יאיר לפיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יאיר לפיד
Lapid 2013.jpg

יאיר לפיד, 2013
תאריך לידה 5 בנובמבר 1963 (בן 52)
תאריך לידה עברי י"ח בחשוון ה'תשכ"ד
ממשלות 33
כנסות 19 - 20
סיעה יש עתיד
תפקידים בולטים
עיסוק קודם מנחה טלוויזיה, פובליציסט, סופר

יאיר לפיד (נולד ב-5 בנובמבר 1963, י"ח בחשוון ה'תשכ"ד) הוא חבר הכנסת, מייסד ויושב-ראש מפלגת "יש עתיד". כיהן כשר האוצר בממשלת ישראל השלושים ושלוש. סופר, עיתונאי, תסריטאי, במאי, שחקן, מחזאי, תמלילן ומנחה טלוויזיה לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיד הוא בנם של העיתונאי והפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד, ניצול שואה יליד יוגוסלביה, והסופרת והמחזאית שולמית לפיד. סבו הוא העיתונאי דוד גלעדי. נולד בתל אביב ובילדותו התגורר בבית מגורי העיתונאים שבשכונת יד אליהו, בו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם יגאל לב, לוי יצחק הירושלמי, שבתאי דון-יחיא ודוד לאזר. גדל והתחנך בתל אביב ובלונדון. בנעוריו למד בגימנסיה העברית הרצליה, אך לא קיבל תעודת בגרות.[1] אחותו הבכורה, מיכל דורבן, נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1984.

באמצע שנות ה-80 נישא לתמר פרידמן, ולהם בן. לאחר גירושיו היגר ללוס אנג'לס ועבד בתחום הטלוויזיה, ובהמשך שב לישראל. ב-1990 נישא בשנית, לצלמת ליהיא מן, לימים עיתונאית וסופרת, ולהם בן ובת אוטיסטית. מתגורר ברמת אביב ג', תל אביב.

בשנת 2011 התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן, בתוכנית לפרשנות ולתרבות. קבלתו נעשתה על סמך הצלחה במספר קורסים שלקח מתוכנית הלימודים לתואר שני ועל סמך "הישגיו הספרותיים והעיתונאיים", אף שלא עמד בתנאי הקבלה הנדרשים לתוכנית.[2] בעקבות פרסום פרשה זו הורתה המועצה להשכלה גבוהה ב-31 בינואר 2012 לאוניברסיטת בר-אילן להפסיק את המסלולים שאפשרו לימודי תואר שני ושלישי למי שאין לו תואר ראשון.[3]

לפיד פעיל בעמותת "ילדים בסיכון" למען הילד האוטיסט, ועמותת קרן להתחדשות בחינוך לנוער (YRF) לעידוד החינוך בקרב מעוטי יכולת. בשנים 2004 - 2006 שימש כיו"ר עמותת ידידי "מפת"ן צפת". הוא הנחה את האירוע "שרים בכיכר" בערב יום הזיכרון בכיכר רבין. לאחר כניסתו לפוליטיקה הוא הוחלף על ידי השחקן ליאור אשכנזי.

על פי הערכה של פורבס ישראל שווי נכסיו והונו של לפיד עמד בשנת 2012 על כ-22 מיליון ש"ח והנכס הגדול ביותר הוא הקוטג' שבו מתגוררת משפחת לפיד (כשמונה מיליון ש"ח).[4]
הוא בעל חגורה שחורה בקראטה.[5]

איש תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר לפיד בכנס שדרות, 2015
יאיר לפיד בסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים", 1991

את שירותו הצבאי החל בחטיבה 500 של השריון. בעת הנחתת מסוק במלחמת לבנון הראשונה שאף עשן וקיבל התקף אסטמה,[6] לאחר מכן עבר לשרת ככתב בעיתון "במחנה".[7] עם שחרורו מהצבא החל לעבוד ככתב בעיתון "מעריב" ופרסם שירה בכתבי עת ספרותיים. בנוסף, היה מתאגרף חובב.[8]

בשנת 1988 מונה לעורך המקומון התל אביבי "עיתון תל אביב" מקבוצת "מעריב". בשנת 1991 החל לכתוב טור שבועי במגזין סוף השבוע, תחילה ב"מעריב" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות". הטור נכתב בקביעות במשך תשע עשרה שנה, עד לפרישתו לפוליטיקה באוקטובר 2012.

בשנת 1991 השתתף בתפקיד משנה בסרט הישראלי "מעבר לים" וב-1994, בסרט "שירת הסירנה".

ב-1993 החל להנחות את "סופשבוע", תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון, ששודרה בליל שבת. בשנים 1995 - 1997 הנחה את התוכנית "סוגרים שבוע" באותה המשבצת.

בשנת 1997 לפיד עבר לגור בארצות הברית לאחר שהתמנה למנהל מחלקת הטלוויזיה בחברת ניו ריג'נסי של המיליארדר ארנון מילצ'ן.[9][10]

בשנים 1997 - 1999 הנחה את תוכנית הראיונות "יאיר לפיד חי בעשר", ששודרה מדי ערב בערוץ 3 בכבלים. בשנים 2000 - 2007 הנחה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית "רשת", את תוכנית האירוח הפופולרית וזוכת פרסי "מסך הזהב", "יאיר לפיד". במקביל, שידר בהתנדבות בגלי צה"ל את התוכנית "ציפורי לילה מארחות", יחד עם דפנה שפיגלמן, עורכת תוכנית הטלוויזיה שלו.

ב-2003 החל לשמש כפרזנטור של בנק הפועלים,[11] וקיבל על השתתפותו בקמפיינים הפרסומיים של הבנק כ-220 אלף דולר לשנה. לאחר שנבחר להגיש את מהדורת "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 נאלץ בהוראת הרשות השנייה לוותר על החוזה עם הבנק.[12]

בינואר 2008 החל בהגשת מהדורת "אולפן שישי" במקום אהרון ברנע. הצהרתו על כך שיפרוש לפוליטיקה ביוני 2010 העלתה לסדר היום את "חוק לפיד" - לפיה איש תקשורת שיבקש להתמודד בבחירות לכנסת יחויב בתקופת צינון של חצי שנה.[13]

הטור ב"ידיעות אחרונות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיד היה בעל טור שבועי קבוע במוסף סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", "7 ימים". בטור זה, כתב לפיד על מגוון נושאים, ונגע בענייני זהות, תקינות שלטונית, ונושאים חברתיים, תוך שהוא מציג השקפת עולם ליברלית. המאייר הקבוע של הטור היה יזהר כהן. לקט מטוריו של לפיד הופיע בספר "עומדים בטור", שיצא לאור בשנת 2005. לקט נוסף, בשם "שוב עומדים בטור", יצא לאור בשנת 2011. בין שלל טוריו שזכו להד ציבורי:

  • ב-16 בנובמבר 2007, עם ההכרזה על מיזם "עם הספר" של "הוצאת ידיעות אחרונות", פרסם לפיד טור בן שלושה עמודים על הסדרה המתוכננת, שלה שותפים העיתון המעסיק אותו, המו"ל שבו יוצאים לאור ספריו, והבנק שאותו הוא מפרסם. לפיד ציין "העובדה שאני כותב עליו היא הפרה ברורה של שבעה-שמונה כללי אתיקה עיתונאית" והסביר "אף אחד לא דרש ממני לכתוב עליו, הוא רק הוצג בפניי ומיד התנדבתי לשווק אותו". באופן חריג פורסם טור זה גם באתר ynet‏.[14]
  • ב-6 ביוני 2008, חמישה ימים לאחר הלווייתו של אביו, יוסף לפיד, פרסם לפיד טור ובו תיאור מפורט ואף אינטימי של ימיו האחרונים של אביו.
  • ב-13 בינואר 2012 פרסם לפיד טור בו פירט את משנתו והסביר מדוע החליט לעזוב את הכיסא של מגיש התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות של ערוץ 2. הוא העלה לסדר היום הציבורי את השאלה "איפה הכסף?", והגדיר את עצמו כנציג מעמד הביניים: "מדוע דווקא המעמד היצרני, משלם המסים, ממלא החובות, עושה המילואים, המחזיק על גבו את כל המדינה, אינו רואה את הכסף?", כתב. הוא הוסיף והאשים את המנגנונים הממשלתיים הבזבזניים והסחטנות הפוליטית שהובילו למחאת האוהלים ב-2011.
  • בעקבות טור שכתב ב-2006, נתבע לפיד על ידי חננאל דיין בגין הוצאת דיבה והפרת חוק הגנת הפרטיות.[15] בית משפט השלום בירושלים חייב את לפיד ו"ידיעות אחרונות" לשלם לדיין 12 אלף ש"ח.[16] בערעור שהגישו שני הצדדים לבית המשפט המחוזי בירושלים התקבלה עמדתם של לפיד ו"ידיעות אחרונות", כך שתביעתו של דיין נדחתה ובוטלו החיובים הכספיים שהושתו על ידי בית משפט השלום.[17] בקשת רשות ערעור שהגיש דיין לבית המשפט העליון נדחתה.[18]

ב-2008 כתב בטורו בעיתון כי אינו רפורמי אך מתפלל מזה שנים בבית כנסת רפורמי.[19]

יוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 עבד כמפיק ועורך סרטים בהוליווד. שנים לאחר מכן, כתב שתי סדרות טלוויזיה: הסדרה לנוער "החופש האחרון" ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1989 וסדרת הדרמה "חדר מלחמה", ששודרה בערוץ 2 בשנת 2005.

כתב אחד עשר ספרים, בהם ספרי המתח "הראש הכפול", "החידה השישית", "האשה השנייה", הרומן "שקיעה במוסקבה" והביוגרפיה של אביו "זכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד". כמו כן כתב לפיד את הפזמונים למחזמר "מלך היהודים" שנכתב על ידי הסופרת דבורה עומר. כן כתב לפיד את המחזה "הגיל הנכון לאהבה", אשר הוצג בתיאטרון הקאמרי בבימויו של רוני פינקוביץ'.[20] בנוסף עסק לפיד בכתיבת שירים כאשר הוא מתמקד בשירתו בעיקר בנושאי זוגיות והחברה הישראלית. לפחות 22 משיריו הולחנו,[21] כאשר 17 מתוכם הולחנו על ידי חברו רמי קלינשטיין. מרבית שיריו בוצעו על ידי רמי קלנשטיין וריטה. שיריו הבולטים כוללים את השירים "לבכות", "שיר אהובת הספן" (בביצועה של ריטה) ו"גרה בשינקין" (בביצועה של להקת מנגו). השיר שתרגם הוא שירו של בוב דילן "צעיר לנצח" שהולחן על ידי רמי קלינשטיין.[22] לפיד גם הופיע עם קלינשטיין במופע של הגיגים ושירים.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2010 התרבו פרסומים באמצעי תקשורת באשר לאפשרות כי ייכנס לפוליטיקה. בפברואר 2010, בעת ריאיון עם אייל ברקוביץ בשידור חי, ביטל לפיד את פנייתו של ברקוביץ אליו, שיפתח בקמפיין לבחירתו כראש הממשלה. בעקבות הפרסומים כתב למעסיקיו - הנהלת חברת החדשות של ערוץ 2 - כי הוא "לא הולך לפוליטיקה" כרגע, וכי ייתן התראה של שישה חודשים אם ירצה לעשות כן.[23] בינואר 2012, במקביל לניסיון לקדם בכנסת הצעת חוק "צינון" לעיתונאים, לקראת כניסתו לחיים הפוליטיים,[24] הודיע לפיד על עזיבת חברת החדשות של ערוץ 2 והצטרפותו לפוליטיקה.[25]

הקמת יש עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יש עתיד

ב-29 באפריל רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם "יש עתיד - בראשות יאיר לפיד".[26] ב-1 במאי נערך הכנס הראשון של המפלגה, שבו הציג את עיקרי מצע המפלגה. ‬לפיד הודיע כי לא יהיו במפלגתו פוליטיקאים מכהנים, אם כי בנובמבר 2012 הודה כי הציע לציפי לבני את המקום השני ברשימת מפלגתו. לפי תקנון המפלגה, לפיד יקבע את רשימת מועמדיה לכנסת, הוא שיחליט בסוגיות פוליטיות (כגון הצטרפות לקואליציה), ומובטח לו תפקיד יו"ר המפלגה עד תום תקופת כהונתה של הכנסת העשרים ואחת.[27]

לפיד הגדיר את המפלגה שהוא עומד בראשה, "יש עתיד", כמפלגת מרכז שתדאג למעמד הביניים ומאמינה שיש לשנות את סדרי העדיפויות הנהוגים במדינה, על ידי מתן דגש על חינוך חילוני, שינוי שיטת הממשל ומלחמה בשחיתות הציבורית. לפיד הצהיר, שיפעל לגיוס לצה"ל או לחלופין שירות אזרחי של כלל האוכלוסייה, במקביל להעלאת אחוז המועסקים בקרב חרדים וערבים. בנוסף, הצהיר שיפעל לשינוי שיטת הממשל בישראל, בין היתר על ידי צמצום מספר שרי הממשלה על ידי חקיקת חוק שיגביל מספר השרים ל-18, העלאת אחוז החסימה, שיפור השרות לאזרח וחיזוק שלטון החוק. תוכניתו המדיניות כללה פינוי התנחלויות קטנות במסגרת הסדר עתידי, ובמקביל החלת הריבונות הישראלית על אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים.[28] ותקף פעמים אחדות את ארגון "שוברים שתיקה".[29] את פרופיל "מעמד הביניים" לו בכוונתו לסייע, הדגים ‬לפיד בראשית כהונתו כשר האוצר, בהודעה בדף הפייסבוק שלו[30] שעוררה דיון ציבורי נרחב: מורָה ואיש הייטק מחדרה המשתכרים יחדיו קצת יותר מעשרים אלף ש"ח בחודש ולהם שלושה ילדים.

בבחירות לכנסת ה-19 התמודד תחת הסלוגן 'איפה הכסף' והוביל את מפלגתו להישג בולט, כאשר זכתה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת. כשנשאל לאחר הבחירות, השיב שהוא מניח שבבחירות הבאות יתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה וינצח.[31] ב-5 בפברואר 2013 החל את כהונתו כחבר הכנסת. ב-15 במרץ 2013 חתם על הסכם קואליציוני מול הליכוד ביתנו על הקמת ממשלת ישראל השלושים ושלוש, שבמסגרתו הוחלט כי יכהן כשר האוצר. ב-18 במרץ 2013 נכנס לתפקידו.

באפריל 2013 נכלל ברשימת "‏100 המשפיעים ביותר בעולם" של "טיים מגזין". בנימוק לבחירה נכתב כי "אם העולם באופן כללי רואה את ישראל דרך הסכסוך שלה עם הפלסטינים, לפיד מייצג באישיותו את הפוקוס הפנימי של האומה".[32]

בדצמבר 2013 נבחר לפיד לרשימת 100 ההוגים של "פוריין פוליסי". לפיד דורג במקום ה-31 ברשימה, על כך ש"קרא תיגר על הגוש האורתודוקסי המשפיע".[33]

שר האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 במרץ 2013 החל לפיד לכהן כשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד, הקים לפיד מועצה מייעצת המורכבת מחמישה אנשי כלכלה מן האקדמיה ומהמגזר העסקי: פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' אבי בן בסט, ענת לוין, קובי הבר (ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי) ופרופ' צבי אקשטיין (דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה).[34]

ב-7 במאי 2013, על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת 2013, הציג לפיד הצעה לתקציב דו-שנתי לשנים 2013–2014, תקציבו הראשון כשר האוצר. במהלך 2013 המע"מ הועלה מ-17% ל-18%, הועלה המיסוי על סיגריות (כ-3 ש"ח לחפיסה) ואלכוהול, וקוצצה קצבת הילדים. החל מ-2014 נקבע, בין השאר כי מס חברות יעלה מ-25% ל-26.5%, יוטל מס רכישה חדש על רכישת דירה שנייה (כולל החלפת דירה) שיהיה 3.5% החל מהשקל הראשון, בנימוק של העדר הכשרה לשוק העבודה יופחת או יבוטל תקצוב בתי הספר החרדיים, תקציב הישיבות יקוצץ בכ-40% (400 מיליון ש"ח בשנת 2014), יידחו פרויקטים בתחום התשתיות ויופחתו תוספות המיועדות למשרד החינוך.[35]

בנובמבר 2013 הושקה ברשות החברות הממשלתיות נבחרת הדירקטורים[36] - מאגר מועמדים לאיוש דירקטוריונים בחברות הממשלתיות.

מתחילת דרכו הפוליטית הצהיר לפיד שמעמד הביניים אינו יכול לשאת עוד בנטל המעמסה של הציבור החרדי ושיפעל לשילובם בצבא, בשירות האזרחי ובשוק העבודה,[37] לאחר התמנותו לשר אוצר נקט במהלכים בכיוון זה. הוא קיצץ כמחצית התקציב לישיבות החרדיות וביקש לקצץ את התקציב הממשלתי והמוניציפלי לבתי ספר חרדיים, ולבטלו לגמרי אם לא ישתתפו בתוכנית הליבה,[38][35] הוביל את "החוק לשוויון בנטל" ואיים לפרק את הממשלה אם לא יוטלו על בני ישיבות שיסרבו להתגייס סנקציות פליליות,.[39] כמו כן העביר בממשלה שינוי הדרגתי בכללי השתתפות המדינה בהוצאות מעונות יום ומשפחתונים, כך שלא תכלול ילדי אברכים[35] וביטול הדרגתי של הבטחת הכנסה למשפחות אברכים.[35] לפיד הודיע שהחוק שייזם לפטור מתשלום מע"מ ברכישת דירה יחול רק על מי ששירת בצה"ל או בשירות לאומי-אזרחי.[40] הצעת האוצר לתקציב 2015 כללה ביטול של התמיכות הניתנות על ידי המשרד לשירותי דת להקמת מבני דת חדשים, בסך 25 מיליון ש"ח לשנה[41] בתגובה התעוררה כנגדו התרעמות רבה בחוגים חרדיים, והוא הותקף על יחסו לציבור זה.[42] בין יתר התבטאויות חריפות, המנהיג הליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן קרא לו עמלק.[43] לפיד האשים את העיתונות החרדית בהסתה נגדו.[44]

עם הקמת הממשלה התמנה לפיד גם לראשות "קבינט הדיור", ועדה בה חברים חברי ממשלה וגורמים מקצועיים, שהוקמה לצורך תיאום וקידום פתרונות דיור. יוזמתו המשמעותית ביותר של לפיד בתפקיד זה הייתה הנהגת מע"מ אפס על רכישת דירה ראשונה מקבלן, לזכאים. יוזמה זו ספגה ביקורת עזה מצד מומחים רבים, ובהם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי באוצר שהתפטר במחאה,[45] נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג,[46] ומנכ"לי משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין[47] וירום אריאב.[48]

עיתונאים הצביעו על טעויות עובדתיות בכתיבתו ובהתבטאויותיו של לפיד, החל מימיו כעיתונאי[49] וכלה בהסבריו להחלטות מיניסטריאליות שקיבל.[50]

לפיד היה חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.

ב-2 בדצמבר 2014 פוטר מהממשלה, יחד עם ציפי לבני, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו.[51]

חבר אופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות 2015 הוביל את מפלגתו בבחירות תחת המצע של 'מלחמה בשחיתות' וקיבלה מפלגתו 11 מנדטים. לאחר הבחירות נמנע מלהיכנס עם הליכוד למשא ומתן קואליציוני ונותר באופוזיציה. בתקופה זו החל למצב עצמו כימני יותר,[52] ובלשונו: "אנחנו מפלגת מרכז אפילו עם נטייה קלה ימינה".[53] בין השאר אמר: "ארגון 'שוברים שתיקה' חותר תחת מדינת ישראל וגורם לה נזק כבד מאוד מבפנים ומבחוץ".[54]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות:

מכּתביו:

על ספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אטילה שומפלבייאיר לפיד: 'לא מצאו עליי כלום, אז המציאו סיפור', באתר ynet, 29 בינואר 2012
  2. ^ טלילה נשר, איך התקבל לפיד ללימוד דוקטורט ללא תואר ראשון?, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
  3. ^ טלילה נשר, לפיד בתגובה להחלטת המל"ג: לא צריך שום תואר, באתר הארץ, 31 בינואר 2012
  4. ^ אירית אוליצקי, 8. יאיר לפיד, פורבס ישראל, 9 בספטמבר 2012
  5. ^ יאיר לפיד באתר מפלגת יש עתיד
  6. ^ יאיר לפיד, זיכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד, הוצאת כתר, 2010, עמ' 234
  7. ^ יאיר לפיד, מלך הג'ונגל, במחנה, ‏ פורסם במקור בתאריך 03.08.1988, ‏ פורסם מחדש בתאריך 23.04.2004, עמודים 34–35, כפי שהועלה באתר פרש.
  8. ^ ‫שקד זיכלינסקי, ‏לא קצין, אבל ג'נטלמן, באתר ‏mako‏‏, ‏9 בינואר 2012‏‬
  9. ^ "לפיד, גם אתה ירדת מהארץ ב-1997 כדי לעבוד בארה"ב", באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
  10. ^ ניר נתן, ‏"יאיר לפיד ינהל את מחלקת הטלוויזיה בחברת ניו ריג'נסי של ארנון מילצ'ן", באתר גלובס, 28 בינואר 1997
  11. ^ ענת ביין, ‏יאיר לפיד יוביל את פרסום בנק הפועלים, באתר גלובס, 5 במרץ 2003
  12. ^ סופית: יאיר לפיד ויתר על בנק הפועלים, "עכבר העיר", 20 בנובמבר 2007
  13. ^ נועם שרביט, ביום ראשון: חוק לפיד מגיע לוועדת השרים, באתר nrg‏, 18 ביוני 2010
  14. ^ יאיר לפיד, והגדת לבנך ולבתך גם, באתר ynet, 17 בנובמבר 2007
  15. ^ יהושע בריינר‏, הקללה של יאיר לפיד, באתר וואלה! NEWS‏, 8 בספטמבר 2008
  16. ^ רועי שרון, יאיר לפיד יפצה ב-12 אלף שקל את החייל שסירב ללחוץ יד לרמטכ"ל, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2009
    תא (י-ם) 6062/07 חננאל דיין ואחרים נגד יאיר לפיד ואחרים, ניתן ב-22 בפברואר 2009
  17. ^ ע"א 3271/09 חננאל דיין ואחרים נגד יאיר לפיד ואחרים, ניתן ב-26 באוקטובר 2015
  18. ^ רע"א 1063/16 חננאל רחמים דיין מגד נגד יאיר לפיד ואחרים, ניתן ב-9 במאי 2016
  19. ^ יאיר לפיד, מחפש בית כנסת, באתר "מיתרים - רשת לחינוך דמוקרטי"
  20. ^ הגיל הנכון לאהבה, באתר עכבר העיר, 2008
  21. ^ * מילים לשירים של יאיר לפיד, באתר "שירונט"
  22. ^ מילות השיר "צעיר לנצח", באתר שירונט
  23. ^ לי-אור אברבך, ‏יאיר לפיד להנהלת חדשות ערוץ 2: אני לא הולך לפוליטיקה, באתר גלובס, 14 ביוני 2010
  24. ^ יהונתן ליס, אופיר בר-זהר, בוטל דיון על חוק הצינון בגלל הצטרפות יאיר לפיד לפוליטיקה, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
  25. ^ עמית סגל, יאיר לפיד מצטרף לפוליטיקה, חדשות ערוץ 2 באתר "רשת", 8 בינואר 2012
  26. ^ פנחס וולף‏, כיצד קוראים למפלגתו החדשה של יאיר לפיד?, באתר וואלה! NEWS‏, 29 באפריל 2012
  27. ^ רביב דרוקר, פרסום ראשון: יאיר לפיד ביטל את הבחירות לתפקיד ראשות מפלגת "יש עתיד", באתר nana10‏, 11 בפברואר 2016
  28. ^ אלי ברדנשטיין ועמרי מניב, "יאיר לפיד קורץ לימין: יישא נאום באריאל", פורסם בnrg,‏ 17/10/2012
    אריק בנדר, ‏לפיד ממשיך לשבור ימינה: "מעלה אדומים תמיד תהיה חלק מישראל", באתר מעריב השבוע, 4 בינואר 2016
    לפיד קורץ ימינה, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2016
  29. ^ נעה שפיגל, לפיד: התנועה הקיבוצית נותנת במה לשוברים שתיקה; התנועה: הוא מוציא דברים מהקשרם, באתר הארץ, 26 ביולי 2015
    יוני קמפינסקי, ‏לפיד ל"שוברים שתיקה": עברתם את הגבול, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2015
  30. ^ דף הפייסבוק של לפיד
  31. ^ מורן שריר, האיש שגר בקלישאה ואפילו לא מזיע, באתר הארץ
  32. ^ Karl Vick, Yair Lapid: The 2013 TIME 100, Time, April 18, 2013
  33. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, יאיר לפיד ברשימת מאה ההוגים של "פוריין פוליסי", באתר וואלה! NEWS‏, 12 בדצמבר 2013
  34. ^ נחמיה שטרסלרעזרה מבחוץ: היועצים החדשים של יאיר לפיד, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2013
  35. ^ 35.0 35.1 35.2 35.3 התוכנית הכלכלית לשנים 2013–2014, באתר משרד האוצר
  36. ^
  37. ^ ישראל אהרון, ‏יאיר לפיד מדבר: "חשבנו שהחרדים נועדו למוזיאון", באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2011
  38. ^ יובל בגנו, באוצר וביש עתיד מכחישים: "הקיצוץ לישיבות החרדיות עומד בעינו", באתר "סופהשבוע", 23 בינואר 2014
  39. ^ יהונתן ליס, לפיד מאיים: יהיה שוויון בנטל - או שהממשלה הזו תתפרק, באתר הארץ, 27 במאי 2013
  40. ^ נמרוד בוסו, צבי זרחיה, פורסמה הצעת חוק המע"מ: מי שלא שירת יסתפק בדירה במחיר של 600 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2014
  41. ^ הצעת תקציב המדינה לשנת 2015, עמוד 30
  42. ^ אבישי בן חיים, החרדים מפחדים מלפיד, מכבדים אותו ומתכוננים לסיבוב הבא, באתר "סופהשבוע", 27 באפריל 2013
  43. ^ קובי נחשוני, הרב שטיינמן: יאיר לפיד - עמלק, באתר ynet, 13 באוגוסט 2013
  44. ^ מורן אזולאי, לפיד: "משווים אותי להיטלר ומדברים על הסתה?", באתר ynet, 22 ביולי 2013
  45. ^ צבי זרחיה, מיכאל שראל: "הרבה מאוד אנשים ימותו בגלל מע"מ אפס", באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2014
  46. ^ רוני זינגר, קרנית פלוג: "תוכנית מע"מ אפס תביא לעליית מחירי הדירות", באתר כלכליסט, 7 ביולי 2014
  47. ^ אורי חודי, ‏נתניהו: להעביר את הצעת חוק מע"מ 0%, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2014
  48. ^ "אגדת הילדים" של ירום אריאב על שר האוצר: "הווזיר יפה המראה והמעמפס", באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2014
  49. ^ עמנואל רוזן וב. מיכאל, ‏תיק תקשורת, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית, פרק 847, החל מהדקה ה-19
    אוריה קניג, "שיטת הדילוגים", מקור ראשון, "דיוקן", ז' באדר ב' תשס"ח, 14 במארס 2008, עמ' 16־17. ביקורת על הספר "הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ"כיות"
    רויטל חובל, יאיר לפיד - חולם להיות שר חינוך, אך מרבה לטעות בנתונים, באתר הארץ, 25 במרץ 2012
  50. ^ מוטי בסוק, בכירים באוצר: "לפיד יודע שעלות תוכנית מע"מ 0% 
היא 3 מיליארד ש' בשנה", באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2014
    אילן ליאור, כשיאיר לפיד טעה בחישוב מס מול מאות כלכלנים, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
    דוד רפאלי, האלכוהול התייקר, אבל לא בגלל הסכם בינלאומי, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2013
  51. ^ אטילה שומפלבי, נתניהו פיטר את לפיד ולבני: "לא אסבול שרים שתוקפים מתוך הממשלה", באתר ynet, 2 בדצמבר 2014.
  52. ^ עמית סגל ואמנון אברמוביץ', חידת יאיר לפיד: חותך ימינה ולא מוותר על ראשות הממשלה, באתר "mako",‏ 16 בינואר 2016
  53. ^ יאיר לפיד שובר ימינה? "אנחנו מפלגת מרכז עם נטייה קלה ימינה", באתר "ציוצים", 1 בדצמבר 2015
  54. ^ עופר חדד, שוברים שתיקה אוספים מידע מסווג?, באתר "mako",‏ 17 במרץ 2016