בה"ד 4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תג היחידה ההיסטורי של בה"ד 4
שער הבסיס בצריפין
חיילים עולים לומדים עברית בבית הספר שבבסיס
אימון בנשק

בה"ד 4 היה בסיס ההדרכה המרכזי של צה"ל לטירונים והועברו בו בעיקר הכשרות טירונות חי"ר כללית (בשנות ה-50) וכן טירונות כלל צה"לית ("טירונות 02"), טירונות כושר לקוי וקורס מ"כים למדריכי טירונים.

כיום משמש מחנה זיקים בו שכן הבסיס כבסיס טירונות ואימונים של פיקוד העורף.

צריפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקומו המקורי של הבה"ד משנת 1949 ועד מלחמת ששת הימים היה במחנה צריפין. הייתה זו תקופת העלייה ההמונית ואל הבה"ד (ששמו הרשמי היה "בסיס ההדרכה הארצי") הגיעו עולים רבים שלרבים מהם הייתה זו פגישתם הראשונה עם הישראלי ה"צבר" ולהפך - פגישתו הראשונה של הצבר עם העולים. מורשת זו של "כור ההיתוך" הונצחה בספרו של יהושע קנז, "התגנבות יחידים", והטראומה של המפגש עולה גם ממכתבי חיילים מאותה תקופה. כך למשל:

החומר האנושי הנמצא איתי אינו מן המעולים ביותר (למעלה מחצי הם כורדים)... אנו הגימנזיסטים סובלים לא מעט בגלל הכורדים, שחלק מהם אינו יודע אפילו לחתום את שמו.

קטע מכתב מבה"ד 4, 18.8.1957
מתוך: שי חזקני, "כולם חבר'ה מזוהמים", 26.6.2008, באתר נענע10

סגל המפקדים בשנות ה-50 הורכב מחיילים קרביים שראו את הדרכת הטירונים כעול ולא הוכשרו למגע עם האוכלוסיות המורכבות שהגיעו למקום. התפיסה דאז הייתה שעל המפקדים "לשבור" את רוחם של הטירונים ועל ידי כך להפכם מאזרחים לחיילים, אף שחלקם לא יועדו לתפקידי לוחמה. כתוצאה מגישה קשוחה זו אירעו בבה"ד מקרי התאבדות רבים.

המפקדים אינם מפלצות, לכל היותר הם מנסים ומשתדלים להעמיד פני מפלצות דבר שלא תמיד עולה בידם. אחרי הכל הם בני אדם ולא חיות טרף. אמנם לפעמים זה מרגיז אותי מעט שאיזה בחורון בגילי או בכמה חודשים מבוגר ממני, שאני משוכנע בבירור שלא שמע מימיו לא על פיתגורס ולא על תומאס מאן, שאין לו מושג מה ההבדל בין קונצ'רטו לסימפוניה ועל מוצארט לא שמע מימיו – עומד ומרעים עלי בקולו, מכריח אותי לעשות כל העולה על רוחו וכל זאת בזכות שני הפסים על זרועו.

קטע מכתב מבה"ד 4, 19.8.1957
מתוך: שי חזקני, "כולם חבר'ה מזוהמים", 26.6.2008, באתר נענע10

בשנות ה-60 החלו לעבור טירונות בבסיס גם חיילים איכותיים יותר כמו טירוני העתודה האקדמית וטירוני שייטת הצוללות של חיל הים, וכן טירוני וחניכי קורס ההכנה למ"כים שעברו טירונות חי"ר קרבית, כהכנה לצאתם לקורס מ"כים של הנח"ל במחנה שבטה שהכשיר את מדריכי העתיד לבה"ד 4 ולבית הספר לחי"ר (בה"ד 3). במחזור אוגוסט 1966 אף נשלחו חלק מהבוגרים ליחידות קרביות כמו החרמ"ש וחטיבת גולני.

בית אל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להעביר את בסיסי ההדרכה לאזורי יהודה ושומרון. כך עבר בה"ד 4 למתקן ששימש לפני כן את צבא ירדן. בשלב זה יוחד הבה"ד בעיקר לטירונות לחיילים שלא יועדו לתפקידים קרביים ("טירונות כלל צה"לית" וטירונות כושר לקוי). בסוף שנות השבעים שימש בה"ד 4 כבסיס הטירונים הגדול בארץ. הוא אכלס והכשיר כ-2,000 טירונים במחזור, בנוסף לאנשי סגל ומפקדה ששירתו בבה"ד. בבה"ד עברו הכשרה כל החיילים שיועדו לעבור "טירונות כלל צה"לית" וכן התקיימו בבה"ד קורסים שונים, דוגמת: קורסי מכ"ם לכלל צה"ל ליחידותיו השונות, הכנה לקורס קצינים ועוד. בנוסף לטירונות כלל צה"לית ולקורסי מכ"ם, שימש הבה"ד גם את חילות האוויר והים כחלק מהכשרת פרחי טייס וצוערי חובלים, שעברו בבה"ד טירונות. בתקופה זו כונה הבה"ד על ידי חייליו ועל ידי יחידות אחרות בצה"ל בשם "בה"ד 4 הלוחמת" שם שדבק בו לאורך שנים. עם חלוף השנים הקורסים השונים פוזרו ביחידות צה"ל השונות.

בשנת 1978, הוחלט על ידי הרמטכ"ל דאז רפאל איתן להעניק לבה"ד 4 תג יחידה ייחודי לבה"ד שעד אז שימש את חיילי הבה"ד תג היחידה של המטה הכללי. בה"ד 4 היה מאחד הבסיסים הראשונים שקיבל תג יחידה שייחד אותו מיתר הבסיסים בצה"ל. באותה עת החל רפאל איתן בפרויקט "נערי רפול" והמחזורים התקיימו בבסיס עד העברתם לבסיס חוות השומר.

הדרך לבה"ד עברה דרך רמאללה ועם פרוץ האינתיפאדה הראשונה היו אוטובוסי הטירונים הצעירים מטרה ליידוי אבנים ואף בקבוקי תבערה, כמו מכוניותיהם הפרטיות של הורי הטירונים שבאו לבקרם. עקב כך הוכשרו סניפים של בסיס ההדרכה בניצנים ובזיקים.

בד בבד עם המעבר לאתר חדש השתנתה גם תפיסת הדרכת הטירונים. מדריכי הטירונים הוכשרו במיוחד לתפקידם ותשומת לבם הופנתה לאיתור קשיים. הוגדרו סרגלי מאמץ כדי להפוך את תהליך ההפיכה של אזרח לחייל להדרגתי ופחות טראומטי. בנוסף הוכשרו גם נשים לתפקידי מדריכות טירונים (בנים).

זיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, עקב הסכם אוסלו ב' פונה בסיס בית אל מטירונים ופעילות הבה"ד הועתקה לבט"ר (בסיס טירונים) זיקים. באותה תקופה נערך שינוי מבני בנושא הדרכת הטירונים בצה"ל והוקמה מפקדת מג"ל (כיום מגל). באותה תקופה גם החלו להיערך טירונויות משותפות של בנים ובנות באותן מסגרות. תג היחידה ההיסטורי של בה"ד 4 הפך להיות תג היחידה של מג"ל[1].

בליל ה-11 בספטמבר 2007 פגע מטח רקטות קסאם בבסיס ובסביבתו. 2 רקטות נפלו בשטח הבסיס ומפגיעתן נפצעו כ- 70 חיילים, לאחר מכן הבסיס נסגר, עבר שיפוץ ומיגון וכיום הוא משמש כבסיס טירונות ושטח אימונים לגדודי חילוץ והצלה של פיקוד העורף.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רועי כספי, 33 עובדות על מגל, בטאון ביבשה גיליון 4, ‏ דצמבר 2007.