אלכסנדר שיינדלין
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1916 (יוליאני) סמרה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 2017 (בגיל 100) |
| ענף מדעי |
פיזיקה תרמית, energetics, תעשיית האנרגיה |
| מקום קבורה |
מחוז סמרה |
| מקום לימודים |
המכון להנדסת אנרגיה של מוסקבה |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Vladimir Kiryukhin |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אלכסנדר שיינדלין (ברוסית: Александр Ефимович Шейндлин ; (4 בספטמבר 1916, סמרה - 13 בינואר 2017,ז'וקובקה) היה פיזיקאי סוביטי-רוסי ממוצא יהודי. הוא מתמחה בתחום הנדסת כוח וחום. אחיו בוריס שיינדלין היה פעיל נ.ק.ו.ד, השתתף בטיהורים הגדולים ופרופסור למשפטים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר שיינדלין נולד בשנת 1916 בסמרה למשפחה יהודית. אביו היה מהנדס בניין. שיינלדין החל לימודי בית ספר בגיל 9 והצטרף לתלמידי השנה השלישית. לאחר שבע שנות לימוד הוא למד חרטות. לאחר סיום בית ספר מקצועי שיינדלין החל ללמוד הנדסת בניין אך תוך זמן קצר עבר ללימודי אנרגיה. כאשר אביו הועבר לעבודה במוסקבה, שיינדלין הועב רללימודים במכון הנדסת אנרגיה של מוסקבה.
בשנת 1937 שיינדלין סיים את הלימודים בהצטיינות עם הסכמה למהנדס כוח וחום. זמן קצר הוא עבד במפעל לייצור תרופות ובאוגוסט 1937 עבר למפעל ייצור מערכות אנרגיה לצורכי הצי הסובייטי.
בשנת 1939 שיינדלין החל לימודי תואר שלישי. במקביל הוא חקר התנהגות גזים בתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים והחל ללמד.
לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה שיינדלין התנדב לשורות הצבא האדום. בפברואר 1942 הוא הועבר לאקדמיה של חיל האוויר והיה חבר סגל. בשנת 1943 הוא סיים עבודת תואר שלישי. באותה שנה הוא עבר ליחידת של חיל אוויר בה שירת כמהנדס.
בדצמבר 1945 שיינדלין השתחרר מהצבא וחזר למכון האנרגיה במוסקבה. בשנת 1954 הוא היה שותף להקמת קתדרה לפיזיקה טמפרטורות גבוהות במכון. בשנת 1966 על בסיסה הוקם מכון של אקדמיה למדעים של ברית המועצות ושיינדלין מונה למנהל המכון החדש.
בשנת 1967 שיינדלין הקים קתדרה לתהליכים בטמפרטרות גבוהות במכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה והיה ראש ראש קתדרה ופרופסור.
על פעילותו בתחום פיתוח טכנלוגיה בטמפרטורות גבוהות לצורכי תחנות כוח לייצור חשמל לשיינדלין הוענקו מספר עיטורים. בשנת 1959 הוא קיבל פרס לנין. בשנת 1986 הוא קיבל תואר גיבור העמל הסוציאליסטי. בשנת 1974 הוא התקבל ל[האקדמיה הרוסית למדעים|אקדמיה למדעים של ברית המועצות]] כחבר בהתכתבות ובשנת 1991 קודם למעמד חבר מלא.
שיינדלין כתב מספר ספרים בתחום התמחותו (חלקם ביחד עם אוולד שפילריין). הוא היה עורך ראשי של כתב עת רוסי וחבר מערכת של כתב עת בין-לאומי.