אליה גרינפלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה גרינפלד (נולד ב-28 במאי 1986) הוא תסריטאי ואיש קריאייטיב ישראלי, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה כחלק מצוות גלילאו[1][2] וכתב בחטיבת הדיגיטל של כאן - תאגיד השידור הישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליה גרינפלד נולד בעיר וולגוגרד בברית המועצות לשעבר, ועלה עם משפחתו לישראל בשנת 1990. בשנת 2004 התנדב לשנת שירות בתנועת השומר הצעיר.

בוגר תואר ראשון למדעי המדינה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינפלד הגיש את תוכנית הטלוויזיה "הכוורת" בערוץ המקומי של אשדוד וכן השתתף במופע "עיר ערוץ הילדים" כראש עיר ערוץ הילדים בשנת 2003.

ב-2005 התגייס לגלי צה"ל. במהלך שירותו הצבאי ערך והגיש תוכניות ופינות, ובהן שישי חם וארץ עיר מא' ועד ת'. בשנת 2008 קיבל ציון לשבח בפרס מפקד גלי צה"ל על עריכת התוכנית "מכתבים מהתנ"ך". עם שחרורו החל לכתוב עבור כלי תקשורת מובילים, ובהם הארץ[3], טיים אאוט, העין השביעית[4], מאקו[5] ועוד.

בשנת 2011 החל לעבוד בתוכנית המדע הפופולרי גלילאו, תחילה כתחקירן ובהמשך כתסריטאי ועורך. בשנים 2016 ו-2017 זכתה "גלילאו" בפרס התוכנית הטובה ביותר בקטגוריית מגזין ילדים ונוער על ידי האקדמיה לטלוויזיה.

החל משנת 2016 גרינפלד כותב ומשחק בסרטונים של חטיבת הדיגיטל בתאגיד השידור הישראלי. בין השאר, עוסקים הסרטונים בסוגיות חברתיות[6] ובזהותו כיוצא ברית המועצות[7] ועולה חדש.

מיזמים דיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, לפני נאומו של בנימין נתניהו באו"ם, פרסם גרינפלד משחק בינגו (ביביבינגו), שמטרתו הייתה לקלוע לקלישאות של ראש ממשלת ישראל[8]. בשנת 2016 אליה יצר את מפת סיפורי האהבה בירושלים[9], מיזם שהתרחב לאחר מכן לכל הארץ במסגרת תאגיד השידור הישראלי[10].

בשנת 2017 הקים את חברת התוכן והדיגיטל לייקה.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינפלד היה ממייסדי הארגון הבריגדה התרבותית, שהוקם בשנת 2015 לאחר הצלחת קמפיין "נובי גוד ישראלי"[11]. יוזמות אלה הוקמו במטרה לספר מחדש את סיפורם של יהודי ברית המועצות[12].

בחצי הראשון של שנת 2019 כיהן גרינפלד כיושב ראש וועד הבית בבניין שלו, תפקיד שעובר בבניין ברוטציה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הזוכים בתחרות הטלוויזיה 2016, www.israelfilmacademy.co.il
  2. ^ הזוכים בתחרות היצירה הטלוויזיונית לשנת 2015, www.israelfilmacademy.co.il
  3. ^ ""פשוט שרים": מוזיקה שמפגישה יהודים וערבים". הארץ (בעברית). 11 במאי 2015. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018. 
  4. ^ "התוכן השיווקי הגיע ל"סאות פארק"". העין השביעית (בעברית). בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018. 
  5. ^ "אמנדה פאלמר - ביקורת מופע". mako. 24 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018. 
  6. ^ כאן - תאגיד השידור הישראלי (28 באוגוסט 2016), כאן מחקרים | איך קוראים לפריטים באזורים שונים ברחבי הארץ, בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018 
  7. ^ כאן - תאגיד השידור הישראלי (27 ביוני 2018), אליה VS מוסקבה | פרק 3 - למה רוסים לא מחייכים?, בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018 
  8. ^ ירון, עודד (2 במרץ 2015). "נאום נתניהו נשמע לכם מוכר מאיפשהו? שחקו ביביבינגו". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018. 
  9. ^ Jerusalem Love Map מפת האהבה ירושלים, jlm-love-map.herokuapp.com (בעברית)
  10. ^ כאן | אהבה - מפת האהבה של תאגיד השידור הישראלי, lovemap.kan.org.il (בעברית)
  11. ^ Novy God Israeli, Novy God Israeli (באנגלית)
  12. ^ פרתום, נעם (2016). ""התשובה הרוסית לערס פואטיקה"". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2018.