לדלג לתוכן

עידן אלתרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עידן אלתרמן
לידה 3 באוקטובר 1971 (בן 53)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1990
עיסוק מוזיקאי וסטנדאפיסט
מספר צאצאים 2
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עידן אלתרמן (נולד ב-3 באוקטובר 1971) הוא קומיקאי, שחקן, סטנדאפיסט ומוזיקאי ישראלי. ידוע בעיקר בזכות היותו חלק מחבורת "פלטפוס", בזכות שיתוף הפעולה הקומי שלו עם אבי גרייניק ובגילומו את מיקי ברנשטיין בסיטקום "החיים זה לא הכל".

עידן אלתרמן בהופעת סטנד-אפ במועדון הביט בחיפה, נובמבר 2024

נולד בחיפה לדורון אלתרמן, מהנדס אזרחי ולרחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, פרופסור בטכניון. סבו, אבי אמו, היה סיני לייכטר, היסטוריון וחוקר של הפולקלור, יליד קיילצה שבפולין, שחיבר וערך אנתולוגיה רחבת-היקף של שירי עם ביידיש.

את לימודי התיכון עשה אלתרמן במרכז חינוך ליאו באק. באותה עת השתתף ב"קבוצת התיאטרון לנוער" שפעלה בבית רוטשילד בעיר, בהדרכת הבמאי אילן תורן.

את שירותו בצה"ל, בין השנים 19901993, עשה בלהקת פיקוד מרכז.

בשנת 1992 החל להופיע יחד עם אבי גרייניק במופע "פגע וברח" שהיה "ערב במה פתוחה" לכישרונות צעירים במועדון "דומינו גרוס" בתל אביב. לאחר כחודשיים, גיבשו מופע בשם "ילדים סורגים לאלוהים" (משחק על שם הסרט "ילדים חורגים לאלוהים")[1]. בשנת 1993 הופיע לצד גרייניק בערוץ הראשון בתוכנית "סופשבוע" בהנחיית דודו טופז, שם גילמו השניים במערכון את צמד הילדים איציק וחזי. ב-1994 החלו אלתרמן וגרייניק להשתתף בתוכנית הבידור והמערכונים "פלטפוס" בטלוויזיה החינוכית, בה פרצו השניים לתודעה[2]. ב-2015 חזרו אלתרמן וגרייניק להופיע יחד במופע הסטנדאפ "ילדים סורגים לאלוהים 2"[3].

ב-1993 שיחק (והשתתף בתרגום וכתיבת הגרסה העברית) במחזמר "חנות קטנה ומטריפה" שביימה שירילי דשא בהפקת אברהם דשא פשנל[4].

בתיאטרון בית ליסין, שיחק ב-1995 בהצגה "קידוש" שכתב וביים שמואל הספרי[5]. ב-1999 שיחק בהצגה "סקפינו" - עיבוד מודרני ל"תעלולי סקפן" מאת פרנק דנלופ וג'ים דייל[6]. ב-2007 שיחק במחזמר "אבניו קיו" מאת רוברט לופז וג'ף מרקס שביים משה קפטן. ב-2022 שיחק בהצגה "המחליפה" שביים ליאור אשכנזי.

בתיאטרון באר שבע, החל לגלם בשנת 2010 את אלן פליקס במחזה הקומי "שחק אותה סם" מאת וודי אלן שביים אילן אלדר בתיאטרון באר שבע, תחילה כמחליפו של גורי אלפי בתפקיד הראשי ולאחר מכן כשחקן קבוע[7]. ההצגה הפכה לשלאגר הגדול ביותר בתולדותיו של תיאטרון באר שבע[8], הגיעה ל-260 הצגות בשנה הראשונה להופעתה וירדה מהבמות ב-2014 לאחר 300 הצגות. ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי לקומדיה הטובה ביותר לשנת 2010[9].

בתיאטרון הבימה, גילם ב-2012 את יורם צוקרמן, רווק תל אביבי שמואס בחייו במחזמר "נתתי לה חיי" שכתב וביים מאור זגורי על פי שירי דני סנדרסון[10]. ב-2013 גילם את טריפ בהצגה "ערי מדבר אחרות" שכתב ג'ון רובין בייטס וביים חנן שניר[11]. ב-2014 שיחק בהצגה "הקמצן" מאת מולייר שביים אילן רונן[12].

בתיאטרון תל אביב, גילם ב-2019 גנב במחזמר "בילבי" שתרגמה סמדר שיר, וביים רפי ניב.

ב-2021 כיכב במחזמר "הסוף"[13]. המחזמר זכה בארבעה פרסי קיפוד הזהב לשנת 2021: בהם ההצגה הנבחרת ושחקן השנה לאלתרמן[14].

החל משנת 2022 אלתרמן משחק במחזמר "החבדניקים" בתיאטרון הקאמרי בתפקיד מרדכי[15].

בשנת 2024 יצא אלתרמן בסידרת הופעות סטנד-אפ, בהן מספר על ילדותו, נעוריו בחיפה, גרושיו ועוד. במופע משולבים שירים הומוריסטים בהם אלתרמן מלווה את עצמו.

טלוויזיה וקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 גילם את נוני בסרטו של אסי דיין, "שמיכה חשמלית ושמה משה". שנה אחר כך, גילם את יונתן בסרט "לילה לבן", שכתב (לצד יואב הלוי) וביים ארנון צדוק.

ב-1997 גילם את רן בסרטו הנוסף של אסי דיין "מר באום".

בשנת 1998 שיחק בתפקיד רומנו בסדרה "טירונות" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש.

בשנת 2000 גילם את פיני בסרט "ההסדר" שכתב וביים יוסי סידר.

בשנים 1999–2000 הופיע יחד עם אבי גרייניק בדמויותיהם של צחי ומאיר בפינה קבועה בתוכנית האירוח "אברהם ויעקב" בהנחיית אברי גלעד וקובי מידן, אשר שודרה בערוץ 2.

ב-2001 החל להנחות לצד אבי גרייניק את תוכנית הטלוויזיה "כוכבי השכונה" בערוץ 2 (אשר שודרה עד שנת 2003), בדמויותיהם של "צחי ומאיר" מהתוכנית "פלטפוס"[16]. באותה שנה החל לגלם את מיקי ברנשטיין בקומדיית המצבים הפופולרית "החיים זה לא הכל" שכתב דניאל לפין וביים עדי בנימינוב. אלתרמן השתתף בכל 9 עונות הסדרה עד שנת 2011.

בין השנים 20042006 התארח בתוכנית "משחק מכור".

ב-2005 ביים, כתב והשתתף בסרט התיעודי "נמוך". הסרט, ששודר בערוץ 2 בשנת 2006, עסק באנשים ובילדים קטני קומה ועל השפעת גובהם על חייהם[17]. בין השאר השתתפו בו הזמר ערן צור, הצלם אלכס ליבק והשחקן עפר שכטר. ב-2005 התארח בתוכנית "מכת מדינה". בין השנים 20072010 יצר (יחד עם יעל לבנטל ודנה עדן) ושיחק בתוכנית המערכונים "לא לפני הילדים"[18]. ב-2007 התארח בתוכנית "מועדון לילה".

ב-2008 גילם את ארתור בסרט האמריקני "אדם בן כלב" שכתב נח סטולמן (על פי ספרו של יורם קניוק) וביים פול שרדר. ב-2011 גילם את המנהל ירחמיאל מופרנץ בסדרה לילדים "יוני והמחוננים", שביים עופר ויצמן. ב-2012 השתתף בגרסה הישראלית של הקומדיה "נשואים פלוס" שביים עופר ויצמן.

ב-2006 הנחה תוכנית ראיונות אישיים עם קומיקאים בשם "עושים צחוק", אשר שודרה בערוץ 2[19]. נוסף על כך, הנחה והשתתף בתוכנית "של מי השורה הזאת?" ששודרה בערוץ 10 ובתוכנית "הרצועה" בערוץ ביפ. בין השנים 2009–2010 השתתף בפאנל התוכנית "צחוק מעבודה".

בשנים 2008–2009 שיחק בשתי העונות הראשונות של התוכנית "שבוע סוף" ששודרה בערוץ 2 ברשת.

בשנת 2013 עלתה בטלוויזיה החינוכית התוכנית "חדשות מהעבר", אותה הוא הגיש לצד מירי נבו. השתתף בסרטו של אורי בר-און, "10% ילדה שלי".

בשנת 2015 גילם אלתרמן את "פרצל" בתוכנית הילדים "דן ומוזלי" שכתבו שחר סיטנר ואור ישראלי וביימו אריה בן ציון ובובי לקס בטלוויזיה החינוכית הישראלית. באותה שנה שיחק בסרט "10% ילדה שלי" של אורי בר-און.

בשנים 2000–2001 הגיש את התוכנית "ציפורי לילה קולנועיות" לצד יאיר רוה בגלי צה"ל. בדצמבר אותה שנה, החל לכתוב טור אישי באתר "רשימות".

בשנים 2008–2010, הגיש את "צהריים בשניים", לצד יעל לבנטל ברדיו תל אביב.

ב-2017 החל שידור הסדרה לילדים "בית הכלבים", בה הוא מגלם את השכן הנרגן המכונה "יקי קקי".

בשנת 2019 גילם את אליהו בסדרת הטלוויזיה "המדובב".

בשנת 2023 יצא לאקרנים הסרט "העיר הזאת", בו הוא משחק את יד ימינו של הפושע "מנשה".

היה חבר בלהקה "לולה" יחד עם אבי גרייניק, ירדן בר-כוכבא ויסמין קדר. אלבומה היחיד של הלהקה, "ימים של שקט", יצא בשנת 2000.

השתתף בהקלטת אלבום הילדים "ענן על מקל" משירי רינת הופר, יחד עם ירדן בר-כוכבא, טל בלכרוביץ' ודידי שחר וכן במופע המלווה[20]. מלבד זאת מופיע במספר מופעים מוזיקליים עצמאיים, ביניהם מופע שירי רוק מתורגמים לעברית בשם "אלט שיפט", מופע מחווה לזמר דייוויד בואי כחלק מהרכב "העכבישים מפלוטו"[21].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלתרמן היה נשוי למיה פרי, ששימשה בעבר כמנהלת הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. הם התגרשו לאחר כ-25 שנות זוגיות ולהם בת ובן[22]. בעשור השלישי של המאה ה-21 אלתרמן מנהל זוגיות עם צמרת פירסט ומתגורר בשיכון בבלי[23][24].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בידור - ילדים סורגים לאלוהים, חדשות, 6 ביולי 1993
  2. ^ קרן נתנזון, כוכבי פלטפוס: "לא חשבנו שנהפוך לקאלט", באתר ynet, 5 באפריל 2013
  3. ^ אור בר שלום, עכבר העיר, חברי פלטפוס מתאחדים אבל מבהירים: "חד פעמי", באתר הארץ, 5 באפריל 2013
  4. ^ שוש אביגל, תיאטרון / יעקב כהן הוא היסטוריה - "חנות קטנה ומטריפה" קובעת סטנדרט חדש בבידור, חדשות, 27 באוקטובר 1993
  5. ^ קידוש - תיאטרון בית ליסין, באתר תיאטרון בית ליסין
  6. ^ סקאפינו - תיאטרון בית ליסין, באתר תיאטרון בית ליסין
  7. ^ טל פרי, ‏משחק אותה אלפי, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2010
  8. ^ יובל בן עמי, עכבר העיר, שחק אותה סם: הצגה ששווה להגיע בשבילה לבאר שבע, באתר הארץ, 26 בינואר 2011
  9. ^ טל פרי, ‏והזוכים הם: כל המאושרים בטקס פרסי התיאטרון 2011, באתר גלובס, 13 במאי 2011
  10. ^ סיון שדמון, עכבר העיר, נתתי לה חיי: דני סנדרסון מעולם לא נראה יותר כמו וודי אלן, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2011
  11. ^ מיכאל הנדלזלץ, "ערי מדבר אחרות": חוזה עבדות ושמו משפחה, באתר הארץ, 30 באפריל 2013
  12. ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, הקמצן: מפגש נדיר עם תיאטרון אמיתי, באתר הארץ, 10 ביולי 2014
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "הקמצן": פזרן מדי, באתר הארץ, 9 ביולי 2014
  13. ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, "הסוף": יכול להיות שההצגה תיהפך לקאלט, אבל היא מזכירה ערב דחקות של חברים, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021
  14. ^ חגית גינזבורג, "הסוף" זכתה בפרס קיפוד הזהב להצגות פרינג', באתר הארץ, 26 בנובמבר 2021
  15. ^ החבדניקים, באתר התיאטרון הקאמרי של תל-אביב, ‏2024-09-29
  16. ^ רוגל אלפר, השורוק כבר שחוק, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2001
  17. ^ עכבר העיר, אני נמוך גאה, באתר הארץ, 26 במרץ 2006
  18. ^ רותה קופפר, עידן אלתרמן ויעל לבנטל יככבו בטלוויזיה המקסיקאית, באתר הארץ, 23 ביוני 2009
  19. ^ רותה קופפר, יאיר ניצני יחליף את עידן אלתרמן ב"עושים צחוק", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2006
  20. ^ גילי איזיקוביץ, היוצרים של "ענן על מקל" מככבים בסדרת טלוויזיה חדשה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2014
  21. ^ עידן אלתרמן ואלון נוימן מצדיעים לדיוויד בואי, באתר ynet, 31 באוגוסט 2012
  22. ^ דינה חלוץ, עידן אלתרמן על הפרידה מאשתו אחרי 25 שנה: 'היה בכי וכאב גדול', באתר Xnet‏, 2 באפריל 2019
  23. ^ יפעת עמיאל, עידן חדש - לא רק צחי מנווה חמציצים: עידן אלתרמן בסטנדאפ על רווקות בגיל 50, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב, 17 ביולי 2022
  24. ^ דליה בן ארי, משווים אותה לבילי אייליש, ובינתיים היא שורפת את הרשת עם אבא. שירה אלתרמן בריאיון, באתר "את", 31 באוגוסט 2023