אליעזר ריגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אליעזר ריגר (18961954) היה מחנך עברי, מורה, מרצה, מפקח, סופר ועורך, מנהלו השני של משרד החינוך, ומנהיג חינוכי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר ריגר נולד בעיירה גריחוב שבגליציה המערבית, היום פולין, בשנת 1896. למד בבית מדרש לרבנים, באוניברסיטת וינה ובאוניברסיטת שיקגו. בשנת 1917 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וינה. נמנה עם מהמייסדים של תנועת הנוער "השומר הצעיר" בווינה, וראש ההנהגה הראשית שלה.

בשנת 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, שב לפולין ונתמנה מנהל הגימנסיה העברית "יבנה" שבעיר לודז'. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל, תחילה לחיפה, שם לימד בבית הספר הריאלי, ואחר כך עבר לתל אביב ולימד בגימנסיה הרצליה. באותן השנים גם ערך את פרסומי הקרן הקיימת לישראל, ואת הירחון שלה לבני הנעורים.

בשנת 1928 התמנה למפקח הכללי מטעם מחלקת החינוך של הסוכנות היהודית על בתי הספר של הזרם הכללי. תחילה באזור הצפון ואחר כך גם במרכז הארץ. בשנת 1938 נתמנה גם למפקח על בתי הספר התיכוניים של הזרם הכללי. ריגר גם נתן מכוחו לפעילות ציבורית ומפלגתית, והיה בין השאר ציר בקונגרס הציוני הט"ו, מטעם מפלגת "הפועל הצעיר".

בשנת 1935 ייסד, ביחד עם אלכסנדר דושקין ובן ציון דינור, את בית הספר התיכון השש שנתי בבית הכרם בירושלים, (היום: התיכון ליד האוניברסיטה - ליד"ה) מוסד שהיה אמור לשמש גם כבית ספר לאימונים לתלמידי הסמינר למורים בבית הכרם. ריגר היה אחד ממנהליו הראשונים.

בשנת 1939 נתמנה ריגר לפרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימד במסגרת זו כאחת-עשרה שנים, עד שנת 1950. בשנת 1951 נקרא על ידי שר החינוך, בן ציון דינור, לשמש כמנהל הכללי השני של משרד החינוך.

אליעזר ריגר החל לפעול להנהגת החינוך הממלכתי על פי "חוק חינוך ממלכתי תשי"ג-1953". ובכלל זה: ביטול הזרמים בחינוך וארגון מחודש של מוסדות החינוך, הקמת הלשכות המחוזיות והמינהל הממלכתי של המשרד, הפעלת תוכנית הלימודים הממלכתית ועוד. במהלך כהונתו זו חלה ומת, בשנת 1954.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוצר מלות היסוד : של הלשון העברית השמושית מחקר בעריכת תוכנית למודים, ירושלים 1935 תרצ"ה.
  • חינוך לחברה מהי?, ירושלים, 1946.
  • החנוך העברי בארץ-ישראל , דביר, תל אביב, ת"ש 1940.
  • ‫מבנה בית הספר התיכון: תוכנית למודיו ומקומו בבנין החברה, ירושלים, 1938.
  • תולדות הזמן החדש: מתקופת ההשכלה עד ימינו, תל אביב 1958.