אלחנן מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלחנן מילר
לידה 20 באוגוסט 1981 (בן 42)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קישורים חיצוניים
פייסבוק ElhananDMiller
טוויטר ElhananMiller
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אלחנן מילר (נולד ב-20 באוגוסט 1981) הוא מורה, כותב, ומשפיען רשת ישראלי המתמחה בעולם הערבי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר נולד בירושלים למשפחה אורתודוקסית מודרנית. בנם של ד"ר טד מילר, רופא משפחה, ורייזי מילר (טווארד), ספרנית. הוריו עלו מטורונטו, קנדה, והשתקעו בשכונת רמות, שם חי לאורך שנות ילדותו. הוא סיים את לימודיו בתיכון הדתי הימלפרב במגמת ערבית, ושרת כמתרגם ומשקלט ביחידה 8200 של חיל המודיעין. לאחר שירותו הצבאי למד בישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, וסיים תואר שני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. עבודת התזה שלו הייתה מחקר השוואתי בנושאי דת ומדינה בישראל ובמצרים על פי הגותם של ישעיהו ליבוביץ והשופט המצרי מוחמד סעיד עשמאוי. מילר היה פעיל במועדון תרבות הדיון - דיבייטינג של האוניברסיטה העברית והשתתף בתחרויות לאומיות ובינלאומיות. בשנת 2007 זכה בתואר סגן אלוף העולם לאוניברסיטאות לדוברי אנגלית כשפה שנייה בתחרות שהתקיימה בוונקובר, קנדה.[1]

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים שנת שליחות מטעם הסוכנות היהודית כמורה בבית הספר היהודי "יבנה" בפריז, שב מילר לירושלים ביולי 2010 והחל לעבוד כעיתונאי. הוא הצטרף בשנת 2012 לצוות המייסד של העיתון המקוון Times of Israel ושימש ככתב לענייני ערבים ופלסטינים, שם סיקר בין השאר את האביב הערבי ואת אינתיפאדת הסכינים. החל משנת 2016 עובד מילר כעיתונאי עצמאי בשפה האנגלית. במסגרת עבודתו, סיקר מילר בהרחבה את פעילותם הצבאית של פלסטינים נגד ישראלים, בעיקר בעיר חברון. הוא ראיין בין השאר את בני משפחותיהם של מרואן קואסמה ועאמר אבו עאישה, חוטפיהם של שלושת הנערים (נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח) למחרת פיצוץ בתיהם בידי צה"ל,[2] את הוריו של הדוקר עבד אלפתאח שריף שחוסל בידי החייל אלאור אזריה,[3] את אביו של הדוקר מאלכ שריף שנורה ונהרג בטרם ביצע פיגוע דקירה בצומת גוש עציון[4] ואת בני משפחתו של המחבל המתאבד מהפיגוע במסעדת סבארו, עז א-דין מצרי.[5]

בתחילת 2016 התמחה מילר בדסק החוץ של העיתון הבריטי "Times" בלונדון. במסגרת ההתמחותו, ראיין ילדי פליטים ללא ליווי הורי במחנה הפליטים של קאלה בצרפת, ואת פעילת זכויות האדם היזידית, ולימים כלת פרס נובל לשלום, נאדיה מוראד. בספטמבר 2018 נשלח מילר על ידי המגזין היהודי-אמריקאי Tablet לאיסטנבול לראיין את בכיר חמאס ואיש הלשכה המדינית חוסאם בדראן, שחשף בפניו את עמדת הארגון בסוגיית שיקום עזה ושחרור החטופים המוחזקים בידי חמאס.[6]

את הבחירה לעסוק בעיתונות הסביר מילר בראיון ל"מקור ראשון" בשנת 2019: "הגורם המרכזי שמעסיק אנשים עם כישורי השפה שלי הוא שירותי הביטחון של ישראל, אבל רציתי שהקריירה שלי תהיה גלויה ולא סודית, ורציתי להיות עצמאי וגמיש, ולא חלק ממנגנון בירוקרטי גדול."[7]

רבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 הצטרף מילר למחזור הראשון של תוכנית הרבנות השוויונית בית מדרש הראל, והוסמך כרב בשנת 2019. שימש כרב הקהילה היהודית בבירת אוסטרליה, קנברה, בשנת 2020.[7]

פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר משמש כמורה לתנ"ך במכון פרדס וכעמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים.

בשנת 2017, בהיותו תלמיד רבנות, השיק את מיזם "אנשי הספר" שמטרתו לחשוף את העולם הערבי לדת, להיסטוריה ולתרבות היהודית באמצעות סרטונים קצרים המופצים ברשתות החברתיות. במסגרת המיזם, ראיין מילר למעלה משבעים יהודים דוברי ערבית, וקיים סדרה של שיחות עומק עם עמיתה מוסלמית, סיליה ג'ואברה. המיזם זוכה למליוני צפיות מדי חודש, עם כ-300,000 עוקבים רשומים לפלטפורמות השונות, רובם ככולם בעולם הערבי. מילר הסביר את הפופולריות של מיזם "אנשי הספר" בראיון לאתר ynet משנת 2018: "יש המון סקרנות בעולם הערבי לגבי היהדות, והסרטונים נותנים מענה שפשוט לא קיים. אין היום מקור אחר שמסביר את היהדות כדת וכציוויליזציה לציבור הערבי, בטח לא בצורה נגישה וקלילה. המדיה החברתית שוברת מחסומים ועוקפת את התקשורת הערבית שפחות מציגה דימוי חיובי של יהודים. הסרטונים לא מתעסקים בכלל עם ישראל, אלא עם היהדות כדת בלבד".[8]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילר עוסק בכתיבת פרוזה ושירה. הסיפור הקצר שלו "בואי נתחלף" זכה במקום השני בתחרות הסיפורים הקצרים "אהבה מהעבר" של מרכז זלמן שזר וסדנאות הבית בשנת 2022. ספר השירה שלו "רק פצע, ודי" התפרסם בשנת 2022 בהוצאת ספרי עיתון 77.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלחנן מילר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.huji.ac.il/dovrut/Debate.doc
  2. ^ At ransacked homes of suspects, disbelief that killings took place | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏2 ביולי 2014
  3. ^ Sgt. Elor, The Forward, ‏4 בנובמבר 2016
  4. ^ Elhanan Miller, Should Israel Keep the Bodies of Dead Palestinian Terrorists From Their Families?, Tablet Magazine, ‏17 בדצמבר 2015
  5. ^ Sbarro - Twenty Years Later - Israel Story, Israel Story, ‏31 בדצמבר 2021
  6. ^ Elhanan Miller, Between War and Peace: An Interview With Senior Hamas Leader Husam Badran, Tablet Magazine, ‏17 בספטמבר 2018
  7. ^ 1 2 אריאל הורוביץ, ‏"יש תשתית משותפת", בעיתון מקור ראשון, 29 במאי 2019
  8. ^ טלי פרקש, בין מכה לירושלים: מלמד את העולם המוסלמי על יהדות, באתר ynet, 10 בינואר 2018
  9. ^ אלחנן מילר | רק פצע, ודי - עיתון 77, באתר עיתון 77, ‏8 במרץ 2022