יאיר לפיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאיר לפיד
Yair Lapid - portrait.jpg
לידה 5 בנובמבר 1963 (בן 56)
י"ח בחשוון ה'תשכ"ד
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי, סופר, בעל טור, מנחה טלוויזיה, שחקן
מפלגה יש עתיד
סיעה יש עתיד, כחול לבן
בת זוג ליהיא לפיד
www.yairlapid.org.il
שר האוצר
בממשלה ה-33
18 במרץ 2013 – 4 בדצמבר 2014
(שנה ו-37 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – מכהן
(6 שנים ו-44 שבועות)
כנסות 1922
תפקידים בולטים
יו"ר מפלגת יש עתיד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יאיר לפיד (נולד ב-5 בנובמבר 1963, י"ח בחשוון ה'תשכ"ד) הוא חבר הכנסת מטעם "כחול לבן", מייסד ויושב-ראש מפלגת "יש עתיד". כיהן כשר האוצר בממשלת ישראל השלושים ושלוש. סופר, בעל טור, תסריטאי, שחקן, מחזאי, פזמונאי ומנחה טלוויזיה לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיד הוא בנם של העיתונאי והפוליטיקאי יוסף (טומי) לפיד, ניצול שואה יליד יוגוסלביה, והסופרת והמחזאית שולמית לפיד. סבו הוא העיתונאי דוד גלעדי. הוא נולד בתל אביב ובילדותו התגורר בבית מגורי העיתונאים שבשכונת יד אליהו, שבו התגוררו כמה עיתונאים בולטים, ובהם יגאל לב, שבתאי דון-יחיא, נפתלי קראוס ודוד לאזר. משפחתו התגוררה גם בלונדון[דרושה הבהרה]. בנעוריו למד בגימנסיה העברית הרצליה, אך לא קיבל תעודת בגרות[1]. אחותו הבכורה, מיכל דורבן, נהרגה בתאונת דרכים בשנת 1984. בצעירותו היה מתאגרף חובב[2].

את רוב שירותו הצבאי עשה ככתב בעיתון "במחנה", בין השנים 1982 ל-1985. לאורך השנים העלה לפיד גרסאות שונות בקשר לתחילת שירותו ונסיבות העברתו ל"במחנה"[3][4]. לפי גרסה אחת החל את שירותו בחיל השריון, ובמהלך מלחמת לבנון הראשונה סבל התקף אסתמה כתוצאה מרימון עשן שפגע בקרבתו במהלך הנחתת מסוק[4][5]. לפי גרסאות מאוחרות יותר החל את שירותו בנ"מ וסיבת התקף האסתמה, שבעקבותיו עבר לשרת ככתב צבאי, הייתה חשיפה לאובך ולאבק בטירונות[4][6].

באמצע שנות ה-80 נישא לתמר פרידמן, ולהם בן[7]. ב-1990 נישא בשנית, לצלמת ליהיא מן, לימים עיתונאית וסופרת, ולהם בן ובת אוטיסטית. מתגורר ברמת אביב ג', תל אביב.

בשנת 2011 התקבל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן בתוכנית לפרשנות ולתרבות אף על פי שאינו בעל תואר אקדמי, אך משהתפרסם הדבר אסרה המועצה להשכלה גבוהה על האוניברסיטה לקבל ללימודי דוקטורט מועמדים שאינם בוגרי אוניברסיטה[8][9].

לפיד פעיל[דרושה הבהרה] בעמותת "על"ה" לסיוע לבעלי צרכים מיוחדים, בעמותת "ילדים בסיכון" למען ילדים אוטיסטים, ועמותת "קרן להתחדשות בחינוך לנוער" (YRF) לעידוד החינוך בקרב מעוטי יכולת[דרוש מקור]. בשנים 2004–2006 שימש כיו"ר עמותת ידידי "מפת"ן צפת". בשנת הלימודים תש"ע העביר שיעורי העשרה בתקשורת בתיכון ביפו[10].

הוא הנחה את האירוע "שרים בכיכר" בערב יום הזיכרון בכיכר רבין, עד שנכנס לפוליטיקה.

הוא בעל חגורה שחורה דאן 3 בקראטה[11].

ב-2008 כתב בטורו בעיתון כי אינו רפורמי, אך הוא מתפלל זה שנים בבית כנסת רפורמי[12].

על פי דירוג פורבס, ב-2019 הונו מוערך בשווי של כ-25 מיליון שקל, והוא הפוליטיקאי השמיני בדירוג הפוליטיקאים העשירים בישראל[13]. על פי אותו פרסום, שוויו של הבית בו הוא מתגורר עם רעייתו מוערך בכ־8–9 מיליון שקל[14].

איש תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר לפיד בסרטו של יעקב גולדווסר "מעבר לים", 1991

לפיד שירת בכתב העת "במחנה". עם שחרורו מהצבא החל לעבוד ככתב בעיתון "מעריב" ופרסם שירה בכתבי עת ספרותיים.

בשנת 1988 מונה לעורך המקומון התל אביבי "עיתון תל אביב" מקבוצת "מעריב". בשנת 1991 החל לכתוב טור שבועי במגזין סוף השבוע, תחילה ב"מעריב" ואחר כך ב"ידיעות אחרונות". הטור נכתב בקביעות במשך תשע עשרה שנה, עד לפרישתו לפוליטיקה באוקטובר 2012.

בשנת 1991 השתתף בתפקיד משנה בסרט הישראלי "מעבר לים" וב-1994, בסרט "שירת הסירנה".

ב-1993 החל להנחות את "סופשבוע", תוכנית האירוח המרכזית של הערוץ הראשון, ששודרה בליל שבת. בשנים 19951997 הנחה את התוכנית "סוגרים שבוע" באותה המשבצת.

בשנת 1997 עבר לפיד לגור בארצות הברית לחצי שנה, לאחר שהתמנה למנהל מחלקת הטלוויזיה בחברת "ניו ריג'נסי" של המיליארדר ארנון מילצ'ן[15][16].

בשנים 19971999 הנחה את תוכנית הראיונות "יאיר לפיד חי בעשר", ששודרה מדי ערב בערוץ 3 בכבלים. בשנים 20002007 הנחה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית "רשת", את תוכנית האירוח הפופולרית וזוכת פרסי "מסך הזהב", "יאיר לפיד". במקביל, שידר בהתנדבות בגלי צה"ל את התוכנית "ציפורי לילה מארחות", יחד עם דפנה שפיגלמן, עורכת תוכנית הטלוויזיה שלו.

ב-2003 החל לשמש כפרזנטור של בנק הפועלים[17], וקיבל על השתתפותו בקמפיינים הפרסומיים של הבנק כ-220 אלף דולר לשנה. לאחר שנבחר להגיש את מהדורת "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2 נאלץ בהוראת הרשות השנייה לוותר על החוזה עם הבנק[18].

ב-2004, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה חייב את "ידיעות אחרונות" למכור את המניות שלה ב-"רשת", פורסם כי לפיד סייע לכאורה למילצ'ן לגבש עסקה להשגת רוב בבעלות המניות על החברה, לפני מכרז לקבלת זיכיון להפעלת ערוץ 2[19]. לפיד, אשר מונה כשבוע לפני כן לחבר בצוות המכין את חברת "רשת" למכרז, הכחיש את מעורבותו במהלך ואמר כי ארנון מוזס, הבעלים של "ידיעות", וארנון מילצ'ן מכירים כ-20 שנה.

בינואר 2008 החל בהגשת מהדורת "אולפן שישי" במקום אהרון ברנע. הצהרתו על כך שיפרוש לפוליטיקה ביוני 2010 העלתה לסדר היום את "חוק לפיד" - לפיה איש תקשורת שיבקש להתמודד בבחירות לכנסת יחויב בתקופת צינון של חצי שנה[20].

ידיעות אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיד היה בעל טור שבועי קבוע במוסף סוף השבוע של "ידיעות אחרונות", "7 ימים". בטור זה, כתב לפיד על מגוון נושאים, ונגע בענייני זהות, תקינות שלטונית, ונושאים חברתיים, תוך שהוא מציג השקפת עולם ליברלית. המאייר הקבוע של הטור היה יזהר כהן. לקט מטוריו של לפיד הופיע בספר "עומדים בטור", שיצא לאור בשנת 2005. לקט נוסף, בשם "שוב עומדים בטור", יצא לאור בשנת 2011. בין שלל טוריו שזכו להד ציבורי:

  • ב-16 בנובמבר 2007, עם ההכרזה על מיזם "עם הספר" של "הוצאת ידיעות אחרונות", פרסם לפיד טור בן שלושה עמודים על הסדרה המתוכננת, שלה שותפים העיתון המעסיק אותו, המו"ל שבו יוצאים לאור ספריו, והבנק שאותו הוא מפרסם. לפיד ציין "העובדה שאני כותב עליו היא הפרה ברורה של שבעה-שמונה כללי אתיקה עיתונאית" והסביר "אף אחד לא דרש ממני לכתוב עליו, הוא רק הוצג בפניי ומיד התנדבתי לשווק אותו". באופן חריג פורסם טור זה גם באתר ynet[21].
  • ב-6 ביוני 2008, חמישה ימים לאחר הלווייתו של אביו, יוסף לפיד, פרסם לפיד טור ובו תיאור מפורט ואף אינטימי של ימיו האחרונים של אביו.
  • בעקבות טור שכתב ב-2006, נתבע לפיד על ידי חננאל דיין בגין הוצאת דיבה והפרת חוק הגנת הפרטיות[22]. בית משפט השלום פסק פיצויים, אולם בערכאת ערעור נדחתה תביעתו של דיין[23].
  • ב-13 בינואר 2012 פרסם לפיד טור בו פירט את משנתו והסביר מדוע החליט לעזוב את הכיסא של מגיש התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות של ערוץ 2. הוא העלה לסדר היום הציבורי את השאלה "איפה הכסף?", והגדיר את עצמו כנציג מעמד הביניים: "מדוע דווקא המעמד היצרני, משלם המיסים, ממלא החובות, עושה המילואים, המחזיק על גבו את כל המדינה, אינו רואה את הכסף?", כתב. לדבריו המנגנונים הממשלתיים הבזבזניים והסחטנות הפוליטית הובילו למחאת האוהלים ב-2011.

יוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 עבד כמפיק ועורך סרטים בחברה בבעלות ארנון מילצ'ן בהוליווד[24]. שנים לאחר מכן, כתב שתי סדרות טלוויזיה: הסדרה לנוער "החופש האחרון" ששודרה בערוץ הראשון בשנת 1989 וסדרת הדרמה "חדר מלחמה", ששודרה בערוץ 2 בשנת 2005[25].

כתב אחד עשר ספרים, בהם ספרי המתח "הראש הכפול", "החידה השישית", "האשה השנייה", הרומן "שקיעה במוסקבה" והביוגרפיה של אביו "זכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד". כמו כן כתב לפיד את הפזמונים למחזמר "מלך היהודים" מאת הסופרת דבורה עומר. כן כתב לפיד את המחזה "הגיל הנכון לאהבה", אשר הוצג בתיאטרון הקאמרי בבימויו של רוני פינקוביץ'[26]. בנוסף עסק לפיד בכתיבת שירים, בעיקר בנושאי זוגיות והחברה הישראלית. לפחות 22 משיריו הולחנו[27], 17 מתוכם על ידי חברו רמי קלינשטיין. מרבית שיריו בוצעו על ידי רמי קלנשטיין וריטה. שיריו הבולטים כוללים את השירים "לבכות", "שיר אהובת הספן" (בביצועה של ריטה) ו"גרה בשינקין" (בביצועה של להקת מנגו). בנוסף, הוא גם תרגם את שירו של בוב דילן "צעיר לנצח", שהולחן על ידי רמי קלינשטיין[28]. לפיד גם הופיע עם קלינשטיין במופע של הגיגים ושירים. ב-19 באוקטובר 2016 הצטרף לרמי קלינשטיין וקרן פלס במופעם המשותף כאשר שרו את "צעיר לנצח"[29].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2010 התרבו פרסומים באמצעי תקשורת באשר לאפשרות כי ייכנס לפוליטיקה. בפברואר 2010, בעת ריאיון עם אייל ברקוביץ בשידור חי, ביטל לפיד את פנייתו של ברקוביץ אליו, שיפתח בקמפיין לבחירתו כראש הממשלה. בעקבות הפרסומים כתב למעסיקיו - הנהלת חברת החדשות של ערוץ 2 - כי הוא "לא הולך לפוליטיקה" כרגע, וכי ייתן התראה של שישה חודשים אם ירצה לעשות כן[30]. בינואר 2012, במקביל לניסיון לקדם בכנסת הצעת חוק "צינון" לעיתונאים, לקראת כניסתו לחיים הפוליטיים[31], הודיע לפיד על עזיבת חברת החדשות של ערוץ 2 והצטרפותו לפוליטיקה[32]. בעקבות הצטרפותו למירוץ לפוליטיקה, חוקק בכנסת חוק (שכונה "חוק לפיד 2") הדורש ממועמדים לכנסת דיווח על תרומות וניהול חשבון בנק שקוף[33].

הקמת יש עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יש עתיד
דיוקן של לפיד על שילוט מפלגת יש עתיד

ב-29 באפריל רשם לפיד את מפלגתו ברשם המפלגות בשם "יש עתיד - בראשות יאיר לפיד"[34]. ב-1 במאי נערך הכנס הראשון של המפלגה, שבו הציג את עיקרי המצע שלה. לפי תקנון המפלגה, יושב ראש המפלגה יקבע את רשימת מועמדיה לכנסת, יחליט בסוגיות פוליטיות כגון הצטרפות לקואליציה, וליושב הראש המייסד (לפיד) מובטח תפקיד יושב הראש עד תום כהונתה של הכנסת העשרים - מועד שבהמשך עודכן לעד תום כהונתה של הכנסת העשרים ואחת[35] ולאחר מכן עד לתום כהונתה של הכנסת העשרים ושתיים[36]. בנובמבר 2019 הוארכה כהונתו בעוד 3 כנסות, עד לכנסת ה-25 ללא התמודדות[37].

לפיד הגדיר את המפלגה שהוא עומד בראשה, "יש עתיד", כמפלגת מרכז שתדאג למעמד הביניים ומאמינה שיש לשנות את סדרי העדיפויות הנהוגים במדינה, על ידי מתן דגש על חינוך חילוני, שינוי שיטת הממשל ומלחמה בשחיתות הציבורית. לפיד הצהיר, שיפעל לגיוס לצה"ל או לחלופין שירות אזרחי של כלל האוכלוסייה, במקביל להעלאת אחוז המועסקים בקרב חרדים וערבים. בנוסף, הצהיר שיפעל לשינוי שיטת הממשל בישראל, בין היתר על ידי צמצום מספר שרי הממשלה על ידי חקיקת חוק שיגביל מספר השרים ל-18, העלאת אחוז החסימה, שיפור השרות לאזרח וחיזוק שלטון החוק. תוכניתו המדינית כללה פינוי התנחלויות קטנות במסגרת הסדר שתי מדינות לשני עמים, שיכלול החלת הריבונות הישראלית על אריאל, גוש עציון ומעלה אדומים[38]. לפיד הודיע כי לא יהיו במפלגתו פוליטיקאים מכהנים, אם כי בנובמבר 2012 סיפר כי הציע לציפי לבני את המקום השני ברשימת מפלגתו.

בבחירות לכנסת ה-19 התמודד תחת הסלוגן 'איפה הכסף?' והוביל את מפלגתו להישג בולט, כאשר זכתה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה. כשנשאל לאחר הבחירות, השיב שהוא מניח שבבחירות הבאות יתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה וינצח[39]. ב-5 בפברואר 2013 החל את כהונתו כחבר הכנסת. ב-15 במרץ 2013 חתם על הסכם קואליציוני מול "הליכוד ביתנו" על הקמת ממשלת ישראל השלושים ושלוש, שבמסגרתו הוחלט כי יכהן כשר האוצר. ב-18 במרץ 2013 נכנס לתפקידו.

באפריל 2013 נכלל ברשימת "100 המשפיעים ביותר בעולם" של "טיים מגזין". בנימוק לבחירה נכתב כי "אם העולם באופן כללי רואה את ישראל דרך הסכסוך שלה עם הפלסטינים, לפיד מייצג באישיותו את הפוקוס הפנימי של האומה"[40].

בדצמבר 2013 נבחר לפיד לרשימת 100 ההוגים של "פוריין פוליסי". לפיד דורג במקום ה-31 ברשימה, על כך ש"קרא תיגר על הגוש האורתודוקסי המשפיע"[41].

שר האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר לפיד בפגישתו עם מושל מדינת מרילנד, מרטין אומאלי
יאיר לפיד נפגש עם מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי בעת ביקורו בישראל, דצמבר 2013

ב-18 במרץ 2013 החל לפיד לכהן כשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד, הקים לפיד מועצה מייעצת המורכבת מחמישה אנשי כלכלה מן האקדמיה ומהמגזר העסקי: פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' אבי בן בסט, ענת לוין, קובי הבר (ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי) ופרופ' צבי אקשטיין (דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה)[42].

ב-7 במאי 2013, על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, וצפי לגירעון תקציבי חריג של 4.9% בשנת 2013, הציג לפיד הצעה לתקציב דו-שנתי לשנים 2013–2014, תקציבו הראשון כשר האוצר. במהלך 2013 המע"מ הועלה מ-17% ל-18%, הועלה המיסוי על סיגריות (כ-3 ש"ח לחפיסה) ואלכוהול, וקוצצה קצבת הילדים. החל מ-2014 נקבע, בין השאר כי מס חברות יעלה מ-25% ל-26.5%, יוטל מס רכישה חדש על רכישת דירה שנייה (כולל החלפת דירה) שיהיה 3.5% החל מהשקל הראשון. בנימוק של העדר הכשרה לשוק העבודה יופחת או יבוטל תקצוב בתי הספר החרדיים, תקציב הישיבות יקוצץ בכ-40% (400 מיליון ש"ח בשנת 2014), יידחו מיזמים בתחום התשתיות ויופחתו תוספות המיועדות למשרד החינוך[43].

בנובמבר 2013 הושקה ברשות החברות הממשלתיות נבחרת הדירקטורים[44] - מאגר מועמדים לאיוש דירקטוריונים בחברות הממשלתיות.

מתחילת דרכו הפוליטית הצהיר לפיד שמעמד הביניים אינו יכול לשאת עוד "בנטל המעמסה של הציבור החרדי" ושיפעל לשילובם בצבא, בשירות האזרחי ובשוק העבודה[45], לאחר התמנותו לשר אוצר נקט במהלכים בכיוון זה. הוא קיצץ כמחצית התקציב לישיבות החרדיות וביקש לקצץ את התקציב הממשלתי והמוניציפלי לבתי ספר חרדיים, ולבטלו לגמרי אם לא ישתתפו בתוכנית הליבה[46][43], הוביל את "החוק לשוויון בנטל" ואיים לפרק את הממשלה אם לא יוטלו על בני ישיבות שיסרבו להתגייס סנקציות פליליות[47], כמו כן העביר בממשלה שינוי הדרגתי בכללי השתתפות המדינה בהוצאות מעונות יום ומשפחתונים, לפיו לימודי האב בכולל לא יהוו חלופה לעבודה[43] וביטול הדרגתי של הבטחת הכנסה למשפחות אברכים[43]. לפיד הודיע שהחוק שיזם לפטור מתשלום מע"מ ברכישת דירה יחול רק על מי ששירת בצה"ל או בשירות לאומי-אזרחי[48]. הצעת האוצר לתקציב 2015 כללה ביטול של התמיכות הניתנות על ידי המשרד לשירותי דת להקמת מבני דת חדשים, בסך 25 מיליון ש"ח לשנה[49] בתגובה התעוררה כנגדו התרעמות רבה בחוגים חרדיים, והוא הותקף על יחסו לציבור זה[50]. בין יתר התבטאויות חריפות, המנהיג הליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן קרא לו עמלק[51]. לפיד האשים את העיתונות החרדית בהסתה נגדו[52].

עם הקמת הממשלה התמנה לפיד גם לראשות "קבינט הדיור", ועדה בה חברים חברי ממשלה וגורמים מקצועיים, שהוקמה לצורך תיאום וקידום פתרונות דיור. יוזמתו המשמעותית ביותר של לפיד בתפקיד זה הייתה הנהגת מע"מ אפס על רכישת דירה ראשונה מקבלן, לזכאים. יוזמה זו ספגה ביקורת עזה מצד מומחים רבים, ובהם מיכאל שראל, הכלכלן הראשי באוצר שהתפטר במחאה[53], נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג[54], ומנכ"לי משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין[55] וירום אריאב[56].

עיתונאים הצביעו על טעויות עובדתיות בכתיבתו ובהתבטאויותיו של לפיד, החל מימיו כעיתונאי[57] וכלה בהסבריו להחלטות מיניסטריאליות שקיבל[58].

לפיד היה חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה.

ב-2 בדצמבר 2014 פוטר מהממשלה, יחד עם ציפי לבני, על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו[59].

חבר אופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיד נואם בכנס הרצליה
יאיר לפיד בכנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר

בבחירות 2015 הוביל את מפלגתו תחת הסיסמה של 'מלחמה בשחיתות'. המפלגה נחלשה וקיבלה בבחירות 11 מנדטים. לאחר הבחירות סירב להיכנס עם "הליכוד" למשא ומתן קואליציוני, נותר באופוזיציה והכריז שוב על מועמדותו לראשות הממשלה. בתקופה זו ביטא עמדות ניציות יותר[60], ובלשונו: "אנחנו מפלגת מרכז אפילו עם נטייה קלה ימינה"[61]. בין השאר אמר: "ארגון 'שוברים שתיקה' חותר תחת מדינת ישראל וגורם לה נזק כבד מאוד מבפנים ומבחוץ"[62].

כחבר האופוזיציה הרבה לבקר את מדיניות הממשלה, אך גם עסק בהסברה פרו-ישראלית מחוץ לישראל, לרבות בנאומים, בפגישות עם פוליטיקאים בכירים ובהובלת הפגנות[63]. לדוגמה במרץ 2016 יזם הפגנה בת מאות משתתפים פרו-ישראלים, מול בניין מועצת זכויות האדם[64] ובאוגוסט 2016 הוביל עצרת תמיכה למען ישראל בסטוקהולם, שוודיה, עם מאות תומכי ישראל, חברי פרלמנט שוודים ונציגי הקהילה היהודית[65].

ביוני 2016 נקנס על ידי ועדת האתיקה של הכנסת בגין היעדרותו ממשכן הכנסת ב-32 מתוך 75 ימי הישיבות במושב החורף[66]. לפניית מיזם מאה ימים של שקיפות באשר להיעדרויותיו, השיב לפיד כי רוב פעילותו היא בוועדת החוץ והביטחון ובעיקר בוועדת המשנה לשירותים החשאיים, שישיבותיה אינן מופיעות ברשומות. מבדיקת המיזם, לפיד הגיע לעשר מתוך 177 ישיבות במליאת וועדת החוץ והביטחון, ול-32 מתוך 98 ישיבות ועדות המשנה - הנוכחות הנמוכה ביותר בקרב חבריה[67].

במאי 2017 הוטלו על מפלגת "יש עתיד" קנסות בסך 40,000 ש"ח על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, על שהפרה את חוק הגנת הפרטיות לשם משלוח תעמולת בחירות על פי רשימות של ניצולי השואה שקיבלה המפלגה מקולט אביטל, לבקשתו של לפיד[68].

במסגרת סיכומי החקירה של המשטרה בפברואר 2018 בתיק 1000 בעניינו של בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן, הודיעה המשטרה כי לפיד הוא עד מרכזי בתיק זה[69]. הוא העיד במשטרה כנגד נתניהו כי פעל לקדם חקיקה שתאריך את תקופת פטור המס לתושב חוזר בישראל על הכנסות מחוץ לישראל, ל-20 שנה (במקום 10 שנים), בעוד לפיד כשר האוצר הסתייג מהשינוי[70].

כחול לבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר לפיד (ימין) יחד עם בני גנץ, הקמת כחול לבן

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת התאחדה מפלגת יש עתיד עם חוסן לישראל ותל"ם לרשימה משותפת בשם "כחול לבן". בתהליך האיחוד הוחלט כי אם תוקם ממשלה בראשות מועמד הסיעה, אזי בני גנץ, יו"ר מפלגת חוסן לישראל יכהן ראשון כראש ממשלה וכעבור שנתיים וחצי יחליפו לפיד[71]. כחול לבן קיבלו בבחירות לכנסת, שנערכו באפריל 2019, 35 מנדטים.

ב-5 באפריל 2019 התארח בארמון האליזה בפריז בהזמנת נשיא צרפת עמנואל מקרון[72].

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, קיבלה "כחול לבן" 33 מנדטים והפכה לרשימה הגדולה ביותר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות:

ראיונות:

מכּתביו:

על ספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אטילה שומפלבי, יאיר לפיד: 'לא מצאו עליי כלום, אז המציאו סיפור', באתר ynet, 29 בינואר 2012
  2. ^ שקד זיכלינסקי, ‏לא קצין, אבל ג'נטלמן, באתר ‏mako‏‏, ‏9 בינואר 2012‏
  3. ^ עודד ירון, איפה שירת יאיר לפיד לפני "במחנה"? לא בטוח שהוא בטוח, באתר הארץ, 22 במאי 2018
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 רוית הכטהפרוטקציה בצבא, הסטירה שחטף והשעבוד לסקרים. מה יאיר לפיד בעיניך?, באתר הארץ, 22 במאי 2018
  5. ^ ספונטני, רגיש ובעל חוש הומור, ראיון באתר "פרספקטיבי"
  6. ^ יאיר לפיד חושף את עברו הקרבי: "שירתתי בנ"מ והודחתי בגלל אסטמה", באתר מעריב השבוע, 18 באוקטובר 2017
  7. ^ ליאת בר סתו, ‏היורשים לבית לפיד, באתר ‏mako‏‏, ‏29 במרץ 2018‏
  8. ^ טלילה נשר, איך התקבל לפיד ללימוד דוקטורט ללא תואר ראשון?, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
  9. ^ טלילה נשר, לפיד בתגובה להחלטת המל"ג: לא צריך שום תואר, באתר הארץ, 31 בינואר 2012
  10. ^ יאיר לפיד, בקשת עזרה, באתר ynet, 29 בינואר 2010
  11. ^ יאיר לפיד באתר מפלגת יש עתיד
  12. ^ יאיר לפיד, מחפש בית כנסת, באתר "מיתרים - רשת לחינוך דמוקרטי"
  13. ^ כמה הם שווים? הפוליטיקאים העשירים בישראל 2019, באתר גלובס, ‏24 בפברואר 2019
  14. ^ רוני קרצנר, יאיר לפיד מראשי מפלגת "כחול לבן", בן 55. הון מוערך: 25 מיליון שקל, באתר גלובס, ‏24 בפברואר 2019
  15. ^ "לפיד, גם אתה ירדת מהארץ ב-1997 כדי לעבוד בארה"ב", באתר גלובס, 2 באוקטובר 2013
  16. ^ ניר נתן, ‏"יאיר לפיד ינהל את מחלקת הטלוויזיה בחברת ניו ריג'נסי של ארנון מילצ'ן", באתר גלובס, 28 בינואר 1997
  17. ^ ענת ביין, ‏יאיר לפיד יוביל את פרסום בנק הפועלים, באתר גלובס, 5 במרץ 2003
  18. ^ עדי דברת, סופית: יאיר לפיד ויתר על בנק הפועלים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2007
  19. ^ הדר חורש, מילצ'ן קרוב להשתלטות על רשת; יוזם העסקה - יאיר לפיד, באתר הארץ, 2 ביולי 2004
  20. ^ נועם שרביט, ביום ראשון: חוק לפיד מגיע לוועדת השרים, באתר nrg‏, 18 ביוני 2010
  21. ^ יאיר לפיד, והגדת לבנך ולבתך גם, באתר ynet, 17 בנובמבר 2007
  22. ^ יהושע בריינר‏, הקללה של יאיר לפיד, באתר וואלה! NEWS‏, 8 בספטמבר 2008
  23. ^ ע"א 3271/09 חננאל דיין ואחרים נגד יאיר לפיד ואחרים, ניתן ב-26 באוקטובר 2015
  24. ^ כתבות ספונטני, רגיש ובעל חוש הומור פרספקטיבי אונליין, presspectivi.goop.co.il
  25. ^ אהוד אשריחמ"ל בהילוך איטי, באתר הארץ, 2 בינואר 2005
  26. ^ איתן בר יוסף, עכבר העיר ת"א, הגיל הנכון לאהבה, באתר הארץ
  27. ^ * מילים לשירים של יאיר לפיד, באתר "שירונט"
  28. ^ מילות השיר "צעיר לנצח", באתר שירונט
  29. ^ רן בוקר, כשיאיר לפיד הצטרף לפלס וקלינשטיין על הבמה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2016
  30. ^ לי-אור אברבך, ‏יאיר לפיד להנהלת חדשות ערוץ 2: אני לא הולך לפוליטיקה, באתר גלובס, 14 ביוני 2010
  31. ^ יהונתן ליס, אופיר בר-זהר, בוטל דיון על חוק הצינון בגלל הצטרפות יאיר לפיד לפוליטיקה, באתר הארץ, 10 בינואר 2012
  32. ^ עמית סגל, יאיר לפיד מצטרף לפוליטיקה, חדשות ערוץ 2 באתר "רשת", 8 בינואר 2012
  33. ^ מורן אזולאי, הכנסת אישרה סופית את "חוק לפיד 2", באתר ynet, 21 במרץ 2012
  34. ^ פנחס וולף‏, כיצד קוראים למפלגתו החדשה של יאיר לפיד?, באתר וואלה! NEWS‏, 29 באפריל 2012
  35. ^ לפי תקנון המפלגה (סעיף 56), כפי שהוצג באתר המפלגה בדצמבר 2015
  36. ^ לפי תקנון המפלגה (סעיף 56), כפי שהוא מוצג באתר המפלגה ביולי 2017
  37. ^ טל שלו‏, עד לסיום הכנסת ה-25: הוארכה כהונתו של לפיד כיו"ר יש עתיד, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בנובמבר 2019
  38. ^ מטרות המפלגה באתר רשם המפלגות;
    אלי ברדנשטיין ועמרי מניב, יאיר לפיד קורץ לימין: יישא נאום באריאל, באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2012
    אריק בנדר, ‏לפיד ממשיך לשבור ימינה: "מעלה אדומים תמיד תהיה חלק מישראל", באתר מעריב השבוע, 4 בינואר 2016
    לפיד קורץ ימינה, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2016
  39. ^ מורן שריר, האיש שגר בקלישאה ואפילו לא מזיע, באתר הארץ, 29 בינואר 2013
  40. ^ Karl Vick, Yair Lapid: The 2013 TIME 100, Time, April 18, 2013
  41. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, יאיר לפיד ברשימת מאה ההוגים של "פוריין פוליסי", באתר וואלה! NEWS‏, 12 בדצמבר 2013
  42. ^ נחמיה שטרסלרעזרה מבחוץ: היועצים החדשים של יאיר לפיד, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2013
  43. ^ 43.0 43.1 43.2 43.3 התוכנית הכלכלית לשנים 2013–2014, באתר משרד האוצר
  44. ^ גיל קליאן, "נבחרת הדירקטורים": 13.7 אלף מועמדים, 31% מהם נשים, 3% - ערבים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2013
  45. ^ ישראל אהרון, ‏יאיר לפיד מדבר: "חשבנו שהחרדים נועדו למוזיאון", באתר כיכר השבת, 3 ביולי 2011
  46. ^ יובל בגנו, באוצר וביש עתיד מכחישים: "הקיצוץ לישיבות החרדיות עומד בעינו", באתר "סופהשבוע", 23 בינואר 2014
  47. ^ יהונתן ליסלפיד מאיים: יהיה שוויון בנטל - או שהממשלה הזו תתפרק, באתר הארץ, 27 במאי 2013
  48. ^ נמרוד בוסו, צבי זרחיה, פורסמה הצעת חוק המע"מ: מי שלא שירת יסתפק בדירה במחיר של 600 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2014
  49. ^ הצעת תקציב המדינה לשנת 2015, עמוד 30
  50. ^ אבישי בן חיים, החרדים מפחדים מלפיד, מכבדים אותו ומתכוננים לסיבוב הבא, באתר "סופהשבוע", 27 באפריל 2013
  51. ^ קובי נחשוני, הרב שטיינמן: יאיר לפיד - עמלק, באתר ynet, 13 באוגוסט 2013
  52. ^ מורן אזולאי, לפיד: "משווים אותי להיטלר ומדברים על הסתה?", באתר ynet, 22 ביולי 2013
  53. ^ צבי זרחיה, מיכאל שראל: "הרבה מאוד אנשים ימותו בגלל מע"מ אפס", באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2014
  54. ^ רוני זינגר, קרנית פלוג: "תוכנית מע"מ אפס תביא לעליית מחירי הדירות", באתר כלכליסט, 7 ביולי 2014
  55. ^ אורי חודי, ‏נתניהו: להעביר את הצעת חוק מע"מ 0%, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2014
  56. ^ "אגדת הילדים" של ירום אריאב על שר האוצר: "הווזיר יפה המראה והמעמפס", באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2014
  57. ^ עמנואל רוזן וב. מיכאל, ‏תיק תקשורת, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית, פרק 847, החל מהדקה ה-19
    אוריה קניג, "שיטת הדילוגים", מקור ראשון, "דיוקן", ז' באדר ב' תשס"ח, 14 במארס 2008, עמ' 16–17. ביקורת על הספר "הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ"כיות"
    רויטל חובליאיר לפיד - חולם להיות שר חינוך, אך מרבה לטעות בנתונים, באתר הארץ, 25 במרץ 2012
  58. ^ מוטי בסוק, בכירים באוצר: "לפיד יודע שעלות תוכנית מע"מ 0% היא 3 מיליארד ש' בשנה", באתר TheMarker‏, 16 בספטמבר 2014
    אילן ליאור, כשיאיר לפיד טעה בחישוב מס מול מאות כלכלנים, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
    דוד רפאלי, האלכוהול התייקר, אבל לא בגלל הסכם בינלאומי, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2013
  59. ^ אטילה שומפלבי, נתניהו פיטר את לפיד ולבני: "לא אסבול שרים שתוקפים מתוך הממשלה", באתר ynet, 2 בדצמבר 2014
  60. ^ עמית סגל ואמנון אברמוביץ', ‏חידת יאיר לפיד: חותך ימינה ולא מוותר על ראשות הממשלה, באתר ‏mako‏‏, ‏16 בינואר 2016‏
  61. ^ יאיר לפיד שובר ימינה? "אנחנו מפלגת מרכז עם נטייה קלה ימינה", באתר "ציוצים", 1 בדצמבר 2015
  62. ^ עופר חדד, ‏שוברים שתיקה אוספים מידע מסווג?, באתר ‏mako‏‏, ‏17 במרץ 2016‏
  63. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏לפיד מסתער על יהודי ארה"ב: בשבילנו אתם נכס, צורך קיומי, באתר גלובס, 9 ביוני 2015
    חזקי ברוך, "במאבק נגד ה-BDS אין אופוזיציה וקואליציה", באתר ערוץ 7, 10 ביוני 2015
    אטילה שומפלבי, לפיד בלונדון: "BBC מסלף, צריך שר חוץ", באתר ynet, 21 באוקטובר 2015
    לפיד קרא לעשרות חברי פרלמנט באירופה: סייעו במאבק נגד החרם על ישראל, באתר ynet, 8 בנובמבר 2015
    דנה סומברג, ‏לפיד לרה"מ הונגריה: "מדינות אירופה צריכות לנקוט בעמדה ברורה נגד ההתקפות על היהודים", באתר מעריב השבוע, 1 בדצמבר 2015
    איתי בלומנטל, לפיד לטסים לחו"ל: כך תילחמו בשקרים של ה-BDS, באתר ynet, 15 בדצמבר 2015
    יש עתיד, איך להלחם בשקרים של ה-BDS באנגלית, צרפתית ורוסית., ‏21 בדצמבר 2015
    ישי כהן, ‏יאיר לפיד: "לא יכול להיות שיהודים במארסיי לא יוכלו להסתובב עם כיפה", באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2016}
    מורן אזולאי, ליברמן ולפיד נגד נתניהו: "מנסה להשמיד את שירות החוץ של ישראל", באתר ynet, 29 בפברואר 2016
    אריק בנדר, דנה סומברג, ‏לפיד: "שוחחתי עם ראש עיריית לונדון, מודעות ה-BDS יוסרו", באתר מעריב השבוע, 22 בפברואר 2016
    אריאל כהנא, לפיד נגד נשיא צ'כיה: "ירושלים בירתי, לא ת"א", באתר nrg
    חזקי ברוך, לפיד בהולנד: תפסיקו לעצום עיניים, באתר ערוץ 7, 30 בנובמבר 2017
    ניצן קידר, "להוציא את חיזבאללה מחוץ לחוק", באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2018
    חזקי ברוך, המטרה של לפיד - לעצור את הכסף לחיזבאללה, באתר ערוץ 7, 20 בפברואר 2018
    חזקי ברוך, לפיד מזהיר: "חפים מפשע ימותו", באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2018
  64. ^ אלדד בק, ז'נבה, שווייץ: הפגנת פרו-ישראלים מול מועצת זכויות האדם, באתר ynet, 21 במרץ 2016
    חדשות 2, ‏משלחת שגרירים בשרונה: "תומכים בישראל, מגנים את הטרור", באתר ‏mako‏‏, ‏10 ביוני 2016‏
  65. ^ טל שלו‏, לפיד הוביל עצרת פרו-ישראלית בשבדיה: "הממשלה שלכם בצד הלא נכון", באתר וואלה! NEWS‏, 28 באוגוסט 2016
  66. ^ החלטת ועדת האתיקה בעניין היעדרות חברי הכנסת בין אוקטובר 2015 לאפריל 2016; בכך היה לחבר הכנסת הראשון שנקנס בכנסת העשרים
  67. ^ תומר אביטל, יאיר לפיד וציפי לבני השתמשו בביטחון המדינה כתירוץ להיעדרותם מהכנסת - ושיקרו, באתר הארץ, 9 במאי 2018
  68. ^ רפאלה גויכמן, צבי זרחיה, יש עתיד נקנסה בעקבות שימוש לא חוקי במידע על ניצולי שואה, באתר TheMarker‏, 3 במאי 2017
  69. ^ כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי, כאן חדשות - חדשות הערב | 14.02.18, החל מ-05:17
  70. ^ טל שניידר, ‏תשתית ראייתית לשוחד והפרת אמונים נגד ראש הממשלה בשני התיקים, באתר גלובס, 13 בפברואר 2018;
    מורן אזולאי, לפיד על עדותו בתיק 1000: סירבתי להעביר את חוק מילצ'ן - למרות הלחצים, באתר ynet, 14 בפברואר 2018
  71. ^ מורן אזולאי, חשיפה: זה ההסכם בין גנץ ללפיד על חלוקת תיקים ויישום הרוטציה בחקיקה, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
  72. ^ לפיד טס לפגישה עם נשיא צרפת