איריס ז'ורלט

איריס ז'ורלט
לידה	2 בספטמבר 1965; גִּבְעָתַיִם, ישראל
פטירה	18 בפברואר 2020 (בגיל 54)
מדינה	ישראל
קישורים חיצוניים
פייסבוק	iris.georletteelbe

איריס ז'ורלט (2 בספטמבר 1965 – 18 בפברואר 2020) הייתה עיתונאית ובעלת טור ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ורלט נולדה וגדלה בגבעתיים. אביה, משה ניר, היה ממקימי תדיראן תקשורת, ואימה, רינה ניר, מורה לשפות. בת דודתם של המוזיקאים אייל שילוח ורועי שילוח.

ז'ורלט למדה בתיכון חדש בתל אביב. בצה"ל שירתה כפקידת מבצעים בבית הספר לאמצעי לחימה נגד טנקים שהיה ממוקם אז באזור רמת חובב.

למדה תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בלימודי תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

בשנת 2000, לאחר נישואיה והולדת שני ילדיה עברה ז'ורלט להתגורר עם משפחתה בטוקיו. בשנת 2011 התגרשה וחזרה להתגורר עם ילדיה בישראל.

גרה ביישוב הקהילתי מבועים בצפון הנגב עד פטירתה בגיל 54 ממחלה קשה^[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ורלט הייתה בוגרת לימודי תקשורת באוניברסיטת טמפל בטוקיו. לאחר סיום לימודיה שם הייתה ז'ורלט מרצה בחוג לתקשורת ולימדה קורס שעסק בכתיבת מאמרים מגזיניים.

במהלך עשר שנות שהותה ביפן כתבה ז'ורלט את הטור בשם "לא רק סושי" שהתפרסם ב-ynet במשך 4 שנים. בשנת 2010 ראה אור ספרה הראשון הנושא את שם הטור. הספר מתאר את חייה של זרה ביפן, המפגש שלה עם התרבות היפנית ועם היפנים^[2].

בשנת 2013 יזמה את הפרויקט "מלכת השלום", מסע המפגיש בין נשים ישראליות לנשים ירדניות. במהלך אותה תקופה חקרה ז'ורלט את החברה הירדנית והתגוררה בבית משפחה מקומית בפטרה.

בשנת 2014 ראה אור ספרה השני, "מופע הריקוד של צפורה"^[3] ספר ילדים העוסק בהתמודדות עם פחד קהל^[4].

בעקבות יציאתו של בנה מהארון כאשר היה בן 16, כתבה ז'ורלט את סדרת הרשת "זיג"י", סדרה העוסקת בנוער מהקהילה הגאה^[5].

ז'ורלט הייתה אקטיביסטית ופעילה חברתית: הייתה פעילה בגרינפיס במשך מספר שנים, ולאחר מכן הייתה מתנדבת בארגון ארץעיר - ארגון הפועל לקידום קהילתיות עירונית ברחבי הארץ באמצעות שלושה תחומים מרכזיים: קהילה, יזמות ותעסוקה.

במסגרת פעילותה בארגון התנדבה בבאר שבע עם נשים יזמיות ומספקת להם ייעוץ בנושאי תקשורת ויחסי ציבור. בנוסף עבדה ז'ורלט בעמותת אקים בכתיבת ובימוי מחזות.

ז'ורלט כתבה טור שבועי במעריב אונליין בשיתוף עם הבלוגרית הדר אוקנין במדור נשים בשם: "שיחות מלוכלכות וחטאים קטנים" וטיפלה בשיטה שפיתחה שמשלבת קואוצ'ינג וביבליותרפיה (תרפיה בכתיבה)^[6].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופע הריקוד של צפורה, איורים - אלית אבני-שרון, הוצאת נירפרינט מדיה והפקה, 2014
לא רק סושי, צילומים - ארי רוסנר, נלי שפר, אמיר קלימובסקי, הוצאת נירפרינט מדיה והפקה, 2010