איש הנצח (סרט, 1986)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איש הנצח
Highlander
Highlander 1986 heb.jpg
כרזת הערך בעברית
מבוסס על סיפור של גרגורי וויידן
בימוי ראסל מולקהי
הופק בידי פיטר ס. דייוויס
וויליאם נ. פאנזר
תסריט גרגורי וויידן
פיטר בלווד
לארי פרגוסון
עריכה פיטר הונס
שחקנים ראשיים כריסטופר למברט
שון קונרי
קלנסי בראון
רוקסן הארט
מוזיקה מייקל קיימן
צילום גרי פישר
טוני מיטשל
מדינה בריטניהבריטניה  בריטניה
חברת הפקה Highlander Productions
חברה מפיצה קולומביה-קאנון-וורנר
(הממלכה המאוחדת)
אולפני המאה ה-20
(ארצות הברית)
הקרנת בכורה 7 במרץ 1986
לוס אנג'לס
משך הקרנה 111 דק'
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פנטזיה, סרט הרפתקאות, סרט מותחן, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 19 מיליון דולר
הכנסות 12.9 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו highlander
סרט הבא איש הנצח 2: הזירוז
סרטים בסדרה 5
תרגום לעברית איש הנצח
www.highlander-official.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

'איש הנצח הוא סרט פעולה-הרפתקאות פנטזיה משנת 1986, בבימויו של ראסל מולקהי, המבוסס על סיפורו של גרגורי וויידן באותו השם ומלווה במוזיקה מקורית של להקת קווין, שאף כתבה במיוחד עבור הסרט שלושה שירים, הבולט מביניהם היה "מי רוצה לחיות לנצח" שנכתב בידי בריאן מיי[1]. מככבים בו כריסטופר למברט, שון קונרי, קלנסי בראון ורוקסן הארט. הסרט מתאר את שיאה של מלחמה עתיקת יומין בין לוחמים אלמותיים, אנשי נצח, הנלחמים ביניהם למוות עד שיוותר רק אחד. קונור מקלאוד (כריסטופר למברט) נולד ברמה הסקוטית במאה ה -16. לאחר שהתאושש מפציעה אנושה בקרב, מקלאוד מנודה משבטו על ידי אנשי הכפר שלו שטוענים כי החלמתו קשורה בכישוף. מקלאוד, שמשוטט ומתיישב בכפר אחר, נמצא על ידי איש החרב הספרדי רמירז (שון קונרי) שמסביר לו כי שניהם ועוד אחרים נולדו בני אלמוות שלא ניתן להרוג אותם בשום צורה אלא אם כן נערף ראשם. הסרט עוקב אחר מאבקו של מקלאוד בקורגן, בן אלמוות חזק ואפל כשמקלאוד מנסה למנוע מקורגן לנצח את אנשי הנצח.

איש הנצח זכה להצלחה מועטה עם יציאתו לאקרנים, והכניס קצת מעל 12 מיליון דולר ברחבי העולם כנגד תקציב הפקה של 19 מיליון דולר, וזכה לביקורות מעורבות. אף על פי כן, במרוצת השנים הוא הפך לסרט פולחן פופולרי, והיווה השראה לזיכיון שהניב הפקות של 4 סרטים נוספים 2 סדרות טלוויזיה, ספר, עיבוד קומיקס ומשחק מחשב[2].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 מתמודד קונור מקלאוד מול אויב ותיק שלו, אימאן פאסיל, בחניון של המדיסון סקוור גארדן. לאחר דו-קרב חרבות, מקלאוד כורת את ראשו של פאסיל וחווה את ה"זירוז" (quickening) - שחרור אנרגטי רב עוצמה, בו כל האנרגיה שצבר בן אלמוות המובס מועברת לבן אלמוות המנצח. האנרגיה המשתחררת בתופעה זו היא חזקה עד כדי כך שבעקבות הניצחון של מקלאוד הזירוז גורם למכוניות רבות להיהרס, נורות חשמל רבות נשרפות ומטפי כיבוי האש מופעלים ספונטנית ברחבי החניון. מקלאוד מסתיר את חרבו בתקרת המוסך, לפני שהמשטרה תגיע ומנסה לצאת מהמקום. שוטרי ניו יורק מעכבים אותו בגלל הרצח שהתרחש בחניון, אבל בהמשך משחררים אותו מחוסר ראיות.

ההיסטוריה של מקלאוד נחשפת באמצעות סדרת פלאשבקים. בהרי סקוטלנד בשנת 1536, קונור הצעיר עומד להיכנס לקרב הראשון שלו מול שבט פרייזר שנמצא במלחמה עם שבט מקלאוד. הפרייזרים נעזרים בלוחם אימתני בשם קורגן (האחרון משבטי קורגן) אשר מתנה את סיועו לפרייזרים בתמורה לזכות להרוג את קונור מקלאוד הצעיר. במהלך הקרב קורגן דוקר את קונור באורח אנוש ומתכונן לערוף את ראשו תוך שהוא מלמל "יכול להיות רק אחד", אך בני שבטו של קונור תוקפים את קורגן לפני שהספיק להנחית את חרבו על ראשו של קונור, ומצילים את קונור מעריפה. לאחר הקרב, קונור בניגוד לכל התחזיות מתאושש לחלוטין מפציעה קטלנית בבטנו. בני שבטו חושבים שמדובר בכישוף, ורוצים לסקול אותו למוות. באמצע הלינץ', המפקד של קונור, אנגוס, מרחם עליו, ומצהיר בפני כולם שקונור לא ייסקל למוות אלא יוגלה מהשבט. קונור המגורש, משוטט בהרי סקוטלנד, מגיע לעיירה אחרת, מדחיק את חייו הקודמים כלוחם, הופך לנפח ומתחתן עם אישה בשם הת'ר.

חייו החדשים של מקלאוד מופרעים על ידי הגעתו של דון חואן סאנצ'ז וילאלובוס רמירז, איש אלמוות שעוקב אחרי קורגן במטרה לעצור אותו. רמירז מתחיל לחנוך את מקלאוד ולהסביר לו את מהותם של אנשי הנצח וכיצד עליו להשתמש בכוחותיו במקביל לאימוני חרב. רמירז מסביר שבני אלמוות נולדים ללא הסבר או סיבה, ומיועדים להילחם אחד בשני עד שיוותר רק אחד. מלחמתם הסודית נערכת במקום ה"התכנסות", אזור גאוגרפי אחד, שכל אנשי הנצח נמשכים אליו באותו הזמן. בכל "התכנסות" הם נלחמים אחד בשני, למעט ב"אדמה קדושה" בה הם נמנעים מלהילחם אחד בשני, וצוברים עוד כוח על חשבון יריבם. רמירז מסביר שאנשי הנצח ימשיכו להגיע להתכנסויות ולהילחם עד ששני האחרונים מבני מינם יישארו, ויילחמו את הקרב האחרון כדי לקבל את "הפרס" המסתורי, שהוא סך כל הכוח שצברו כל אנשי נצח לאורך השנים – "בסוף יוכל להיות רק אחד". מקלאוד לא מעוניין במלחמה או בפרס, הוא רק רוצה חיים שקטים ולהקים משפחה עם הת'ר. רמירז מסביר לו כי בני אלמוות אינם יכולים להביא ילדים לעולם, ושעליהם להבטיח שאנשים מרושעים כמו קורגן לא יזכו בפרס, אחרת האנושות תסבול נצח של חושך.

לילה אחד, בזמן שקונור יצא מחוץ לבית לציד, קורגן מוצא את ביתו של מקלאוד ומתחיל להילחם עם רמירז. קורגן הורג את רמירז ועוזב את האזור. שנים רבות לאחר מכן, הת'ר מתה מזקנה, מה שגורם למקלאוד שבור הלב להתחיל לשוטט בכדור הארץ. הוא מאמץ את חרב הקטאנה של רמירז, כלי נשק ייחודי שרמירז מסביר כי יוצרה היה "גאון" יפני מ-593 לפני הספירה שהשתמש בטכניקות חישול שהקדימו את זמנן, ומתחיל להילחם באנשי הנצח האחרים בזמן ההתכנסויות.

בשנת 1985, ה"התכנסות" מתרחשת בניו יורק, שם מתגורר מקלאוד ופועל כסוחר עתיקות תחת הכינוי "ראסל נאש", בחנותו עובדת כמזכירה, אשה מבוגרת בשם רייצ'ל אלנשטיין שיודעת את סודותיו ומסייעת לו לנהל את החנות. בגרסת הבמאי, מתגלה שרייצ'ל היא בתו המאומצת של מקלאוד, אותה הוא הציל מהנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.

ברנדה וויאט, מומחית למתכות ועובדת במעבדה לזיהוי פלילי, מוצאת בצווארו של פאסיל את שברי חרבו של מקלאוד, ולא מבינה איך הם מגיעים מחרב יפנית שמתוארכת לסביבות 600 לפני הספירה, כשהפלדה של החרב נעשתה ככל הנראה בשיטות של ימי הביניים. וויאט עדה להתקפה של קורגן על "נאש" שנכשלת עקב הגעת המשטרה, ומתחילה להבין שמשהו מוזר קושר את כל האירועים הללו. היא נפגשת עם "נאש" פעמיים אחר כך בתקווה ללמוד יותר על החרב הפרדוקסלית ומפלרטטת עימו. מקלאוד מחבב אותה, אבל מבקש ממנה להשאיר אותו לבדו. קונור נפגש עם איש נצח בשם סונדה קסטגיר, הם שניהם חברים טובים שלא מעוניינים להילחם האחד בשני ומעלים זכרונות מהעבר יחדיו. לאחר שהם נפרדים, קסטגיר נכנס לדו-קרב עם קורגן ומפסיד. וויאט, שמשוכנעת שיש תעלומה בכל הסיפור של נאש חוקרת את עברו ומוצאת ראיות לכך שהוא חי במשך מאות שנים ומדי כמה עשרות שנים מאמץ זהויות בדויות של ילדים שמתו בגיל צעיר. ביום ההולדת של הת'ר, מקלאוד מדליק נר לזכרה בכנסייה קתולית. קורגן מגיע למקום, ומספר למקלאוד שהם כעת בני האלמוות האחרונים שנותרו. קורגן גם מגלה למקלאוד שהוא אנס את הת'ר לאחר שהרג את רמירז. מקלאוד מתרגז, אבל לא יכול לפגוע בקורגן על אדמה קדושה, ולכן עוזב את המקום.

ברנדה מתעמת עם מקלאוד, שמסביר לה את זהותו האמיתית. לאחר שבילו את הלילה יחד, הם נפרדים (בגלל רצונו של מקלאוד להימנע מלגרור את וויאט למלחמה שלו עם קורגן). אך קורגן מוצא את ברנדה וחוטף אותה כדי לאלץ את מקלאוד להילחם קרב אחד אחרון. מקלאוד מחליט שהגיע הזמן להשאיר אחריו את זהותו של "ראסל נאש", ללא קשר לתוצאות העימות עם קורגן. הוא נפרד מרייצ'ל והולך להילחם עם קורגן באולפני סילברקאפ בקווינס. לאחר דו-קרב ארוך, קונור מצליח להרוג את קורגן וזוכה בפרס. קונור חוזר לסקוטלנד עם ברנדה, ומגלה שהוא עכשיו גבר בן תמותה שיכול להזדקן ולהביא ילדים לעולם. ברנדה שואלת את מקלאוד מהו הפרס? ועל כך הוא משיב כי הפרס הוא למעשה היכולת להשפיע על המוח של אנשים ואופן קבלת ההחלטות שלהם. מקלאוד יכול לקרוא את מחשבותיהם ורגשותיהם של אנשים ברחבי העולם ולהניע אותם כרצונו. מקלאוד מקווה לעודד שיתוף פעולה, הבנה ושלום למין האנושי.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כריסטופר למברט בתפקיד קונור מקלאוד, בן אלמוות בן המאה ה -16 שנולד בגלנפינן, סקוטלנד ליד חופי לוך שיל. תחת הכינוי ראסל נאש, ההיילנדר הסקוטי חי ועובד כסוחר עתיקות בניו יורק בשנת 1985.
  • שון קונרי בתפקיד דון חואן סאנצ'ז וילאלובוס רמירז, בן אלמוות ממוצא מצרי שחי תקופה מסוימת ביפן ואחר כך בספרד. רמירז מזהה שקורגן רודף אחר מקלאוד, ומחליט לאמן אותו כדי שיהיה לו סיכוי להישאר בחיים.
  • קלנסי בראון כקורגן, האויב הראשי של מקלאוד, החבר האחרון בשבט קורגן הידוע לשמצה. בשנת 1985 הוא נוסע לניו יורק בשם "ויקטור קרוגר" בכוונתו להרוג את בני האלמוות המעטים שנותרו ולקבל את "הפרס".
  • רוקסן הארט בתפקיד ברנדה וויאט, מדענית פלילית ומומחית מתכות שעוזרת לחקור את מקרי עריפת הראש שמתחילים לצוץ בניו-יורק.
  • ביטי אדני בתפקיד הת'ר מקלאוד, אשתו הראשונה של מקלאוד. לאחר שמקלאוד מגורש מהכפר שלו, הוא מתחיל איתה חיים חדשים. היא חיה עם מקלאוד שנים רבות עד שהיא מתה מזקנה.
  • אלן נורת' בתפקיד סגן פרנק מורן, עמיתה למעבדה של ברנדה במשטרת העיר ניו יורק
  • ג'ון פוליטו בתפקיד הבלש וולטר בדסו, בלש ממשטרת העיר ניו יורק העובד לצידו של מורן.
  • שילה גיש בתפקיד רייצ'ל אלנשטיין, מזכירתו היהודייה בגיל העמידה של מקלאוד ובתו המאומצת. מקלאוד הציל אותה כשהייתה ילדה קטנה מהנאצים בתקופת השואה, רייצ'ל היא בת התמותה היחידה שיודעת את זהותו האמיתית של מקלאוד.
  • יו קווארשי בתפקיד סונדה קסטגיר, איש נצח וחברו הטוב של מקלאוד.
  • כריסטופר מלקולם בתפקיד קירק מטונאס, יוצא מלחמת וייטנאם שחווה התפרקות עת הוא חוזה בדו-קרב בין קורגן לקסטיגיר.
  • פיטר דיימונד בתור אימאן פאסיל, איש נצח צרפתי. פאסיל תוקף את מקאוד לפני שהוא יכול להוציא את חרבו, בחניון של המדיסון סקוור גארדן.
  • סיליה אימרי בתור קייט מקלאוד, אהובתו של קונור בשנת 1536, לפני שפגש את הת'ר, אשר מעודדת את אנשי הכפר להוציאו להורג לאחר החלמתו הפלאית מפציעה אנושה בשדה הקרב.
  • בילי הרטמן וג'יימס קוסמו בתפקיד דוגאל מקלאוד ואנגוס מקלאוד, בני דודיו של קונור ומנהיגי שבט מקלאוד.
  • קורין ראסל בתור קנדי, זונה שקורגן שוכר.
  • המתאבקים המקצועיים גרג גאנה, ג'ים ברונזל, סם פאטו, מייקל הייז, טרי גורדי ובאדי רוברטס מופיעים כעצמם בסצנות הפתיחה של הסרט אשר מתארת קרב היאבקות במדיסון סקוור גארדן. אף על פי שהאירוע בסרט מתקיים כביכול במדיסון סקוור גארדן, למעשה הוא צולם בברנדן בירן ארנה בניו ג'רזי.

הפקה ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח ראשוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרגורי וויידן כתב את התסריט להיילנדר, כמשימה כיתתית בזמן שהיה סטודנט לתואר ראשון בתוכנית לתסריטאות באוניברסיטת UCLA. וויידן השתמש בסרטו של רידלי סקוט "הדואליסטים" מ -1977 כהשראה לסיפורו. לאחר קריאת התסריט, המורה של ווידן המליץ ​​לו לשלוח אותו לסוכן. וויידן מכר את התסריט תמורת 200 אלף דולר. התסריט שלו היה לטיוטה הראשונה של מה שיהיה בסופו של דבר התסריט לסרט "איש הנצח" מ -1986. לדברי וויידן, "הרעיון של הסיפור היה בעצם שילוב של רעיון מ"הדואליסטים" - הבחור רוצה לסיים דו-קרב לאורך שנים - וביקור שערכתי הן בסקוטלנד והן בתצוגת השריון של מגדל לונדון, שם חשבתי, "מה אם היית הבעלים של כל זה? מה אם היית לובש את זה לאורך כל ההיסטוריה והיית עושה למישהו סיור בחייך דרכו?" הסצנה הזו היא בעצם בסרט. לדברי ויליאם פנצר, מפיק היילנדר: הסדרה, "וכאן הכל נפל על מקומו - הרעיון שיש בני אלמוות והם היו מסוכסכים זה עם זה, והובילו חיים סודיים שכולנו לא מודעים להם." בראיון שנערך בשנת 2006 עם "עלית הפעולה", העיר גרגורי וידן, "תמיד נדהמתי שפרויקט שכתבתי כסטודנט באוניברסיטת UCLA התפתח לחיים משל עצמו. אני חושב שהמשיכה של הסיפור היא הייחודיות של סיפור שיש לו לב רגשי, ונקודת מבט מעניינת על חיי נצח."

הטיוטה המקורית של וידן לתסריט נבדלה משמעותית מהסרט. הסיפור הראשוני היה אפל יותר ואלים יותר. קונור נולד בשנת 1408 ולא בשנת 1518. הוא גר עם אמו ואביו. הת'ר לא קיימת; קונור מובטח לילדה בשם מארה, הדוחה אותו כאשר היא מגלה שהוא בן אלמוות. קונור עוזב את הכפר שלו ברצון, במקום להיות מגורש. השם הבדוי שלו בציר הזמן של ההווה הוא ריצ'רד טופין וכלי הנשק שלו הוא חרב רחבה בהתאמה אישית. רמירז הוא ספרדי יליד 1100, במקום מצרי קדום שנולד יותר מאלפיים שנה קודם לכן. קורגן ידוע בשם האביר, המשתמש בכינוי קרל וויליאם סמית'. הוא לא פרא, אלא רוצח בדם קר. ברנדה היא ברנה קרטרייט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איש הנצח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Phil Hoad, ‏How we made Highlander: 'Connery opened his homemade whisky on the plane', מתוך הגארדיאן, ראיון עם הבמאי ראסל מולקהי, 5 ביולי 2016
  2. ^ Owen Williams, ‏Highlander: a history, מתוך Empire, סקירה של היסטוריית ההפקה של "איש הנצח" והמשכיו, 11 ביוני 2016