אינזיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

"אינזיך", וכן "אינזיכסטן", היה כינוי לחבורת משוררי יידיש שפעלו בארצות הברית באמצע המאה העשרים.

המילה "אינזיך" ביידיש פירושה "בתוך עצמך", וחבורת המשוררים הללו אימצו את הכינוי כביטוי להשקפתם הספרותית. ראשית פעילותה של החבורה הייתה בשנת 1920, כאשר הם הוציאו לאור אסופת שירים "אינטרוספקטיביים", כלומר - המשקיפים פנימה, אל תוך נפשו של המשורר, ומוותרים במידה רבה על המציאות שמחוצה לו. האנתולוגיה הראשונה יצאה ב-700 עותקים ממוספרים בניו יורק בשנת 1920. עם המשוררים הבולטים בחבורת האינזיך נמנו יעקב גלטשטיין, אהרון ליילס, ברנרד לואיס, ראובן לודוויג, יעקב סטדלסקי ואחרים.

משוררי האינזיך כתבו שירה מודרנית ובהשפעת השירה המודרנית האנגלית והאמריקאית, הם שברו את המבנה המחורז והמסורתי. כך הם יצרו לראשונה ביידיש שירה חופשית, חרוז לבן ומקצבים חופשיים מכבלי המסורת הספרותית. החבורה השתלבה במהפך המודרניות שעבר על לשון היידיש באמצע המאה העשרים, באירופה ובאמריקה ערב מלחמת העולם השנייה. הם ראו את עצמם כמשוררים יהודים, שלשונם יידיש, שהיא חלק מן התרבות האירופית-אמריקנית הכוללת. הם ראו בלשון היידיש המודרנית לשון שהשתחררה מכבלי העבר, ויצאה לחופשי גם מן הגרמנית וגם מן העברית.

יחסה של חבורת אינזיך אל העברית היה עוין: הם ראו בעברית לשון זרה ושפה נוכרייה. מלחמת השפות שהלהיטה את הרחוב היהודי באירופה וגם בארץ ישראל לא נגעה אל משוררי האינזיך; הם ראו בלשון העברית גורם מכביד ומפריע להתפתחותה החופשית של היידיש, וכדי לקבע את יחסם השלילי אל העברית הם שינו את כתיב המלים העבריות ביידיש, שהיו נכתבות כצורתן העברית, וכתבו אותן בשיריהם בכתיב היידי הפונטי ומרובה התנועות. הם שאבו את השראתם ממשוררי יידיש קודמים כמו ה. לייוויק ויהואש, והתעלמו לגמרי ממשוררי ההשכלה והתחייה העבריים.

חבורת משוררי האינזיך הייתה רק התחברות לשעה, ולאחר כמה שנים פנה כל משורר ממרכיבי החבורה לדרכו השירית האישית. התקווה שתקום באמריקה תרבות יידיש חדשה לא התממשה, ולאחר השמדת יהדות אירופה נעלם גם קהל הקוראים שלהם. אחדים ממשוררי האינזיך התפרסמו גם בארץ וספריהם תורגמו לעברית. ובהם יעקב גלטשטיין, אהרון ליילס ואחרים.

משוררי האינזיך בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ובהגיע יאש, יעקב גלטשטיין, רומן, תרגם שלמה שנהוד, 1957.
  • כשיאש נסע, יעקב גלטשטיין, תרגום נוסף של דן מירון, 1994.
  • מכל עמלי, שירים ופואמות של יעקב גלטשטיין, תרגם שלמה שנהוד, 1964.
  • משורר בניו יורק, מבחר משירי יעקב גלטשטיין, תרגם בנימין הרשב, 1990.
  • שירת היחיד בניו יורק, מבחר ממשוררי יידיש ובהם משוררי האינזיך באמריקה, תרגם בנימין הרשב, 2002.
  • אינטרוספקטיביזם בניו יורק, מבחר משירי אהרון ליילס, תרגם בנימין הרשב, 1997.
  • שירים וחזיונות, אהרון ליילס, תרגמו הרושבסקי הרשב ושמשון מלצר, 1960.
  • יאבדו שמים וארץ, שירת האפוקליפסה היידית, תרגם עידו בסוק, 2002.