איוואן אודואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איוואן אודואר
Yvan Audouard
אין תמונה חופשית
לידה 27 בפברואר 1914
הו צ'י מין סיטי, וייטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במרץ 2004 (בגיל 90)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עיתונאי, תסריטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איוואן אודואר (צרפתית: Yvan Audouard;‏ 27 בפברואר 1914 - 21 במרץ 2004) היה סופר ועיתונאי צרפתי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואן אודואר נולד בסייגון (כיום הו צ'י מין סיטי בוייטנאם) לאב יליד אביניון שבפרובנס שהיה איש צבא, ולאם ילידת מארסיי שהייתה בעלת חנות ספרים בסייגון. הוא בילה את מרבית ימי ילדותו בדרום צרפת בערים ארל ונים ושמר מקום בלבו לחיי הכפר של פרובנס - מה שמאוחר יותר בא לידי ביטוי בכתביו.

כבחור עליז יצר בדמיונו העשיר את "המפלגה החוקית של המרובינגים" ואת "הוועדה לזכר חציית האלפים על ידי חניבעל". אחרי שקיבל תואר ראשון במדעי הרוח שימש מורה לאנגלית בבורדו (19381939) ובארל (19401942).

ב-1944 שימש עיתונאי של עיתון המחתרת הצרפתית בעיר ליון וחתם לעיתים קרובות בשם העט פרנסואה פונטווי.

החל ב-1945 שימש עיתונאי בפריז ופרסם סיפורים ודברי הומור בעיתונים "פארי-פרס", "פארי-ז'ור", ו "פראנס דימאנש" ובשבועון הסאטירי "לה קנאר אנשנה" שבו עבד במשך שלושים שנה. הוא שידר דברי הומור ברדיו פריז, הופיע בטלוויזיה הצרפתית בתוכניות בידור ובהן "משחקי מילים", ופרסם מספר רב של ספרי הומור ודברי ביקורת שנכתבו בסגנון היתולי.

היה חתן פרס רבלה ב-1956. בשנות השישים של המאה העשרים חיבר דיאלוגים של כעשרים סרטי קולנוע שבהם עשו שימוש בין היתר השחקן פרננדל והזמרים לינו ונטורה ואדי קונסטנטין, וביים את סרטו הראשון של זמר הרוק אנד רול ג'וני הולידיי.

ב-1987 פרסם את ספרו "סיפורים חדשים מפרובנס שלי". ב-1994 קיבל את פרס פול לאוטו בעבור ספרו "אדון הימים שעברו" וב-1999 פרסם את ספרו "חרבו של אבי" שבו הוא מתאר את ימי ילדותו בערים ארל ונים שבפרובנס, את מלחמות השוורים ואת האווירה הכפרית של הקאמארג (הדלתה של הנהר רון). בספרו זה עשה שימוש במילים מן השפה האוקסיטנית המדוברת בפרובנס.

איוואן אודואר מת בביתו בפריז ב-2004.

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קאמארג (1965)
  • אנטואן הישר (1967)
  • מכתב גלוי לנוכלים (1974)
  • סיפורים חדשים מפרובנס שלי (1987)
  • ההונאה כבר לא מה שהייתה (1993)
  • חרבו של אבי (1999)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]