אל תספר לאחיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל תספר לאחיך
מידע כללי
מאת מאיר שלו
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה עם עובד עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 2022
מספר עמודים 263
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אל תספר לאחיך הוא רומן מאת מאיר שלו המתאר מפגש לילי בין שני אחים, המעלים זיכרונות על הוריהם ועל עצמם. הרומן יצא לאור בשנת 2022, וכמו כל הרומנים של שלו, גם זה יצא לאור במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד. זהו ספרו האחרון של שלו.

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתמר בן ה-65 ובועז בן ה-63 הם אחים, ילידי ירושלים. איתמר, המכונה איטה, הוא רווק יפה תואר המתגורר בארצות הברית, שם הוא מנהל מכון כושר שבבעלותו. בועז נשוי למאיה ומתגורר בתל אביב, מהנדס במקצועו. השניים נפגשים מדי שנה, בביקורו של איתמר בישראל, ל"ליל האחים" המתקיים בחדר המלון שבו מתאכסן איתמר, שבו, משקיעה עד זריחה הם "משׁתכרים באופן שקט, יסודי ואיטי, ומדברים: על הנשים שלי ועל האשה שלו, על הילדים שאין לי ועל בתו ובנוֹ, ועל אמי ואביו, כך אני מתעקש לכנותם בליבי, כי הוא העדיף את בועז והיא העדיפה אותי."[1]

במרכז שיחתם ב"ליל האחים" בשנת 2010 נמצא תיאור סטוץ, שהתרחש עשרים שנה קודם לכן, של איתמר עם שרון, שבאה לפגוש אותו למטרה זו בבר שבו שהה, ולוקחת אותו אל ביתה. תוך כדי תיאור חוויותיו של איתמר בסטוץ זה, שנמשך שעות אחדות, מעלים שני האחים זיכרונות על ילדותם, תחת חיי הנישואים העכורים של הוריהם (האב היה עורך דין שהרבה לבגוד באשתו), שירותם הצבאי (איתמר היה מדריך ספורט בבסיס טיסה של חיל האוויר, ובועז שירת כקצין מכונות בצוללת) ואהבתו של איתמר למיכל, בת זוגו במשך חמש שנים, שסיום הקשר ביניהם הותיר אותו עם לב שבור והוביל להגירתו לארצות הברית.

חרף השנים הרבות שחלפו מאז הפרדה ממיכל, היא עדיין בליבו: "אין יום שבו לא אחסר אותה, שלא אדבר בה ולא אזכרנה. לפעמים זה נעים, לפעמים זה נורא. לא מרפה, לא נרפא. עקבותיה בכל, והכל בה, ושלוש המלים ההן, ה'הגיע זמן שתלך' שלה, עודן הולמות על כותלי ראשי, לא מעלות ארוכה".

המפגש המיני בין איתמר לשרון הופך לסדרת מאבקי שליטה ביניהם, שבהם מנצלת שרון את קוצר הראייה של איתמר.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר, "אל תספר לאחיך", נראה כסותר את תוכנו, שהרי לב הספר הוא סיפור שמספר איתמר לאחיו. את הבקשה "אל תספר לאחיך", שהפכה לשם הספר, פוגש הקורא בשלוש הזדמנויות שבהן נחשפו סודות משפחתיים:

  • בועז מספר לאחיו שאת ההודעה על פטירתו של יהודה עמיחי[2] מסר לו לפי בקשתה של מיכל, שהוסיפה שלא יספר לאחיו שזו יוזמה שלה: "היא ביקשה ממני לספר לך ולא להגיד לך שזאת הודעה ממנה. אל תספר לאחיך, היא אמרה."[3]
  • רחל, אמם של איתמר ובועז, מגלה לאיתמר שהתחרשותה הייתה זיוף, ושכאשר אביהם נפל ונחבל נמנעה מלהזעיק לו עזרה מחמת כעסה על בגידותיו בה, והיא מוסיפה: "עשיתי את זה, סיפרתי את זה, גם אני יכולה למות עכשיו. ואני רק מבקשת ממך, איתמר, אל תספר את זה לאחיך. אתה רך וטוב, ואצלו אי אפשר לדעת."[4]
  • איתמר מגלה לבועז שאת סיפור הסטוץ עם שרון סיפר למאיה, אשתו של בועז, שנה לאחר האירוע, והיא הגיבה: "אני מבקשת ממך, איטה, אל תספר את הסיפור הזה לאחיך."[5]

סוגת הרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוני ליבנה תיאר את סוגת הרומן:

כל זירה סיפורית כזאת קשורה לז'אנר או לסגנון סיפור שמתגוששים ביניהם לאורך הספר: מותחן אירוטי, מלודרמה משפחתית ומחווה לרומן רומנטי. בכל אגף ניצבת דמות נשית שונה - אימו של הגיבור, אהובת עלומיו והזרה המסתורית שמזמינה אותו לביתה, בלב מבוך של דרכי עפר ופרדסים. התנועה של הספר בין שלושת המוקדים האלה מייצרת את הרושם שהספר מתאר פנים שונות של אותה דמות נשית ארכיטיפית, שמחליפה תלבושת, סגנון דיבור וקודים ספרותיים.[6]

הסיפור כאלגוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורין מוריס אינו מסתפק בקריאת הסיפור כפשוטו, והוא רואה בו אלגוריה על היחס שבין הקורא לסופר:

אז הספר הזה עוסק ביחסים אסורים, יחסי אחים, משלימים ומתקוטטים, שבין הקורא לסופרו. אך לא זה המעמד היחיד, זו רק המסגרת החיצונית. ישנה גם אותה אשה שחוטפת לה גבר לערב מיני, גם היא מספרת של סיפור; התוכן שלו הוא אחר, אבל גם הוא קשור ב–Authorship. הווה אומר, יחסי בעלות על סיטואציה. וזה הנוסח השני של גרסת יחסי קורא־סופר. ... וכך יש לקרוא בספר זה. כצביר של מעמדים שונים, החוקרים ובוחנים את יחסי הכותב והקורא.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר שלו, אל תספר לאחיך, עמ' 9
  2. ^ עמיחי הוא הדמות הלא-בדיונית היחידה שנשזרה בעלילת הרומן.
  3. ^ אל תספר לאחיך, עמ' 195
  4. ^ אל תספר לאחיך, עמ' 202
  5. ^ אל תספר לאחיך, עמ' 260
  6. ^ יוני ליבנה, בספרו הטרי מאיר שלו מנסה לצאת לדרך חדשה, באתר ynet, 19 באפריל 2022
  7. ^ אתר למנויים בלבד אורין מוריס, האם מאחורי מה שנראה כספר חלש של מאיר שלו מסתתר תרגיל מחשבתי נועז, באתר הארץ, 6 באפריל 2022