 DNS 2 DNS 25
8 איטליהאיטליה מישל אלבורטו 7 4 4 3 פרש 10 פרש פרש 7 פרש 6 4 פרש 7 5 1F 25
9 איטליהאיטליה אליו דה אנג'ליס 8 פרש 5 4 5 פרש 4 פרש 4 פרש פרש 1 6 פרש פרש 23
10 איטליהאיטליה ריקארדו פטרזה פרש פרש 3 פרש 1F פרש 2 15 פרש פרשF פרש פרש 5 פרש פרש 21
11 ברזילברזיל נלסון פיקה פרש נפסל פרש 5 פרש DNQ 1 2 פרש פרש פרשF פרשPF 4 פרש פרש 20
12 ארצות הבריתארצות הברית אדי שיבר פרש פרש פרש 3 פרש 2 10 DNQ פרש 16 פרש פרש פרש 6 3 15
13 אירלנדאירלנד דרק דאלי 14 פרש פרש פרש 6 5 7 5 5 7 פרש פרש 9 פרש 6 8
14 בריטניהבריטניה ניג'ל מנסל פרש 3 7 פרש 4 פרש פרש פרש 9 פרש 8 7 פרש 7
15 ארגנטינהארגנטינה קרלוס ראוטמן 2 פרש 6
= קנדהקנדה ז'יל וילנב פרש פרש נפסל 2 DNS† 6
17 איטליהאיטליה אנדרה זה צ'זריס 13 פרש פרשP פרש פרש 3 פרש 6 פרש פרש פרש פרש פרש 10 10 9 5
18 צרפתצרפת ז'ק לפיט פרש פרש פרש 9 פרש 6 פרש פרש פרש 14 פרש 3 פרש פרש פרש 5
19 ארצות הבריתארצות הברית מריו אנדרטי פרש 3P פרש 4
20 צרפתצרפת ז'אן-פייר ז'רייה פרש 9 פרש 4 פרש DNQ פרש פרש 14 פרש פרש פרש DNQ פרש פרש DNS 3
21 שווייץשווייץ מארק סורר 7 9 8 5 10 פרש 13 6 פרש 15 פרש 7 3
22 איטליהאיטליה ברונו ג׳אקומלי 11 פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש 11 7 9 5 פרש 12 פרש 10 2
23 צ'ילהצ'ילה אליסו סלאזר 9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש פרש 13 DNQ פרש פרש DNQ 14 9 DNQ 2
24 גרמניהגרמניה מנפרד וינקלוק 10 5 פרש נפסל פרש פרש פרש DNQ 12 DNQ 11 פרש פרש פרש DNQ NC 2
25 איטליהאיטליה מאורו באלדי DNQ 10 DNQ פרש DNQ פרש 8 6 9 פרש פרש 6 DNQ 12 11 2
26 ברזילברזיל צ'יקו סרה 17 פרש DNQ 6 DNPQ 11 DNQ פרש פרש DNQ 11 7 DNQ 11 DNQ 1
בריטניהבריטניה בריאן הנטון DNQ DNQ פרש פרש פרש 8 9 NC פרש 8F 10 7 פרש 11 פרש 8 0
גרמניהגרמניה יוכן מס 12 8 8 פרש DNQ 7 11 פרש 10 פרש 0
שוודיהשוודיה סלים בוריו 16 7 10 0
ברזילברזיל ראול בוסל 15 פרש 9 8 DNPQ פרש פרש פרש DNQ DNQ פרש DNQ פרש DNQ 13 0
קולומביהקולומביה רוברטו גוררו WD DNQ פרש DNQ DNQ פרש פרש DNQ פרש DNQ 8 פרש פרש NC DNS 0
בריטניהבריטניה דרק וורויק פרש DNQ DNPQ פרש פרש DNQ פרשF פרש 15 10 פרש פרש פרש פרש 0
בריטניהבריטניה רופרט קיגן DNQ פרש פרש DNQ 12 0
בריטניהבריטניה גאוף לס פרש 12 0
איטליהאיטליה תאו פאבי DNQ DNQ DNQ NC פרש DNPQ DNQ פרש פרש DNQ פרש פרש פרש DNQ 0
איטליהאיטליה ריקארדו פלאטי DNQ DNPQ DNQ פרש DNPQ DNPQ DNS פרש† 0
אירלנדאירלנד Tטומי בריין DNQ פרש DNQ DNQ פרש 0
הולנדהולנד יאן למרס DNQ DNQ DNQ פרש DNQ DNQ 0
ספרדספרד אמיליו דה וילוטה DNPQ DNPQ DNQ DNQ DNPQ 0
ברזילברזיל רוברטו מורנו DNQ 0
מקורות:[1][2]

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום יצרן דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994) ברזילברזיל ארצות הבריתארצות הברית איטליהאיטליה בלגיהבלגיה מונקומונקו ארצות הבריתארצות הברית קנדהקנדה הולנדהולנד בריטניהבריטניה צרפתצרפת גרמניה המערביתגרמניה המערבית אוסטריהאוסטריה צרפתצרפת איטליהאיטליה ארצות הבריתארצות הברית נקודות
1 איטליהאיטליה פרארי פרש פרש נפסל 2 DNS 8 3 4 1 4 DNS 2 DNS 74
18 6 פרש 1F DNS 2 3 9PF 1 2 3 DNSP 3P פרש
2 בריטניהבריטניה מקלארן-פורד 6 2 6 1F פרש 1 3 9 פרש פרש פרש 9 13 4 2 69
4 פרש 1F נפסל פרש פרש פרש 4 1 8 DNS 5 3 פרש פרש
3 צרפתצרפת רנו 1F 1PF פרש פרש פרשP 7 NCPF פרש פרש 6 2 פרש 8 2PF פרש 4P 62
3P פרש פרש פרשP פרש פרשP 10 פרש פרשP פרש 1P 2 פרש 16 1F פרש
4 בריטניהבריטניה ויליאמס-פורד 2 פרש פרש פרש 6 5 7 5 5 7 פרש פרש 9 פרש 6 58
5 נפסל 2 2 פרש 4 פרש 3 פרשP 5 3 2 1 8 5
5 בריטניהבריטניה לוטוס-פורד 8 פרש 5 4 5 פרש 4 פרש 4 פרש פרש 1 6 פרש פרש 30
פרש 3 7 פרש 4 פרש פרש DNQ פרש 12 9 פרש 8 7 פרש
6 בריטניהבריטניה טירל-פורד 7 4 4 3 פרש 10 פרש פרש 7 פרש 6 4 פרש 7 5 1F 25
16 7 10 פרש פרש 8 9 NC פרש 8F 10 7 פרש 11 פרש 8
7 בריטניהבריטניה ברבהאם-ב.מ.וו פרש 5 פרש DNQ 1 2 פרש פרש פרשF פרשPF 4 פרש פרש 22
פרש פרש 15 פרש פרשF פרש פרש 5 פרש פרש
8 צרפתצרפת ליז'ייה-מאטרה פרש פרש פרש 3 פרש 2 10 DNQ פרש 16 פרש פרש פרש 6 3 20
פרש פרש פרש 9 פרש 6 פרש פרש פרש 14 פרש 3 פרש פרש פרש
9 בריטניהבריטניה ברבהאם-פורד נפסל פרש 19
פרש 3 1F פרש 2
10 איטליהאיטליה אלפא רומיאו 13 פרש פרשP פרש פרש 3 פרש 6 פרש פרש פרש פרש פרש 10 10 9 7
11 פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש 11 7 9 5 פרש 12 פרש 10
11 בריטניהבריטניה Arrows-פורד DNQ DNQ פרש 7 9 8 5 10 פרש 13 6 פרש 15 פרש 7 5
DNQ 10 DNQ פרש DNQ פרש 8 6 9 פרש פרש 6 DNQ 12 11
12 גרמניהגרמניה ATS-פורד 10 5 פרש נפסל פרש פרש פרש DNQ 12 DNQ 11 פרש פרש פרש DNQ NC 4
9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש פרש 13 DNQ פרש פרש DNQ 14 9 DNQ
13 איטליהאיטליה אוסלה-פורד פרש 9 פרש 4 פרש DNQ פרש פרש 14 פרש פרש פרש DNQ פרש פרש DNS 3
DNQ DNPQ DNQ פרש DNPQ DNPQ DNS פרש
14 ברזילברזיל פיטיפלדי-פורד 17 פרש DNQ 6 DNPQ 11 DNQ פרש פרש DNQ 11 7 DNQ 11 DNQ 1
בריטניהבריטניה March-פורד 12 8 8 פרש DNQ 7 11 פרש 10 פרש DNQ פרש פרש DNQ 12 0
15 פרש 9 8 DNPQ פרש פרש פרש DNQ DNQ פרש DNQ פרש DNQ 13
DNPQ DNPQ DNQ DNQ DNPQ
בריטניהבריטניה Ensign-פורד WD DNQ פרש DNQ DNQ פרש פרש DNQ פרש DNQ 8 פרש פרש NC DNS 0
בריטניהבריטניה טולמן-הארט פרש DNQ DNPQ פרש פרש DNQ פרשF פרש 15 10 פרש פרש פרש פרש 0
DNQ DNQ DNQ NC פרש DNPQ DNQ פרש פרש DNQ פרש פרש פרש DNQ
הונג קונג (1959–1997)הונג קונג (1959–1997) תאודור-פורד 14 פרש פרש DNQ DNQ DNQ פרש פרש DNQ DNQ DNQ פרש DNQ DNQ פרש 0
מקור:[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1982 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "1982 Race Results". formula1.com. Formula One World Championship Limited. אורכב מ-המקור ב-16 במרץ 2018. נבדק ב-16 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "1982 Driver Standings". formula1.com. Formula One World Championship Limited. אורכב מ-המקור ב-16 במרץ 2018. נבדק ב-16 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "1982 Constructor Standings". www.formula1.com. Formula One World Championship Limited. אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2018. נבדק ב-9 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)



הקודם:
נלסון פיקה
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1982
קקה רוזברג
הבא:
נלסון פיקה
הקודם:
ויליאמס
אלופת העולם ליצרנים 1982
פרארי
הבא:
פרארי