אירו סארינן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אירו סארינן
Eero Saarinen
Eero-Saarinen.jpg
לידה 20 באוגוסט 1910
פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בספטמבר 1961 (בגיל 51)
אן ארבור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיה גראנד שומיאר, בית הספר לאדריכלות של ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות מודרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים מדליית הזהב של AIA עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פנים הטרמינל בנמל התעופה של וושינגטון בעל תקרת הבטון הקעורה

אירו סארינןפינית: Eero Saarinen;‏ 20 באוגוסט 1910 - 1 בספטמבר 1961), אדריכל ומעצב פיני-אמריקאי נודע במאה ה-20. סארינן השתייך לסגנון המודרניזם נודע בעיקר בעיצובים חלקים ונקיים בעלי צורות עקמומיות וקונסטרוקטיביות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירו סארינן נולד בקירקונומני שבפינלנד, בנו של אליאל סארינן שהיה אדריכל פיני חשוב אף הוא. סיים לימודי אדריכלות באוניברסיטת ייל ב-1934 וזכה לאזרחות אמריקאית ב-1940. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת במשרד לשירותים אסטרטגיים, הוא היה אחראי לעיצוב בתי ספר צבאיים וחדרי מצב, בניית מודלים ותרשימי זרימה ארגוניים.[1]

סארינן זכה לפרסום רב לאחר זכייתו ב-1948 בתחרות להרחבת אנדרטת ג'פרסון בעיר סנט לואיס. בפרויקט זה תכנן סארינן קשת פרבולית בגובה 192 מ' שהושלמה רק ב-1960 אך נחשבת עד היום לאחד מהפרויקטים המוצלחים ביותר שלו ולאחד המונומנטים הידועים ביותר בארצות הברית.

סארינן נפטר במישיגן שבארצות הברית בגיל 51, מגידול במוחו. משרדו השלים חלק גדול מהפרויקטים שהתחיל רק שנים לאחר מותו.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירו סארינן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]