אייל קמינקא
 | |
| קמינקא בכנס נגד אנטישמיות של האיחוד האירופי, 2020 | |
| לידה | 14 בינואר 1974 (בן 50) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| עיסוק |
סופר משורר |
  | |
אייל קמינקא (נולד ב-14 בינואר 1974) הוא סופר ומשורר ישראלי, מומחה בחשיבה תוצאתית, מרצה ויועץ לארגונים ומנהלים בכירים. שימש בעבר כמנהל בית הספר הבין לאומי להוראת השואה ב"יד ושם", ראש הרשות לקידום תעסוקה השכלה וקהילה ומנכ"ל המרכז לחשיבה פורצת דרך. הוא בן של שלומית קמינקא
ספריו כוללים ספרות יפה (הומאוסטזיס הצופן איראן; שומר הזיכרונות) וספרי ניהול וחשיבה מקצועיים (כגון מה המטרה שלך?). הרומן הראשון שפרסם, 'שומר הזיכרונות' (הוצאת הקיבוץ המאוחד), יצא לאור בשנת 2001 כרומן ביכורים המשלב הווי ישראלי עכשווי עם זיכרונות ילדות מאירופה של ד"ר לילי קמינקא (1906–1999). קמינקא הוא נינו של הסופר והמתרגם הרב ד"ר אהרון קמינקא (1866–1950) שהיה חבר בקונגרס הציוני הראשון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמינקא הוא מוזיקאי לשעבר (צ'לו), בוגר תיכון תלמה ילין בגבעתיים. שירת כקצין בחיל השריון, בוגר תואר ראשון (1999) בהצטיינות בתקשורת ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני (2002) במנהל עסקים (MBA). בשנת 2011 סיים את לימודי הדוקטורט שלו בחינוך באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופסור זמירה מברך. קמינקא חקר את השפעת חשיבה תוצאתית על היכולת לפתור בעיות כלליות (בעיות חיים) ובעיות מתחום ידע ספציפי ונמנה עם מפתחי התוכנית "חינוך תוצאתי מיטבי" – הטמעת חשיבה תוצאתית במערכת החינוך. במקביל, עסק בייעוץ אסטרטגי והנעת ארגונים בהתבסס על חשיבה תוצאתית, תכנון וליווי ועדת רוזנטל לקביעת סטנדרטים לתפעול מעונות יום לגיל הרך[1] ופיצול משרד העבודה והרווחה והקמת משרד התמ"ת (שהפך ב-2013 למשרד הכלכלה).
משנת 2006 ועד אמצע 2013 שימש כמנכ"ל משותף למרכז לחשיבה פורצת דרך (מרכז המתמחה בייעוץ אסטרטגי, ליווי מנהלים בכירים והטמעת שינויים), ולפני כן עמד בראש הרשות לקידום תעסוקה, השכלה וקהילה (מיזם של ג'וינט ישראל וממשלת ישראל). לעמדת ניהול זו הגיע לאחר ששימש מאז שנת 2001 בעמדות ניהול שונות, ביניהן הקים חברת הזנק (סטארט-אפ) בתחום מידע חכם באינטרנט והיה מנהל אזורי בחברת משאבי אנוש. בנוסף, שימש כיועץ בכיר לחינוך וניהול וליווה את ההקמה ותפיסת החינוך של חברת ההזנק הישראלית ג'ויטונס (בימינו SIMPLY). בנוסף, ליווה חברות וארגונים במגזר הציבורי והפרטי כיועץ בכיר למנהלים ושימש כמרצה לניהול, לחינוך ולייעוץ ארגוני במוסדות שונים בארץ (ביניהם אוניברסיטת בר-אילן, מכללת אורות ישראל והמכללה למינהל בראשון לציון).
בשנים 2013–2022 עמד בראש בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם והוביל את הארגון ותפיסת הזיכרון בזירה החינוכית הישראלית והבינלאומית. במקביל, התמחה בגישור למנהלים בכירים, וסיים תוכנית אדוות של ארגון מעוז בשיתוף עתודות לישראל (הכשרת מנהלים בכירים) ששיאה לימודי ניהול בבית הספר למנהל עסקים בהרווארד (HBS).
מאז 2022 הוא עוסק בעיקר בכתיבה, בייעוץ ופעילות חברתית. פרסם עד כה דרך הוצאת הקיבוץ המאוחד, ידיעות אחרונות, מק ספרי איכות וסטימצקי. נשוי לאילנה, אב לארבעה ומתגורר בצור הדסה. בנו הבכור, סגן ינאי קמינקא, מפקד מחלקה בבא"ח העורף, נפל בקרב בבסיס זיקים ב-7 באוקטובר 2023, במלחמת חרבות ברזל. בנו נבו קמינקא ובתו תמנה קמינקא שחקנים בטלוויזיה.
קידום זיכרון השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמינקא הוביל את בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם, המוסד החינוכי הגדול בעולם בתחום, במשך תשע שנים (2013–2022)[דרוש מקור].
הישגיו של בית הספר בשנים אלו כללו:
- פיתוח והטמעת בשבילי הזיכרון: תוכנית לאומית בישראל להוראת השואה לבתי ספר יסודי עד תיכון. התוכנית קיבלה אישור בתקופת שר החינוך שי פירון, ובמשך מספר שנים הוטמעה ברחבי הארץ. התוכנית כללה תכנים (מערכי שיעור, חומרי הוראה והעשרה), הכשרת אלפי מורים והטמעות בבתי ספר.
- פיתוח והטמעת קולכם שמעתי: אסופת זיכרון עבור צה"ל וכוחות הביטחון, לשימוש מפקדים וחיילים המעוניינים לגעת באופן עמוק בזיכרון השואה. האסופה זכתה לתהודה רבה, אומצה על ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט ואלופי צה"ל,[2] הוטמעה בקרב מאות אלפי חיילים במצטבר ואומצה על ידי משטרת ישראל.
- קידום ופיתוח תפיסה חינוכית כוללת, ספיראלית ורב גילאית לחינוך בתחום השואה.[3]
- פיתוח והטמעת קולכם שמעתי ציבורי:[4] האסופה הצה"לית עברה התאמה לציבור הרחב ויצאה כמהדורת זיכרון בארץ בשיתוף הוצאה לאור סטימצקי.
- IHRA: ייצוג מדינת ישראל בארגון הבינלאומי International Holocaust Remembrance Alliance המהווה את ארגון הגג של מדינות העולם לזיכרון, מחקר וחינוך בתחום השואה.[5] במסגרת עבודתו, קמינקא נמנה בצוות העבודה שעסק בחינוך עולמי, והיה ממובילי צוות ההיגוי למחקר רחב היקף שעסק באופני הלימוד השונים של השואה ברחבי העולם.[6] בתקופה זו, ובעקבות עבודה מאומצת מאחורי הקלעים, המדינות החברות ב-IHRA הסכימו על הגדרה מאוחדת של מושג האנטישמיות (כהגדרה שאינה מחייבת מבחינה משפטית).[7]
- ייצוג יד ושם מול מנהיגים ברחבי העולם, שרי חינוך ואנשי מקצוע בכירים, לקידום זיכרון השואה בזירה החינוכית.
- קידום פרויקט עדים וחינוך: פרויקט שנועד להנגיש את סיפורם יוצא הדופן של ניצולי שואה לקהלים רחבים במגוון מתודות צילום והנגשה. הפרויקט שהחל עוד לפני תקופת כהונתו של קמינקא, כולל עשרות סרטי עדות במגוון שפות המתאימים הן למערכות החינוך השונות והן לציבור הרחב.[8]
- הקמת מרכז חינוכי חדשני בבסיס ההדרכה הדרומי של צה"ל, "עיר הבה"דים" ע"ש אריאל שרון. הקמת המרכז כללה פיתוח תפיסה חינוכית חדשנית, שימוש במגוון מתודות הדרכה, והתאמת שפת הזיכרון למגוון רחב של קהלים. המרכז נבנה במהלך מספר שנים בתמיכה ובשיתוף פעולה של משרד הביטחון וצה"ל, בהובלת מפקדי עיר הבה"דים וקציני החינוך הראשיים, ובעיצוב חברת בריז.[9]
- הכשרת עשרות אלפי מורים מהארץ ומחו"ל, דרך קורסים, סדנאות, הרצאות ופיתוח חומרים ייעודיים.
- ייצוג יד ושם ומדינת ישראל בפורומים בינלאומיים שונים, לרבות נאום בפאנל מומחים באו"ם, עבודה מול אונס"קו, כנסים בינלאומיים, ועוד.[10]
- קידום חתימה של עשרות מסמכי הבנות וחוזים בינלאומיים לטובת הנכחת זיכרון השואה במערכות חינוך בעולם.
יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמינקא הוציא לאור עד כה שישה ספרים:
- ספרות יפה
- הומאוסטזיס, הצופן: איראן (2022, הוצאת סטימצקי):[11] מותחן ריגול פסיכולוגי מהיר הנע בין ארצות הברית (CIA), איראן (יחידה עילית של המודיעין המשולב) ואגף 8, יחידת ריגול סודית ישראלית. הדילמה הישראלית האם להפציץ את מתקני הגרעין האיראני מקבלת זווית ייחודית כשנשק חדש נכנס לזירה: חוקר במכון ויצמן שפיצח את השיטה להוציא חברות אנושיות מאיזון ולחזות את העתיד. הספר עוסק בשאלה הגדולה – האם יש לחברה אנושית מרכיבים תרבותיים, מעין די-אן-איי חברתי, אשר ניתן למניפולציה (הינדוס חברתי).
- "שומר הזיכרונות", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001 (מופיע בפרסומים שונים גם כשומר הזכרונות). רומן ביכורים המתאר שלושה מסעות, אמיתיים וסימבוליים, שעובר גיבור הספר בדרכו למציאת תשובה לחידת חייו. המסעות מתרחשים במקביל באירופה הסוערת טרום מלחמת העולם השנייה, בישראל של פעם ועכשיו, וברכס האנפורנה בנפאל – מקום הבריחה לישראלים רבים בדרכם למציאת טבע ורוח. הספר מתבסס על ראיונות עומק עם ד"ר לילי קמינקא, סבתו של המחבר, ושוזר זכרונות ילדות מהמאה הקודמת לצד תיאורי נוף ותרבות של נפאל מעיניים של טייל ישראלי.
- "שיח", הוצאת מק ספרי איכות, 1999 (איורים: אילנה קמינקא): ספרון ילדים המתאים גם למבוגרים והמדגיש את חשיבות השיח בחיים.
- ספרים מקצועיים
- "חינוך תוצאתי מיטבי: חשיבה תוצאתית לילדים", הוצאת מק ספרי איכות, 2011: הספר מפרט את הרציונל ודרך הפעלה של תוכנית "חשיבה תוצאתית לילדים" שמטרתה להטמיע כלי חשיבה תוצאתיים בתרבות הבית ספרית עד רמת הילדים. הספר פונה בעיקר לאנשי חינוך, מנהלים ומורים ומתאר בין השאר תהליכי הטמעה בבתי ספר שונים במחוז מרכז.
- "(לא) הכל אישי! איחוד משרד התמ"ת: שנתיים ראשונות", הוצאת מק ספרי איכות, 2006: הספר מתאר ומנתח בפירוט את המהלך הארגוני של פירוד משרד העבודה והרווחה ואיחוד משרד התמ"ת (תעסוקה, מסחר ותעשייה). מהלך זה זכה לתהודה רבה בציבוריות הישראלית בשנים 2003–2005 דרך פרסומים רבים בעיתונות ועד לפרסומים אקדמיים - והיווה רקע להכרזת סכסוכי עבודה במשק. בראש המשרד המאוחד עמדו אהוד אולמרט ורענן דינור. באמצעות ניתוח מסמכים ועשרות ראיונות עומק עם מובילי המהלך והמושפעים ממנו, מנסה המחבר להציג את הסיפור מאחורי הקלעים תוך התייחסות למרכיבים ניהוליים ואנושיים והדגשת הגורמים שהשפיעו על מה שהוגדר לאחר מספר שנים כהצלחה. המהלך הארגוני המתועד זכה במקום ראשון בתחרות הלאומית 'מצוינות בניהול משאבי אנוש' המנוהל על ידי העמותה הישראלית לניהול פיתוח וחקר משאבי אנוש והמרכז הישראלי לניהול (המי"ל), 2006.
- "מה המטרה שלך? חשיבה פורצת דרך בחיי היומיום", הוצאת ידיעות אחרונות, 2002: ספר העוסק בהפעלת מתודולוגיה מחקרית של פתרון בעיות ותכנון המכונה 'חשיבה פורצת דרך' (Breakthrough Thinking) באירועים הלקוחים מההווי היומיומי של האדם הנורמטיבי: חיי זוגיות, איזונים בין משפחה לעבודה, חינוך ילדים, ומשברי חיים. הספר נכתב במשותף עם ד"ר נחום קמינקא. גישת חשיבה פורצת דרך מהווה בסיס לחשיבה תוצאתית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קמינקא, א. (2011). "חשיבה תוצאתית: השפעתן של התערבויות לקידום חשיבה תוצאתית על יכולתם של תלמידים לפתור בעיות כלליות ובעיות מתחום ידע ספציפי". דיסרטציה לקבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המרכז לחשיבה פורצת דרך
אייל קמינקא, השואה, כפי שנספר לילדי הגן, באתר הארץ, 27 באפריל 2014- רשימת הפרסומים של אייל קמינקא, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות, דו"ח ועדה מייעצת בראשותה של פרופ' רוזנטל, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, ינואר 2009
- ^ עדו בן פורת, צפו: פורום מטכ״ל ב״יד ושם״, באתר ערוץ 7, 2018-04-09
- ^ התפיסה החינוכית של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה, יד ושם, באתר www.yadvashem.org
- ^ קולכם שמעתי, באתר www.yadvashem.org
- ^ A world that remembers the Holocaust | IHRA, www.holocaustremembrance.com
- ^ Edited by Monique Eckmann, Doyle Stevick and Jolanta Ambrosewicz-Jacobs, Research in Teaching and Learning about the Holocaust: A Dialogue Beyond Borders (March 2017), IHRA Publications
- ^ What is antisemitism?, IHRA (באנגלית)
- ^ יום הזיכרון לשואה ולגבורה: סרטונים, באתר www.yadvashem.org
- ^ מערכת את"צ, מרכז חינוכי חדש להנחלת זיכרון השואה והגבורה בעיר הבה"דים, באתר צה"ל, 26.04.2022
- ^ United Nations to Join Permanent Missions of Ukraine, Israel in Marking Seventy-fifth Anniversary of Tragedy at Babi Yar, 2 November | UN Press, press.un.org
- ^ היכנס/י לפייסבוק, באתר Facebook
| בקרת זהויות |
|
|---|