אלדד כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלדד כהן
אלדד כהן 2019
אלדד כהן 2019
לידה ירושלים
שם לידה אלדד משה כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלדד משה כהן הוא פסיכולוג קליני[1], סופר ומחזאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן נולד בירושלים. הוא בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד מאוניברסיטת תל אביב. למד בסטודיו למשחק של הלל נאמן.

כהן הוציא כמה ספרים שלא התפרסמו מאוד, אך סיפוריו הם פופולריים יחסית, מככבים על בימות התיאטרון וזוכים בפרסים.

ספרו "תסתכלו עליי", שיצא ב-1998, הומחז להצגה שהועלתה ב"צוותא" במשך יותר משנתיים, וסיפורים ומונולוגים מהספר הומחזו והועלו על במות שונות בכל רחבי הארץ. הספר זיכה את אלדד בפרס ליצירת ביכורים מהמועצה לתרבות ואמנות לשנת 1998, וב-1999 בפרס המחזה בפסטיבל עכו, שם שיחקו בה עידן אלתרמן, לירית בלבן, חנן לדרמן וירדן בר-כוכבא.

ירדן בר-כוכבא ערכה את ספרו השני של אלדד כהן, "לפחות היית מת בצורה מסודרת", שיצא ב-2003. באותה שנה הופיעו חברי "הסטודיו למשחק חולון" בהצגה "שדה תעופה לנשים בודדות" בבימויה של טל עומר, על פי מונולוגים מספרו של כהן "תסתכלו עלי".

אלדד כהן כתב וביים ל"תיאטרונטו" 2008 את ההצגה "בלון", בה שיחק גל פרידמן. העלילה עוסקת במוכר בלונים בפתח בניין עיריית תל אביב, שאהבתו לבחורה שפגש מובילה אותו לאשפוז פסיכיאטרי שסופו מוות.

כתב את הקומדיה "תיאטרון רפרטוארי"[2].

כתב (ביחד עם ירדן בר-כוכבא) את הצגות הילדים "סוף התחלה וחתולה" ו"אולי פיל".

הדמויות בסיפוריו של אלדד כהן נחשבות קפקאיות ואומללות, בדומה לדמויות במחזות של חנוך לוין, והן עטופות בהומור שחור ומלוות בתחושת חוסר אונים וחוסר מוצא.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]