אייל קמינקא

אייל קמינקא

קמינקא בכנס נגד אנטישמיות של האיחוד האירופי, 2020
לידה	14 בינואר 1974 (בן 51)
מדינה	ישראל
תחום כתיבה	פרוזה, שירה
יצירות בולטות	שיחה חצי שיחה (2024) הומאוסטזיס, הצופן: איראן (2022) שומר הזיכרונות (2002) קדיש לינאי
עיסוק	סופר משורר
בת זוג	אילנה קמינקא
ילדים	ינאי, ליעם, תמנה, נבו
https://www.kaminkabooks.com/

אייל קמינקא (נולד ב-14 בינואר 1974) הוא סופר ומשורר ישראלי, מומחה בחשיבה תוצאתית, מרצה ויועץ לארגונים ומנהלים בכירים. שימש בעבר כמנהל בית הספר הבין לאומי להוראת השואה ב"יד ושם", ראש הרשות לקידום תעסוקה השכלה וקהילה ומנכ"ל המרכז לחשיבה פורצת דרך.

ביוגרפיה

קמינקא נולד ב-1974. הוא בן של דר' שלומית ונחום קמינקא. הוא נכדה של של ד"ר לילי קמינקא (1906–1999) שגדלה באוסטרו-הונגריה, אירופה. קמינקא הוא נינו של הסופר והמתרגם הרב ד"ר אהרון קמינקא (1866–1950) שהיה חבר בקונגרס הציוני הראשון.

הוא מוזיקאי לשעבר (צ'לו), בוגר תיכון תלמה ילין בגבעתיים. שירת כקצין בחיל השריון, בוגר תואר ראשון (1999) בהצטיינות בתקשורת ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני (2002) במנהל עסקים (MBA). בשנת 2011 סיים את לימודי הדוקטורט שלו בחינוך באוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופסור זמירה מברך.

קמינקא חקר את השפעת חשיבה תוצאתית על היכולת לפתור בעיות כלליות (בעיות חיים) ובעיות מתחום ידע ספציפי ונמנה עם מפתחי התוכנית "חינוך תוצאתי מיטבי" – הטמעת חשיבה תוצאתית במערכת החינוך. במקביל, עסק בייעוץ אסטרטגי והנעת ארגונים בהתבסס על חשיבה תוצאתית, תכנון וליווי ועדת רוזנטל לקביעת סטנדרטים לתפעול מעונות יום לגיל הרך ופיצול משרד העבודה והרווחה והקמת משרד התמ"ת (שהפך ב-2013 למשרד הכלכלה).

משנת 2006 ועד אמצע 2013 שימש כמנכ"ל משותף למרכז לחשיבה פורצת דרך (מרכז המתמחה בייעוץ אסטרטגי, ליווי מנהלים בכירים והטמעת שינויים), ולפני כן עמד בראש הרשות לקידום תעסוקה, השכלה וקהילה (מיזם של ג'וינט ישראל וממשלת ישראל). לעמדת ניהול זו הגיע לאחר ששימש מאז שנת 2001 בעמדות ניהול שונות, ביניהן הקים חברת הזנק (סטארט-אפ) בתחום מידע חכם באינטרנט והיה מנהל אזורי בחברת משאבי אנוש. בנוסף, שימש כיועץ בכיר לחינוך וניהול וליווה את ההקמה ותפיסת החינוך של חברת ההזנק הישראלית ג'ויטונס (שינתה את שמה ל-SIMPLY). בנוסף, ליווה חברות וארגונים במגזר הציבורי והפרטי כיועץ בכיר למנהלים ושימש כמרצה לניהול, לחינוך ולייעוץ ארגוני במוסדות שונים בארץ (ביניהם אוניברסיטת בר-אילן, מכללת אורות ישראל והמכללה למינהל בראשון לציון).

בשנים 2013–2022 עמד בראש בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם והוביל את הארגון ותפיסת הזיכרון בזירה החינוכית הישראלית והבינלאומית. במקביל, התמחה בגישור למנהלים בכירים, וסיים תוכנית אדוות של ארגון מעוז בשיתוף עתודות לישראל (הכשרת מנהלים בכירים) ששיאה לימודי ניהול בבית הספר למנהל עסקים בהרווארד (HBS).

מאז 2022 הוא עוסק בעיקר בכתיבה, בייעוץ ופעילות חברתית. פרסם עד כה דרך הוצאת הקיבוץ המאוחד, ידיעות אחרונות, מק ספרי איכות, סטימצקי ועיתון77.

חיים אישיים

נשוי לאילנה, אב לארבעה ומתגורר בצור הדסה. בנו הבכור, סגן ינאי קמינקא, נפל בקרב בבסיס זיקים ב-7 באוקטובר 2023, במלחמת אוקטובר 2023 (חרבות ברזל). בנו נבו קמינקא ובתו תמנה קמינקא שיחקו בתפקידי מפתח בסדרות שונות, ביניהן כראמל, אבא מטפלת ושלי הכובשת.

ינאי קמינקא (30.10.2002 - 7.10.2023)

בנו הבכור של אייל, סגן ינאי קמינקא, שימש כמפקד מחלקה בבא"ח העורף כשהחלה מתקפת הפתע של החמאס על ישראל. הפלוגה של ינאי נשארה באותה השבת לשמור על בסיס זיקים. ינאי נהרג בקרב זיקים בשעה 8:13 בבוקר, בשעה שהוא ושאר מפקדי הפלוגה החליטו להגן בגופם על הטירונים והאזרחים ששהו בבסיס, פינו את הטירונים לאחור ותפסו את העמדות הקדמיות מול יחידות הקומנדו של החמאס.

בתחילת הקרב ינאי רץ לעמדת הים ביחד עם הסמלים יריב והראל והגנו על עשרים האזרחים שברחו לבסיס לאחר שהותקפו ממחבלים שחדרו בסירות מהים. לאחר מכן ותוך כדי ניהול הקרב, ינאי ראה הודעות מצוקה ממפקדים שנלחמו בעמדה שנייה, "ש.ג. מטווחים", מוקד התקפה נוסף של המחבלים. ינאי קיבל החלטה אישית להציל את חבריו: הוא תידרך את יריב, הפקיד בידיו את השמירה על האזרחים, ורץ לעמדה האחרת שנמצאת בקצה השני של בסיס זיקים. הוא חילץ את אחת המפקדות שנפצעה ותפס את מקומה. בעמדה זו ניהל קרב פנים אל פנים מול לוחמי קומנדו של החמאס, ביחד עם סגן אדר בן סימון, סמ"ר עמרי ניב פיירשטין וסמ"ר עדן לוי. ארבעת המפקדים החזיקו מעמד ללא תחמושת בקרב קשה למעלה מחצי שעה. בשעה 8:13 בבוקר נורה עליהם טיל RPG והם נהרגו במקום.

קרב זיקים הסתיים עם 7 הרוגים: ארבעה קצינים (מתוך חמישה קצינים שהיו באותה השבת בבסיס), שני סמלים וחייל טירון. מרבית הפצועים בפלוגה היו מפקדים ששמו עצמם בקדמת הקרב והגנו על החיילים והאזרחים. מנגד, מפקדי הפלוגה הצליחו לעצור את התקדמות המחבלים, מנעו את כיבוש הבסיס והצילו את חייהם של כמאה טירונים, עשרות אזרחים, ועשרות משפחות בקיבוצים הסמוכים, קיבוץ זיקים וקיבוץ כרמיה.

באפריל 2025 נחנך לזכרו של ינאי מרחב חדשני לטיפול ושיקום דרך מוזיקה בבית חולים שיבא.

מול קברו, משפחתו של ינאי הקריאה קדיש ישראל חדש ותפילות שכתב אביו:

קדיש ישראל (קַדִּישׁ לְינאי / אייל קמינקא)

יִתְגַּדָּל הָאָדָם, יִתְקַדֵּשׁ זִכְרוֹן מַעֲשָׂיו
שֶׁהִסְפִּיק לְהַגְשִׁים בְּמַסָּעוֹ, וְשֶׁטֶּרֶם הִשְׁלִים בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו.
נִתְבָּרֵךְ בְּזִכְרוֹ וּבְאוֹר סְגֻלּוֹתָיו
נַבִּיט נְכוֹחָה בְּפִרְטֵי פְּרָטָיו
בְּהוֹדָיָה נְסַפֵּר סִפּוּרוֹ, וְנֹאהַב.
נְשַׁבֵּחַ שִׁבְחוֹ, נְפָאֵר, נְרוֹמֵם
גַּם נַכִּיר בְּחֻלְשׁוֹת הָאָדָם הַשָּׁלֵם
שֶׁכָּמוֹנוּ הוּא חֵלֶק מֵהַטֶּבַע, מֵהַנּוֹף
וְשֶׁכָּל גּוּף חָמְרִי מַגִּיעַ לַסּוֹף.
וּנְקַיֵּם בִּכְאֵב אֶת צִוּוּי אַהֲבָתְךָ
נוֹתִיר לָעוֹלָם אֶת נוֹכְחוּתְךָ,
נַרְגִּישׁ, נַחֲשֹׁב וּנְדַבֵּר אֶת סִפּוּרְךָ
גַּם לְאַחַר מוֹתְךָ.
וְנֹאמַר: אָמֵן.
שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בְּנַפְשֵׁנוּ וּבֵינֵינוּ, חַיִּים וְשָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל בְּנֵי הָאָדָם, וְאִמְרוּ: אָמֵן.
נִשָּׂא תְּפִלָּה לִשְׁלוֹמָם שֶׁל הַחֲטוּפִים וְהַחֲטוּפוֹת, מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם וּמִשְׁפְּחוֹת כְּלָל הָאֲבֵלִים בַּאֲשֶׁר הֵם, שֶׁיִּמְצְאוּ הַדֶּרֶךְ לְבֵיתָם, שֶׁיִּמְצְאוּ מָזוֹר לְנַפְשָׁם וּמַרְפֵּא לְגוּפָם, וְנֹאמַר: אָמֵן.
נִשָּׂא תְּפִלָּה שֶׁהַתְּבוּנָה תַּשְׁרֶה בָּעוֹשִׂים שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל, וְאִמְרוּ: אָמֵן.

קידום זיכרון השואה

קמינקא הוביל את בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם, המוסד החינוכי הגדול בעולם בתחום, במשך תשע שנים (2013–2022)^{[דרוש מקור]}.

הישגיו של בית הספר בשנים אלו כללו:

• פיתוח והטמעת בשבילי הזיכרון: תוכנית לאומית בישראל להוראת השואה לבתי ספר יסודי עד תיכון. התוכנית קיבלה אישור בתקופת שר החינוך שי פירון, ובמשך מספר שנים הוטמעה ברחבי הארץ. התוכנית כללה תכנים (מערכי שיעור, חומרי הוראה והעשרה), הכשרת אלפי מורים והטמעות בבתי ספר.
• פיתוח והטמעת קולכם שמעתי: אסופת זיכרון עבור צה"ל וכוחות הביטחון, לשימוש מפקדים וחיילים המעוניינים לגעת באופן עמוק בזיכרון השואה. האסופה זכתה לתהודה רבה, אומצה על ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט ואלופי צה"ל, הוטמעה בקרב מאות אלפי חיילים במצטבר ואומצה על ידי משטרת ישראל.
• קידום ופיתוח תפיסה חינוכית כוללת, ספיראלית ורב גילאית לחינוך בתחום השואה.
• פיתוח והטמעת קולכם שמעתי ציבורי: האסופה הצה"לית עברה התאמה לציבור הרחב ויצאה כמהדורת זיכרון בארץ בשיתוף הוצאה לאור סטימצקי.
• IHRA: ייצוג מדינת ישראל בארגון הבינלאומי International Holocaust Remembrance Alliance המהווה את ארגון הגג של מדינות העולם לזיכרון, מחקר וחינוך בתחום השואה. במסגרת עבודתו, קמינקא נמנה בצוות העבודה שעסק בחינוך עולמי, והיה ממובילי צוות ההיגוי למחקר רחב היקף שעסק באופני הלימוד השונים של השואה ברחבי העולם. בתקופה זו, ובעקבות עבודה מאומצת מאחורי הקלעים, המדינות החברות ב-IHRA הסכימו על הגדרה מאוחדת של מושג האנטישמיות (כהגדרה שאינה מחייבת מבחינה משפטית).
• ייצוג יד ושם מול מנהיגים ברחבי העולם, שרי חינוך ואנשי מקצוע בכירים, לקידום זיכרון השואה בזירה החינוכית.
• קידום פרויקט עדים וחינוך: פרויקט שנועד להנגיש את סיפורם יוצא הדופן של ניצולי שואה לקהלים רחבים במגוון מתודות צילום והנגשה. הפרויקט שהחל עוד לפני תקופת כהונתו של קמינקא, כולל עשרות סרטי עדות במגוון שפות המתאימים הן למערכות החינוך השונות והן לציבור הרחב.
• הקמת מרכז חינוכי חדשני בבסיס ההדרכה הדרומי של צה"ל, "עיר הבה"דים" ע"ש אריאל שרון. הקמת המרכז כללה פיתוח תפיסה חינוכית חדשנית, שימוש במגוון מתודות הדרכה, והתאמת שפת הזיכרון למגוון רחב של קהלים. המרכז נבנה במהלך מספר שנים בתמיכה ובשיתוף פעולה של משרד הביטחון וצה"ל, בהובלת מפקדי עיר הבה"דים וקציני החינוך הראשיים, ובעיצוב חברת בריז.
• הכשרת עשרות אלפי מורים מהארץ ומחוץ לארץ, דרך קורסים, סדנאות, הרצאות ופיתוח חומרים ייעודיים.
• ייצוג יד ושם ומדינת ישראל בפורומים בינלאומיים שונים, לרבות נאום בפאנל מומחים באו"ם, עבודה מול אונס"קו, כנסים בינלאומיים, ועוד.
• קידום חתימה של עשרות מסמכי הבנות וחוזים בינלאומיים לטובת הנכחת זיכרון השואה במערכות חינוך בעולם.

יצירות

קמינקא הוציא לאור שבעה ספרים:

• שיחה, חצי שיחה (2024, הוצאת עיתון77, עורכת ענת לוין): ספר שירה שנולד בכאב האובדן המוחלט של מלחמת אוקטובר 2023, לאחר נפילתו בקרב של סגן ינאי קמינקא. הספר שובר את הז'אנר הקלאסי של ספרי שירה וכולל בתוכו קטעי טקסט - חצאי שיחות, הגות ומחשבות - המתנגחים ומשתלבים עם השירים. הוא כולל 74 שירים לרבות "באנו חושך" שמסתיים במשפט רק בלילה רואים כוכבים (התפרסם סביב מותו של ינאי), ושירים נוספים כגון "דברים שרציתי לומר לך", שיכול אותיות, נאס"א, לפעמים ועוד. בגב הכריכה השיר "תקווה": מֵרֹב צַעַר / נִשְׂרַפְתִּי / כֻּלִּי / הָפַכְתִּי / לְאוֹר. ענת לוין כתבה על הספר: כאב, צעקה, לחישה, שיחה. חצי שיחה בין אב אָבֵל לבנו, בניסיון להבין את מה שאי אפשר להבינו, להגדיר את ההיעדר, להמליל את השתיקה. הספר הוא ממואר פואטי־פילוסופי, מלא להבה. האֵבֶל שעומד במרכזו, כמו אש, מכלה כל חלקה טובה, אבל אור הלהבה הוא גם אור מנורת השולחן, שעליו מניח אייל קמינקא את שירתו ואת שיחותיו. מול הדף הלבן הוא נדרך כדי להתקיים מעבר לקיום הארצי, לתת לרוח החסר לנשוב לצד רוח הדיאלוג והתשוקה לקשר, לתשובה. זה ספר מסע אל השאול שמספר גם על הניסיון, על הכישלון, ועל הניסיון החוזר לשוב ולעלות מן התהום, למצוא סולם, פנס, מפה, שפה חדשה. ובלב הספר אדם אָבֵל המפלס דרך מעבר לעצמו כדי שיוכל להמשיך לחיות. זה ספר שכולו לב, סיפור על אהבה. הוא נכתב בסכין יפנית, בנוצה, באומץ, בייסורים, בתשוקה. בדיו דמעות שקופה. הספר זכה לתהודה תקשורתית רחבה. מהדורה שנייה הודפסה בפברואר 2025.
• הומאוסטזיס, הצופן: איראן (2022, הוצאת סטימצקי): מותחן ריגול פסיכולוגי מהיר וחד הנע בין ארצות הברית (CIA), איראן (יחידה עילית של המודיעין המשולב) ואגף 8, יחידת ריגול סודית ישראלית. הדילמה הישראלית האם להפציץ את מתקני הגרעין האיראני מקבלת זווית ייחודית כשנשק חדש נכנס לזירה: חוקר במכון ויצמן שפיצח את השיטה להוציא חברות אנושיות מאיזון ולחזות את העתיד. הספר עוסק בשאלה הגדולה – האם לחברה אנושית יש מרכיבים תרבותיים, די-אן-איי חברתי, אשר ניתן למניפולציה ולהינדוס חברתי.
• "שומר הזיכרונות", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001 (מופיע בפרסומים שונים גם כשומר הזכרונות). רומן ביכורים המתאר שלושה מסעות, אמיתיים וסימבוליים, שעובר גיבור הספר בדרכו למציאת תשובה לחידת חייו. המסעות מתרחשים במקביל באירופה הסוערת טרום מלחמת העולם השנייה, בישראל של פעם ועכשיו, וברכס האנפורנה בנפאל – מקום הבריחה לישראלים רבים בדרכם למציאת טבע ורוח. הספר מתבסס על ראיונות עומק עם ד"ר לילי קמינקא, סבתו של המחבר, ושוזר זכרונות ילדות מהמאה הקודמת לצד תיאורי נוף ותרבות של נפאל מעיניים של טייל ישראלי.
• "שיח", הוצאת מק ספרי איכות, 1999 (איורים: אילנה קמינקא): ספרון ילדים המתאים גם למבוגרים והמדגיש את חשיבות השיח בחיים.

ספרים מקצועיים

• "חינוך תוצאתי מיטבי: חשיבה תוצאתית לילדים", הוצאת מק ספרי איכות, 2011: הספר מפרט את הרציונל ודרך הפעלה של תוכנית "חשיבה תוצאתית לילדים" שמטרתה להטמיע כלי חשיבה תוצאתיים בתרבות הבית ספרית עד רמת הילדים. הספר פונה בעיקר לאנשי חינוך, מנהלים ומורים ומתאר בין השאר תהליכי הטמעה בבתי ספר שונים במחוז מרכז.
• "(לא) הכל אישי! איחוד משרד התמ"ת: שנתיים ראשונות", הוצאת מק ספרי איכות, 2006: הספר מתאר ומנתח בפירוט את המהלך הארגוני של פירוד משרד העבודה והרווחה ואיחוד משרד התמ"ת (תעסוקה, מסחר ותעשייה). מהלך זה זכה לתהודה רבה בציבוריות הישראלית בשנים 2003–2005 דרך פרסומים רבים בעיתונות ועד לפרסומים אקדמיים - והיווה רקע להכרזת סכסוכי עבודה במשק. בראש המשרד המאוחד עמדו אהוד אולמרט ורענן דינור. באמצעות ניתוח מסמכים ועשרות ראיונות עומק עם מובילי המהלך והמושפעים ממנו, מנסה המחבר להציג את הסיפור מאחורי הקלעים תוך התייחסות למרכיבים ניהוליים ואנושיים והדגשת הגורמים שהשפיעו על מה שהוגדר לאחר מספר שנים כהצלחה. המהלך הארגוני המתועד זכה במקום ראשון בתחרות הלאומית 'מצוינות בניהול משאבי אנוש' המנוהל על ידי העמותה הישראלית לניהול פיתוח וחקר משאבי אנוש והמרכז הישראלי לניהול (המי"ל), 2006.
• "מה המטרה שלך? חשיבה פורצת דרך בחיי היומיום", הוצאת ידיעות אחרונות, 2002: ספר העוסק בהפעלת מתודולוגיה מחקרית של פתרון בעיות ותכנון המכונה 'חשיבה פורצת דרך' (Breakthrough Thinking) באירועים הלקוחים מההווי היומיומי של האדם הנורמטיבי: חיי זוגיות, איזונים בין משפחה לעבודה, חינוך ילדים, ומשברי חיים. הספר נכתב במשותף עם ד"ר נחום קמינקא. גישת חשיבה פורצת דרך מהווה בסיס לחשיבה תוצאתית.

שירים בולטים והלחנה

שירים בולטים בציבוריות הישראלית:

• באנו חושך: השיר נכתב ב-2020 לינאי ז"ל, ולאחר מכן פורסם. השיר עוסק ברעיון שלא לגרש את החושך הפנימי של האדם אלא להתיידד איתו, ואולי כך גם למצוא נקודות של אור. השיר מופיע בספר "שיחה חצי שיחה", 2024.
• אל הים: מתוך "שיחה חצי שיחה", 2024. השיר הולחן ומבוצע על ידי יונתן אבירן וניצן אלון בהשראת המוזיקה של ינאי קמינקא ז"ל.
• מה שלומי היום? : מתוך "שיחה חצי שיחה", 2024. השיר מתייחס להתמודדות עם השאלה היומיומית.

לקריאה נוספת

• קמינקא, א. (2011). "חשיבה תוצאתית: השפעתן של התערבויות לקידום חשיבה תוצאתית על יכולתם של תלמידים לפתור בעיות כלליות ובעיות מתחום ידע ספציפי". דיסרטציה לקבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.
• שירי לב-ארי, "ביקשתי לפתוח חלון לנפשו של אדם אָבֵל", באתר כלכליסט, 29 באפריל 2025
• ראיון עם רון נשיאל והזמר יונתן אבירן בתוכנית "מגזין שבת", מדקה 21:45.
• "איך כותבים אבל" - ראיון עם רותם ניר נחמיאס ועומר ברק בפודקאסט "מדברים כתיבה", פרק 25.

קישורים חיצוניים

• ספרים של אייל קמינקא
• ספר: הומאוסטזיס, הצופן איראן
• עוד על ינאי קמינקא
• המרכז לחשיבה פורצת דרך
• אייל קמינקא, השואה, כפי שנספר לילדי הגן, באתר הארץ, 27 באפריל 2014
• "משנאת הזר לקבלת האחר", האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 6 בנובמבר 2014
• דברי פתיחה בכנס המורים הישראלי, יד ושם, דצמבר 2017
• לאן נוביל את הזיכרון?, פתיחת כינוס מקוון של עמותת דורות ההמשך, 17 בינואר 2021
• רשימת הפרסומים של אייל קמינקא, בקטלוג הספרייה הלאומית
• מאיה פולק, ‏ינאי קמינקא, הקצין מבסיס זיקים שאהב את חייליו עד מוות, בעיתון מקור ראשון, 19 בנובמבר 2024
• יצחק טסלר, הלוויות צבאיות – לא רק אורתודוקסיות: "רצינו להיפרד בדרך שלנו", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
• ענבר טויזר, "לנצח יהיה חרוט בכוכבים": ינאי חלם לטוס לחלל ונפל בקרב, שמו הונצח על חללית נאס"א שמחפשת חיים בכוכב צדק, באתר מאקו, 17 בנובמבר 2024
• שמו הונצח בנאס"א, דניאל רוט-אבנרי, ערוץ i24, פורסם ב-18 בנובמבר 2024
• ירון פריד, ‏הדיכאון יוצא במחולות ואדם לאדם אדם? להד"ם, באתר מעריב אונליין, 14 בפברואר 2025