אליאל סארינן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליאל סארינן
Gottlieb Eliel Saarinen
אליאל סארינן
אליאל סארינן
לידה 20 באוגוסט 1873
פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביולי 1950 (בגיל 76)
בלומפילד הילס, מישיגן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית הזהב של AIA עריכת הנתון בוויקינתונים
פרויקטים ידועים תחנת הרכבת של הלסינקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליאל סארינןפינית: Eliel Saarinen;‏ 20 באוגוסט 1873 - 1 ביולי 1950) היה אדריכל פיני ונודע בזכות בנייניו שתכנן בסגנון האר נובו בראשית המאה ה-20. אביו של אירו סארינן.

חייו ועבודותיו בפינלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליאל סארינן התחנך בהלסינקי ולמד באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה. מ-1896 ועד 1905 עבד בשיתוף עם הרמן גאסליוס (Herman Gesellius) והרמס לינדגרן (Armas Lindgren) בחברה שהקימו, "גאסליוס, לינדגרן וסארינן" (Gesellius, Lindgren, and Saarinen). עבודתו המשמעותית הראשונה בחברה הייתה תכנון הביתן הפיני בתערוכה העולמית בפריז בשנת 1900. הביתן הפיני תוכנן בהשראת מספר בסגנונות בהם: אדריכלות עץ פינית, התחייה הגותית הבריטית והאר נובו. עקרונות התכנון המוקדמים שגיבש סארינן בעבודה זו באו לידי ביטוי גם בעבודות מאוחרות יותר שתכנן. החל מהמוזיאון הלאומי של פינלנד ועד תחנת הרכבת של הלסינקי. מ-1910 עד 1915 עבד על פרויקט נרחב של תכנון העיר Munksnäs-Haga ולאחר מכן פרסם ספר בנושא. בינואר 1911 נבחר ליועץ תכנון העיר לטאלין, אסטוניה ואף הוזמן לבודפשט כדי לייעץ לפיתוח העיר. בשנת 1912, סארינן כתב חוברת על בעיות התכנון של בודפשט. באפריל 1913 קיבל את הפרס הראשון בתחרות בינלאומית על תוכניתו לעיר טאלין. בין השנים 1917–1918 עבד סארינן על תוכנית בניין עיר של הלסינקי. הוא גם עיצב סדרה של בולי דואר, שהונפקו 1917, ואת שטרות הכסף של המרק הפיני הציג בשנת 1922.

ב-6 במרץ 1904 התגרש מאשתו הראשונה, מתילדה (שהתחתנה לאחר מכן עם הרמן גאסליוס) והתחתן עם אשתו השנייה, לואיז גאסליוס, פסלית בהלסינקי, ואחותו הצעירה של הרמן גאסליוס. ב-31 במארס 1905 נולדה בתם הבכורה, אווה-ליסה (פיפסאן), וב-20 באוגוסט 1910 נולד בנו אירו.

המעבר לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליאל סארינן עבר לארצות הברית בשנת 1923 לאחר שהצעתו למגדל טריביון בשיקגו, אילינוי זכתה במקום השני בתחרות האדריכלית שנערכה. הצעה זו השפיעה על אדריכלים רבים בארצות הברית ונבנו גורדי שחקים רבים בערים האמריקאיות בהשראת עבודתו של סארינן. אחת העבודות הבולטות בהשראת סארינן בניין המפרץ (Gulf Building) ביוסטון. סארינן התיישב לראשונה באוונסטון, אילינוי, שם עבד על תוכניתו לפיתוח גדות האגם של שיקגו. בשנת 1924 הפך לפרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן.

בשנת 1925 ג 'ורג' גו בות' (George Gough Booth) ביקש מאליאל סארינן לתכנן את קריית החינוך של קרנברוק, שנועדה להיות המקבילה האמריקאית לבאוהאוס. סארינן אף לימד שם והפך לנשיא האקדמיה לאמנות של קרנברוק ב-1932. בין תלמידיו היו ריי וצ'ארלס איימס. בסביבות שנת 1934, אליאל סארינן היה מעורב בעיצוב מוצר עבור חברת Wilcox Silver Plate Co. במרידן, קוניטקט. קנקן תה אייקוני זה הוצג לראשונה בתערוכה שהתקיימה במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק[1]. במהלך השנים הבאות, הוצג הכד התה בתערוכות רבות, כולל ב"תערוכה המודרנית בסנט לואיס" (2015-16) במוזיאון לאמנות של סנט לואיס[2], "קרנברוק הולכת לסרטים: סרטים והאובייקטים שבהם", שהוצגה מעת לעת בין השנים 1925–1975 במוזיאון האומנות של קרנברוק (2014-15)[3]. ובשנת 2005–2007, בתערוכת "המודרניזם בכסף האמריקאי: עיצוב במאה ה-20", שאורגן על ידי מוזיאון דאלאס לאמנות, וגם הופיע במתערוכה מטעם למוסד סמית'סוניאן בוושינגטון די. סי.[4]. בשנת 52–1951, הוצג כד תה באופן בולט בתערוכה לזכרו של אליאל סארינן שנדדה למקומות רבים ברחבי ארצות הברית. בנוסף למוזיאון קרנברוק, מוזיאון דאלאס ומוזיאון סנט לואיס, המוזיאון הבריטי בלונדון ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות מחזיקים גם הם כדי תה הקשורים לעיצוביו של אליאן סארינן[5].

אליאל סארינן הפך לפרופסור במחלקה לארכיטקטורה באוניברסיטת מישיגן.

בנו, אירו סארינן (1910-1961), הפך לאחד האדריכלים האמריקאים החשובים של אמצע המאה ה-20, כאחד המנהיגים של הסגנון הבינלאומי. סטודנט של סארינן, אדמונד בייקון, זכה להכרה לאומית כמנכ"ל ועדת התכנון של העיר פילדלפיה בשנים 1949–1970.

אליאל קיבל את מדליית הזהב של AIA בשנת 1947.

עבודות משמעותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סארינן תכנן את כלל רובעי העיר הלסינקי אך הם מעולם נבנו עקב העלויות הגבוהות שנדרשו לכך. בתמונה זו תוכניתו לרובע Haaga
עבודה מיקום תאריך סיום תמונה
הביתן הפיני בתערוכה העולמית (יחד עם הרמן גאסליוס (Herman Gesellius) והרמס לינדגרן (Armas Lindgren)) פריז 1900 Finnish Pavilion at Paris 1900.jpg
Hvitträsk קירקונומני 1902 Hvitträsk1.JPG
המוזיאון הלאומי של פינלנד הלסינקי 1904 Helsinki Kansallismuseo 2006.jpg
תחנת הרכבת של הלסינקי הלסינקי 1909 Helsinki Railway Station 20050604.jpg
בניין עיריית לאהטי לאהטי 1911 Lahti city hall.jpg
תחנת הרכבת של ויבורג ויבורג 1913 Asematori-Viipuri.jpg
בניין עיריית יואנסואו יואנסואו 1914 Joensuun kaupungintalo.jpg
כנסיית סנט פול טרטו 1917 Tartu Pauluse kirik 2008.JPG
Marble Palace הלסינקי 1918 Itäinen Puistotie 1.jpg
Munkkiniemi Pension house הלסינקי 1920 Munkkiniemen pensionaatti.jpg
Kleinhans Music Hall באפלו 1940 Kleinhans buffalo.jpg
בית הספר קרו איילנד ווינטקה, אילינוי 1940-41 Crow Island School.jpg
"הכנסייה הנוצרית הראשונה" קולומבוס, אינדיאנה 1942 FirstChristianChurch.jpg
קריית החינוך של קרנברוק בלומפילד הילס, מישיגן 1940 Cranbrook Tower and Quadrangle.jpg
המרכז לאומנויות דה מוין דה מוין 1948 Des Moines Art Center.jpg
כנסיית לות'רן מיניאפוליס 1949 Christ Church Lutheran 1.jpg

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Saarinen, Eliel (1985). The search for form in art and architecture. New York: Dover.
  • Saarinen, Eliel (1943). The City: Its Growth, its decay, its future. New York: Reinhold publishing corporation.
  • Hausen, Marika (ed) (1984). Eliel Saarinen: 1873-1950 - Works in Finland. Helsinki: Museum of Finnish Architecture.
  • A&E with Richard Guy Wilson, Ph.D.,(2000). America's Castles: Newspaper Moguls, Pittock Mansion, Cranbrook House & Gardens, The American Swedish Institute. A&E Television Network.
  • Hill, Eric J. and John Gallagher (2002). AIA Detroit: The American Institute of Architects Guide to Detroit Architecture. Wayne State University Press. ISBN 0-8143-3120-3.
  • Pelkonen, Eeva-Liisa (2006). Eero Saarinen. New Haven: Yale University Press. ISBN 0-300-11282-3.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליאל סארינן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (January–February 1935). "At Metropolitan Museum: Silverware executed by International Silver Co. in Contemporary American Industrial Art Exhibit". artdesigncafe.com / International Silver Standard, International Silver Co. newsletter, 3(4), pp. 6-7. Retrieved January 1, 2017.
  2. ^ (September 8, 2015)."Press release: Saint Louis Art Museum marks Gateway Arch anniversary with St. Louis Modern". St. Louis Art Museum. Retrieved January 1, 2017).
  3. ^ (Undated).[.http://cranbrookartmuseum.org/exhibition/cranbrook-goes-to-the-movies-films-and-their-objects-1925-1975 "Exhibition detail: Cranbrook Goes to the Movies Films and Their Objects, 1925–1975"] Cranbrook Art Museum website. Retrieved January 1, 2017.
  4. ^ Stern, Jewel. (2005). "Modernism in American Silver: 20th-Century Design" Dallas Museum of Art and Yale University Press. Retrieved January 1, 2017.
  5. ^ (March 16, 2016). "Wilcox Silver Plate Co. designs in collections, at auction, and in exhibitions". Design Meriden / artdesigncafe.com. Retrieved January 1, 2017.