אלמנה שחורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאלמנה שחורה
Latrodectus tredecimguttatus female.jpg
נקבה צעירה של אלמנה שחורה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: עכבישנים
סדרה: עכבישאים
משפחה: כדורניים
סוג: אלמנה
מין: אלמנה שחורה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Latrodectus tredecimguttatus
Rossi, 1790

אלמנה שחורה (שם מדעי: Latrodectus tredecimguttatus) הוא מין של עכביש, הידוע בשל הרעל העצבי המסוכן שלו. המין נפוץ באזור הים התיכון כולל ישראל, מספרד במערב ועד מרכז אסיה במזרח. באנגלית הכינוי "black widow spider" מתייחס למספר מינים נוספים שתפוצתם שונה, דבר היוצר לעיתים בלבול.

צבע הבטן שחור בוהק, גב הבטן בעל שלוש שורות של כתמים אדומים או ללא כתמים כלל (מכאן נובע השם הלטיני tredecimguttatus, בעלת שלוש עשרה נקודות). החלק הגחוני של הבטן בעל פס אדום רוחבי או ללא פס כלל. גודלן של הנקבות מגיע ל-4 ס"מ וגודלם של הזכרים כמחצית מגודל הנקבות, אך רגליהם ארוכות יותר, ובטנם עדינה יותר.

האלמנה השחורה ניזונה בעיקר מחרקים, אבל לעיתים אוכלת גם כנימות, נדלים, מרבי רגליים ועכבישאים אחרים. כמו כן פעמים רבות נצפתה האלמנה כאשר ברשתה עקרבים צהובים. היא טווה רשת דביקה של קורים, וברגע שטרף נלכד ברשת, האלמנה יוצאת - גולשת על הקורים, החוצה ממחבואה, ומשתקת אותו בארסה. עד לשיתוק הקורבן חולפות כ-10 דקות, ובמהלך זמן זה אוחזת האלמנה את הטרף בכוח. לאחר שהטרף שותק מפרישה האלמנה אנזימים מעכלים אל תוך טרפה ונסוגה אל תוך אוהל המחבוא שלה ביחד עם טרפה המשותק, עד תום האכילה.

נקבות האלמנה השחורה ידועות בכך שהן טורפות זכרים לאחר שהן מזדווגות עימם, דבר זה מתאפשר הודות לכך שהנקבות גדולות ביחס לזכרים. הנקבות תופסות את הזכר לאחר ההזדווגות ומזריקות לגופו ארס. מכאן מקור שמה של האלמנה, אף על פי שטריפת הזכר לאחר ההזדווגות הוא מעשה שרוב העכבישות עושות ולא רק האלמנות. שמה של האלמנה השחורה משמש לעיתים ככינוי לאישה שרצחה את בעליה.

ארס והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארס של האלמנה השחורה עוצמתי ביותר ועל פי מחקרים חזק פי 15 מארס העכסן.[1] עם זאת מקרי מוות בבני אדם הם נדירים למדי, זאת בשל העובדה כי מדובר בעכביש יחסית קטן המכיל כמות ארס קטנה: בארצות הברית למשל, למעלה מ-2000 מקרי נשיכה של אלמנה שחורה מתרחשים מדי שנה ואף אחד מהם לא מסתיים במוות.[2]

הארס גורם לשחרור מוגבר של אצטילכולין שיוצר התכווצות ממושכת של השרירים ברוב חלקי הגוף וכתוצאה מכך נגרמים לקורבן כאבים קשים ביותר. הטיפול בנשיכת האלמנה השחורה הוא לרוב במשככי כאבים אופיואידים ובנזודיאזפינים להרגעת השרירים המכווצים.[3] לרוב לא משתמשים בנסיוב לארס האלמנה, משום שקיים סיכוי לתגובה אלרגית חריפה.[4]

אף שמספר מקרי הנשיכה אינו מבוטל, מדובר בעכביש ביישן בעל מזג רגוע הנוטה להמנע ממגע עם בני אדם וינשך רק במקרה של התגרות חוזרת או כאשר יחוש בסכנה ממשית.

בישראל, נמנה העכביש יחד עם השישן החום על שני מיני העכבישים הארסיים היחידים, והוא מצוי בעיקר באזורים יבשים ומבודדים: מדבר יהודה, אזור ים המלח והערבה, הנגב ובמספר מקומות מצומצם ברמת הגולן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Black Widow Spiders, National Geographic, ‏September 10, 2010
  2. ^ More Than 2,000 Black Widow Bite Incidents Are Reported In The US Each Year, And Their Venom Is 15 Times Stronger Than That Of A Rattlesnake - J & J Exterminating, www.jjext.com
  3. ^ Steven R Offerman, G Patrick Daubert, Richard F Clark, The Treatment of Black Widow Spider Envenomation with Antivenin Latrodectus Mactans: A Case Series, The Permanente Journal 15, 2011, עמ' 76–81
  4. ^ Hoyte Co, Cushing Ta, Heard Kj, Anaphylaxis to Black Widow Spider Antivenom, The American journal of emergency medicine, ‏2012-06 (באנגלית)