אליעזר ריגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר ריגר
אין תמונה חופשית
לידה 1896
גריבוב, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1954 (בגיל 58 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק מחנך עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ה־2
19511954
(כ־3 שנים)
תחת שר החינוך והתרבות בן-ציון דינור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליעזר ריגר (18961954) היה מחנך עברי, מורה, מרצה, מפקח, סופר ועורך, מנהלו השני של משרד החינוך, ומנהיג חינוכי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר ריגר נולד בעיירה גריבוב שבגליציה המערבית, היום פולין. למד בבית מדרש לרבנים, באוניברסיטת וינה ובאוניברסיטת שיקגו. בשנת 1917 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וינה. נמנה עם מהמייסדים של תנועת הנוער "השומר הצעיר" בווינה, וראש ההנהגה הראשית שלה.

בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, שב לפולין ונתמנה מנהל הגימנסיה העברית "יבנה" שבעיר לודז'. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל, תחילה לחיפה, שם לימד בבית הספר הריאלי, ואחר כך עבר לתל אביב ולימד בגימנסיה הרצליה. באותן השנים גם ערך את פרסומי הקרן הקיימת לישראל, ואת הירחון שלה לבני הנעורים[1].

בשנת 1928 התמנה למפקח הכללי מטעם מחלקת החינוך של הסוכנות היהודית על בתי הספר של הזרם הכללי. תחילה באזור הצפון ואחר כך גם במרכז הארץ. בשנת 1938 נתמנה גם למפקח על בתי הספר התיכוניים של הזרם הכללי. ריגר גם נתן מכוחו לפעילות ציבורית ומפלגתית, והיה בין השאר ציר בקונגרס הציוני הט"ו, מטעם מפלגת "הפועל הצעיר".

בשנת 1935 ייסד, ביחד עם אלכסנדר דושקין ובן-ציון דינור, את בית הספר התיכון השש שנתי בבית הכרם בירושלים, (היום: התיכון ליד האוניברסיטה - ליד"ה) מוסד שהיה אמור לשמש גם כבית ספר לאימונים לתלמידי הסמינר למורים בבית הכרם. ריגר היה אחד ממנהליו הראשונים.

בשנת 1939 נתמנה ריגר לפרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימד במסגרת זו כאחת-עשרה שנים, עד שנת 1950. בשנת 1951 נקרא על ידי שר החינוך, בן-ציון דינור, לשמש כמנהל הכללי השני של משרד החינוך[1].

אליעזר ריגר החל לפעול להנהגת החינוך הממלכתי על פי "חוק חינוך ממלכתי תשי"ג-1953". ובכלל זה: ביטול הזרמים בחינוך וארגון מחודש של מוסדות החינוך, הקמת הלשכות המחוזיות והמינהל הממלכתי של המשרד, הפעלת תוכנית הלימודים הממלכתית ועוד. במהלך כהונתו זו חלה ומת, בשנת 1954.

ריגר היה נשוי לרבקה ריגר-קפלן, אמנית,[2] ואחותו של יהושע ברנדשטטר. בשנת 1959 נישאה רבקה לרב מרדכי קפלן.[3]

לזוג נולדו שלוש בנות. הבת הבכורה, חמוטל, שימשה השראה לשירו של ביאליק שיר לחמוטל.[4] בת אחרת, שלומית, נישאה לאורי הבר-שיים, פיזיקאי, ועסקה באמנות.[5]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוצר מלות היסוד : של הלשון העברית השמושית מחקר בעריכת תוכנית למודים, ירושלים 1935 תרצ"ה.
  • חינוך לחברה מהי?, ירושלים, 1946.
  • החנוך העברי בארץ-ישראל , דביר, תל אביב, ת"ש 1940.
  • מבנה בית הספר התיכון: תוכנית למודיו ומקומו בבנין החברה, ירושלים, 1938.
  • תולדות הזמן החדש: מתקופת ההשכלה עד ימינו, תל אביב 1958.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבקה ריגר קפלן, אליעזר ריגר: ממעצבי החינוך העברי בישראל, ירושלים: חגית שלונסקי, נאוה דה שליט ושלומית הבר-שיים, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שוש סיטון, חינוך ברוח המולדת - התכנית החינוכית של מועצת המורים למען הקק"ל (1953-1925), בתוך דור לדור - קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, כרך י"ד, ה'תשנ"ט, 1998, אוניברסיטת תל אביב
  2. ^ מרכז המידע לאמנות ישראלית, רבקה ריגר-קפלן, מוזיאון ישראל
  3. ^ רבקה ריגר-קפלן, אליעזר ריגר, ממעצבי החינוך העברי בישראל, 2018, עמ' 8
  4. ^ רבקה ריגר-קפלן, אליעזר ריגר- ממעצבי החינוך העברי בישראל, 2018, עמ' 68
  5. ^ מרכז המידע לאמנות ישראלית, שלומית הבר-שיים, מוזיאון ישראל