פליפה מאסה
 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
25 באפריל 1981 (בן 42) סאו פאולו שבברזיל | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Felipe Massa  | ||||||||||||||||||||||
| לאום |
 ברזילאי | ||||||||||||||||||||||
| תקופת הפעילות |
1998–הווה (כ־26 שנים) | ||||||||||||||||||||||
| קבוצה נוכחית | ונטורי | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||||||
|
felipemassa | |||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||
פליפה מאסה (פורטוגזית: Felipe Massa; נולד ב-25 באפריל 1981) הוא נהג מרוצים ברזילאי. התחרה באליפות הפורמולה 1 במשך חמש עשרה עונות עבור קבוצת סאובר, פרארי וויליאמס. בעונת עונת 2008 הגיע להישג הטוב ביותר כשסיים את העונה במקום השני. בסיום עונת 2017 פרש מהאליפות. התחרה במשך שנתיים באליפות הפורמולה אי, ממנה פרש בסיום עונת 2019/2020.
לאחר פרישתו מונה לנשיא מועצת הקארטינג הבינלאומית מטעם הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA).
קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאסה, יליד סאו פאולו, החל להתחרות במרוצי קארטינג בגיל 8. לאחר עונתו הראשונה, אותה סיים במקום הרביעי, הוא החל להשתתף באליפויות לאומיות ובינלאומיות במשך 7 שנים. בשנת 1998 עבר להתחרות במרוצי הפורמולה שברולט בברזיל. בעונתו הראשונה סיים מאסה במקום החמישי וכעבור עונה ניצח 3 מעשרת המרוצים בדרך לזכייה באליפות. בשנת 2000 עבר לאיטליה כדי להתחרות במרוצים בקטגוריית פורמולה רנו. באותה שנה הוא זכה באליפות איטליה וכן ובאליפות אירופה בקטגוריית מרוצים זו. לאחר מכן התקדם לסדרת יורו פורמולה 3000, בה נחל הצלחה כשניצח בשישה מתוך שמונת המרוצים וזכה באליפות לעונת 2001. בעקבות הצלחתו במרוצי פורמולה 3000, שהייתה אז קטגוריית המרוצים השנייה בטיבה לאחר הפורמולה 1, זומן מאסה למבחנים בקבוצת סאובר מהפורמולה 1, שהחתימה אותו על חוזה לעונת 2002.
פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
2002-2005: סאובר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 2002, עונתו הראשונה של מאסה בפורמולה 1, הוא חבר לניק היידפלד כנהג השני של קבוצת סאובר והצליח לזכות ב-4 נקודות אליפות. בעונת 2003, בעקבות חזרתו של היינץ הארלד פרנצן לסאובר, עבר מאסה לקבוצת פרארי, שם שימש כנהג מבחן. בעונת 2004, לאחר שצבר מעט ניסיון בפרארי, שב מאסה לסאובר וזכה ב-12 נקודות אליפות כאשר המרוץ הטוב ביותר שלו באותה עונה היה הגרנד פרי הבלגי, בו סיים במקום הרביעי. ג'אנקרלו פיסיקלה, הנהג השני של סאובר, צבר באותה עונה 22 נקודות. בעונת 2005 זכה מאסה ב-11 נקודות אך הקדים במרבית המרוצים את חברו לקבוצה ז'אק וילנב ואף דורג לפניו באליפות הנהגים בסיום העונה.
בעונת 2006 הצטרף מאסה בשנית לפרארי, הפעם כנהג מרוצים לצידו של מיכאל שומאכר. במרוץ החמישי של העונה, הגרנד פרי האירופי שנערך בנורבורגרינג, סיים מאסה על הפודיום לראשונה בקריירת הפורמולה 1 שלו. הוא סיים את המרוץ במקום השלישי, אחרי שומאכר ופרננדו אלונסו, שזכה באליפות באותה עונה. בהמשך העונה הוא סיים על הפודיום בשלושה מרוצים רצופים, בארצות הברית, בצרפת, גרמניה ויפן, לפני שהצליח לזכות גם בניצחונו הראשון בגרנד פרי טורקיה. גם את המרוץ האחרון של העונה בברזיל סיים מאסה במקום הראשון והפך לנהג הברזילאי הראשון מאז איירטון סנה בעונת 1993 שמנצח בגרנד פרי בברזיל. במהלך העונה צבר מאסה 80 נקודות אליפות וסיים במקום השלישי הכללי, לאחר אלונסו ושומאכר.
2006-2013: פרארי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך עונת 2006 הודיע שומאכר על פרישתו בסיום העונה ובכך הבטיח את מקומו של מאסה בקבוצה בעונה הבאה. כשנתיים לאחר מכן, ביולי 2008, אמר שומאכר כי החליט לפרוש כדי שמאסה לא ימצא את עצמו ללא קבוצה, בעקבות מעברו של קימי רייקונן לפרארי בעונת 2007.[1]
עונת 2007 נפתחה בצורה לא טובה עבור מאסה. במרוץ הראשון באוסטרליה סבל מאסה מבעיות בתיבת ההילוכים שאילצו אותו להחליף מנוע לפני המרוץ. בעקבות החלפת המנוע הוא נענש בהורדה של 10 מקומות בזינוק ופתח את המרוץ מהמקום ה-22. למרות זאת הוא הצליח לסיים את המרוץ במקום השישי בזכות אסטרטגיה של עצירת תדלוק אחת. גם המרוץ הבא במלזיה לא היה מוצלח במיוחד עבור מאסה. הוא זינק מהפול פוזישן אולם כבר בהקפה הראשונה חלפו על פניו פרננדו אלונסו ולואיס המילטון. מאסה ניסה לעקוף חזרה את המילטון אך נזרק לשולי המסלול וירד למקום החמישי, בו גם סיים את המרוץ. שני המרוצים הבאים, בבחריין ובספרד, היו טובים יותר ומאסה ניצח בשניהם לאחר שזינק מהפול פוזישן. במרוץ הרחובות במונקו סיים במקום השלישי. בגרנד פרי הקנדי נפסל מאסה מהמרוץ לאחר שיצא מרחבת הטיפולים כשהרמזור האדום דלק. לאחר מכן ניצח עונה שנייה ברציפות בגרנד פרי טורקיה ועד תום העונה סיים על הפודיום בשישה מרוצים נוספים, כולל מקום שני במרוץ הביתי שלו בברזיל. את העונה סיים מאסה במקום הרביעי בדירוג הנהגים עם 94 נקודות כשחברו לקבוצה קימי רייקונן זוכה באליפות העולם.
עונת 2008 הייתה העונה הטובה ביותר בקריירה של מאסה. למרות שלא סיים את שני המרוצים הראשונים של העונה, הצליח מאסה לנצח במרוצי הגרנד פרי של בחריין, טורקיה, צרפת, אירופה ובלגיה, והגיע למרוץ האחרון בברזיל כשהוא בפיגור של 7 נקודות מלואיס המילטון שהוליך את אליפות הנהגים. את מקצה הדירוג בברזיל סיים מאסה ראשון וזינק מהפול פוזישן, בעוד המילטון, שהיה צריך לסיים במקום החמישי ומעלה כדי להבטיח את האליפות, זינק מהמקום הרביעי. מאסה הוליך את המרוץ לכל אורכו, כאשר מספר הקפות לפני הסיום עקף סבסטיאן פטל את המילטון והורידו למקום השישי. אנשי פרארי כבר החלו לחגוג כשמאסה חצה ראשון את קו הסיום, אולם טימו גלוק האט במטרים האחרונים של המסלול ואיפשר לפטל והמילטון לחלוף על פניו, לסיים חמישי ולזכות באליפות העולם בסיום דרמטי.
עונת 2009 נפתחה בצורה רעה עבור מאסה וקבוצת פרארי, שלא הצליחה להעמיד מכונית תחרותית. מאסה לא הצליח לסיים שניים מתוך ארבעת המרוצים הראשונים וזכה בנקודות הראשונות שלו רק במרוץ החמישי בספרד, אותו סיים במקום השישי. במרוץ בספרד החלה התאוששות מסוימת של פרארי ומאסה מפתיחת העונה החלשה ועד הגרנד פרי ההונגרי הצליח מאסה לצבור 22 נקודות, כולל פודיום אחד בגרנד פרי בגרמניה. במקצה הדירוג בהונגריה עבר מאסה תאונה קשה. קפיץ שהשתחרר ממכונית הבראון GP של רובנס באריקלו פגע בקסדתו של מאסה וגרם לו לשבר בגולגולת.[2] בעקבות הפגיעה איבד מאסה את השליטה במכונית והתנגש בקיר הבטיחות. הוא פונה במסוק לבית חולים בבודפשט, שם נותח בראשו. כיומיים לאחר התאונה יצא מאסה ממצב של סכנת חיים אך באותה עת היה חשש שלא יוכל לשוב להתחרות בפורמולה 1. אף על פי כן, קצב החלמתו של מאסה היה מהיר למדי והוא שב להתחרות כבר בפתיחת עונת 2010. בזמן היעדרו של מאסה ניסה מיכאל שומאכר לשוב מפרישה ולהתחרות במקומו, אולם פציעה בצוואר שנגרמה כתוצאה מתאונת אופנוע מספר חודשים קודם לכן מנעה זאת. לבסוף נבחר לוקה בדואר, נהג המבחן של פרארי, כמחליפו של מאסה. לאחר שני מרוצים שבהם הציג בדואר יכולת ירודה הוא הוחלף עד לסיום העונה בג'אנקרלו פיסיקלה שנהג לפני כן בקבוצת פורס אינדיה.
המרוץ הראשון בעונת 2010 נערך בבחריין. מאסה סיים במקום השני לאחר פרננדו אלונסו, שהצטרף בעונה זו לפרארי במקומו של קימי רייקונן.
2014-2017: ויליאמס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגרנד פרי איטליה של עונת 2016 הודיעה מאסה על פרישתו ממרוצי הפורמולה 1. אך עקב עזיבתו של בן קבוצתו ולטרי בוטאס למרצדס קבוצת וויליאמס הודיעה בינואר שמאסה חזר בהחלטתו מפרישה וימשיך להתחרות בוויליאמס עונה נוספת.
לאחר פרישתו נבחר כנשיא המועצה לענייני קארטיג של הפדרציה הבינלאומית לרכב (CIK-FIA)[3].
פורמולה אי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחצי שנה לאחר שפרש מאליפות הפורמולה 1 הצטרף מאסה לקבוצת ונטורי המתחרה באליפות הפורמולה אי לקראת העונה החמישית של האליפות[4].
מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2002 | סאובר - רד בול |  פרש |
 6 |
פרש |
 8 |
 5 |
 פרש |
 פרש |
 9 |
 6 |
 9 |
 פרש |
7 |
 7 |
 פרש |
 פרש |
|
 פרש |
13 | 4 | ||||
| 2004 | סאובר - רד בול | פרש |
8 |
 12 |
10 |
9 |
5 |
9 |
פרש |
פרש |
13 |
9 |
13 |
פרש |
4 |
12 |
 8 |
9 |
8 |
12 | 12 | |||
| 2005 | סאובר | 10 |
10 |
7 |
10 |
11† |
9 |
14 |
4 |
DNS |
פרש |
10 |
8 |
14 |
 פרש |
9 |
10 |
11 |
10 |
6 |
13 | 11 | ||
| 2006 | פרארי מרלבורו | 9 |
5 |
פרש |
4 |
3 |
4 |
9 |
5 |
5 |
2 |
3 |
2 |
7 |
1 |
9 |
פרש |
2 |
1 |
3 | 80 | |||
| 2007 | פרארי מרלבורו | 6 |
5 |
1 |
1 |
3 |
נפסל |
3 |
2 |
5 |
2 |
13 |
1 |
פרש |
2 |
6 |
3 |
2 |
4 | 94 | ||||
| 2008 | פרארי מרלבורו | פרש |
פרש |
1 |
2 |
1 |
3 |
5 |
1 |
13 |
3 |
17† |
1 |
1 |
6 |
 13 |
7 |
2 |
1 |
2 | 97 | |||
| 2009 | פרארי מרלבורו | פרש |
9 |
פרש |
14 |
6 |
4 |
6 |
4 |
3 |
DNS |
|
|
|
|
|
|
|
11 | 22 | ||||
| 2010 | פרארי מרלבורו | 2 |
3 |
7 |
9 |
6 |
4 |
7 |
15 |
11 |
15 |
2 |
4 |
4 |
3 |
8 |
פרש |
 3 |
15 |
10 |
6 | 144 | ||
| 2011 | פרארי מרלבורו | 7 |
5 |
6 |
11 |
פרש |
פרש |
6 |
5 |
6 | 118 | |||||||||||||
| פרארי | 5 |
5 |
6 |
8 |
6 |
9 |
7 |
6 |
 פרש |
5 |
5 |
|||||||||||||
| 2012 | פרארי | פרש |
15 |
13 |
9 |
15 |
6 |
10 |
16 |
4 |
12 |
9 |
5 |
4 |
8 |
2 |
4 |
6 |
7 |
4 |
3 |
7 | 122 | |
| 2013 | פרארי | 4 |
5 |
6 |
15 |
3 |
פרש |
8 |
6 |
פרש |
8 |
7 |
4 |
6 |
9 |
10 |
4 |
8 |
12 |
7 |
8 | 112 | ||
| 2014 | ויליאמס | פרש |
7 |
7 |
15 |
13 |
7 |
12† |
4 |
פרש |
פרש |
5 |
13 |
3 |
5 |
7 |
 11 |
4 |
3 |
2 |
7 | 134 | ||
| 2015 | ויליאמס | 4 |
6 |
5 |
10 |
6 |
15 |
6 |
3 |
4 |
12 |
6 |
3 |
פרש |
17 |
4 |
פרש |
 6 |
נפסל |
8 |
6 | 121 | ||
| 2016 | ויליאמס | 5 |
8 |
6 |
5 |
8 |
10 |
פרש |
 10 |
20 |
11 |
18 |
פרש |
10 |
9 |
12 |
13 |
9 |
7 |
9 |
פרש |
|
11 | 51 |
| 2017 | ויליאמס | 6 |
14 |
6 |
9 |
13 |
9 |
פרש |
פרש |
9 |
10 |
|
8 |
8 |
11 |
9 |
10 |
9 |
11 |
7 |
10 |
11 | 43 |
פורמולה אי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2018/2019 | ונטורי |  17 |
 18 |
 פרש |
8 |
 5 |
10 |
פרש |
9 |
3 |
15 |
 8 |
16 |
15 |
15 | 36 |
| 2019/2020 | ונטורי | 12 |
18 |
9 |
פרש |
17 |
פרש |
|
19 |
9 |
13 |
16 |
22 | 3 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פליפה מאסה (באנגלית ובפורטוגזית)
פליפה מאסה, ברשת החברתית פייסבוק
פליפה מאסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פליפה מאסה, ברשת החברתית אינסטגרם- פליפה מאסה, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
- מי אתה פליפה מאסה?, באתר ONE, 4 בספטמבר 2008
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניצן פלד, שומאכר: פרשתי כדי שמאסה לא יהיה מובטל, אתר ערוץ הספורט, 16.07.08
- ^ מאסה יישאר תחת הרדמה ביומיים הקרובים, באתר וואלה!, 26 ביולי 2009
- ^ Felipe Massa becomes the new President of the CIK-FIA, Motrsport.com, 11 December 2017
- ^ Venturi announces Massa for season five, E-racing.net, 15 May 2018