אם (שיר)

ספרון מקורי משנת 1910 ובו השיר "אם—"

	"אם" הקראת השיר "אם" מאת רודיאנג קיפלינג (באנגלית)
לעזרה בהפעלת הקבצים

"אִם–" (באנגלית: If—) הוא שיר מאת הסופר הבריטי חתן פרס נובל רודיארד קיפלינג. הוא נכתב בערך בשנת 1895 וראה אור לראשונה בשנת 1910 בספר "פרסים ופיות". השיר כתוב בצורה של עצה מאב לבנו הצעיר. סגנונו הלירי מאפיין את האסכולה הסטואית ואת התקופה הוויקטוריאנית.

רקע השיר

בספר פרסים ופיות מופיע אוסף של שירים וסיפורים קצרים שכתב קיפלינג ואשר פורסמו ב-1910, ביניהם השיר "אם—" המופיע בעקבות הסיפור "אח רבוע-בהונות". השיר נכתב כמחווה לקולוניאליסט הסקוטי ליאנדר סטאר ג'יימסון . קיפלינג, אשר נודע בתמיכתו בשלטון קולוניאליסטי והרבה לפאר את גדולת האימפריה הבריטית (כמו גם בשיר "הדרך למנדליי"), סיפר באוטוביוגרפיה שפורסמה לאחר מותו Something of Myself (פורסמה ב-1937) כי בכתיבת השיר קיבל השראה מדמותו של ליאנדר סטאר ג'יימסון, מנהיג הפשיטה הכושלת נגד הרפובליקה הטרנסוואלית ואשר מטרתה הייתה להפיל את הבורים ואת ממשלו של פול קרוגר. הכישלון של אותה הפיכה החמיר את המתיחות הפוליטית בין בריטניה הגדולה לבין הבורים, ומתיחות זו היא שהובילה למלחמת הבורים השנייה (1899–1902).

תוכן השיר

בשיר "אִם—" מעביר אב לבנו מסר לגבי מודל האדם האידיאלי בעיניו, ומעניק לו שיעור כיצד עליו להתנהג. המודל שמשרטט האב מהווה דוגמה ספרותית לסטואיות מהתקופה הוויקטוריאנית. על פי תאוריה זו, האדם האידיאלי אינו נוטה לקיצוניות, אלא הוא מיושב בדעתו ומאוזן. התכונה העליונה שלו היא התבונה, שהיא בהכרח מוסרית (אמירה ברוח סוקרטס), היא השולטת על תשוקות ודחפים, והיא המכתיבה את התנהגות האדם. כל אלה יוצרים את ה"אטרכסיה" ("היעדר הזעזוע"), שהייתה לתכונתם הנודעת ביותר של הסטואיקנים.

בדבריו של קיפלינג המבוגר אל בנו הצעיר, הוא מצביע על תכונות שאם הבן יסגל לעצמו, הרי שהוא יצליח "לרשת את הארץ ואת כל העולם, ועוד יותר מזה, ילדי - תהיה אדם". הציטטות לקוחות מתוך תרגום השיר שנעשה על ידי יאיר לפיד.

בין תכונות אלה ניתן למנות:

• קור רוח – "אם תדע לשמור על ראש צלול כשכולם סביבך, מאבדים את ראשיהם ואז מאשימים אותך"
• ביטחון עצמי – "אם תוכל לסמוך על עצמך גם אם בך איבדו אמון, אבל לקחת בחשבון שהם חושבים שאין לך כיוון"
• סבלנות מחושבת – "אם לחכות אתה יודע ולא חשוב לכמה זמן"
• יושרה, מצפון, חוכמה וטוב לב – "או לתת שישקרו אותך, מבלי שתהפוך שקרן, או שישנאו אותך, מבלי שתהפוך שונא וגם להיות חכם וטוב מבלי להיראות שונה"
• שאפתנות השלובה בראייה חדה ומפוכחת של המציאות – "אם אתה יכול לחלום, בלי לתת לחלומות את חייך לנהל, אם אתה יכול לחשוב, בלי לתת למחשבות את מטרותיך לבלבל"
• שמירה על פרופורציות וקור רוח בכל מצב – "אם אתה יכול לפגוש בניצחון או באסון ומול שני המתחזים האלו לנהוג בהיגיון"
• סובלנות ואורך רוח – "אם אתה יכול לסבול כשהמילים אותן אמרת הופכות מלכודת לטיפשים בידי נוכלים שלא הכרת"
• אמונה במטרה ודבקות בה אף בתנאים קשים, תוך התעלמות ממחשבות ורגשות שאינם משרתים את המטרה – "או כשתראה איך נשברים כל הדברים שרק למענם שווה לחיות, ותתכופף, ותאסוף את הכלים הישנים, ושוב תתחיל לבנות..."
• אינטליגנציה, ידיעת הלכות העולם ולצדן שמירה על אנושיות – "אם תוכל לנאום בפני קהל מבלי להסתחרר, ולצעוד עם מלכים - אבל פשוט ואנושי להישאר"
• יציבות וחוזקה, עצמאו מחשבתית, נאמנות עצמית וביטחון בצדקת הדרך – "אם בחייך יריבים ואוהבים לא יכולים יותר מדי להתערב, אם אליך כל אחד יכול לגשת, אך לא יותר מדי להתקרב"
• כושר התמדה – "אם תוכל למלא כל דקה במדויק, בשישים שניות שלמות של ריצה אל המרחק, תוכל לרשת את הארץ ואת כל העולם, ועוד יותר מזה, ילדי - תהיה אדם."

בסיום השיר "אם—" נאמרות המילים "!you'll be a man, my son" בהן קיימת פנייה אל בן זכר. עם זאת, התרגום לעברית "ילדי - תהיה אדם" מאפשר לחתור כנגד נימה זו, ולעשות את הדמות שמתווה השיר לאידיאל כלל-אנושי.

השפעות השיר

לדמות המופת ששורטטה בשיר "אם—" מאת קיפלינג הייתה השפעה חינוכית עצומה בבריטניה האימפריאלית ומחוצה לה. היא זכתה לפופולריות רבה ברחבי העולם, וידועה היטב גם כיום. בסקר הארצי של ה-BBC משנת 1996, נבחר "אם—" לשיר האהוב ביותר בבריטניה.

רוברט באדן פאוול, מייסד תנועת הצופים, היה ממעריציו של קיפלינג וחיזק את השפעת הדמות המשורטטת בשיר על חברי תנועת הצופים לדורותיהם בעולם ובכלל זה גם בישראל. בישראל היה השיר נפוץ גם בקרב מחזורים רבים של מתבגרים ושל צוערי בית הספר לקצינים של צה"ל, והיה להם למוטו.

טי אס אליוט כלל את השיר באוסף שלו משנת 1941, "A Choice of Kipling's Verse".

בהודו, עותק ממוסגר של השיר הודבק על הקיר לפני שולחן העבודה בבקתות הצוערים של הקצינים באקדמיה להגנה הלאומית בפונה ובאקדמיה הימית ההודית באז'ימאלה. בבריטניה, השורות "אם אתה יכול לפגוש בניצחון או באסון ומול שני המתחזים האלו לנהוג בהיגיון" כתובות על הקיר של כניסת השחקנים למגרש המרכזי באצטדיוני הטניס בווימבלדון, שם נערכת אליפות וימבלדון. אותן שורות מופיעות גם במועדון הטניס ווסט סייד בפורסט הילס, ניו יורק, שם מתקיימת אליפות ארצות הברית הפתוחה.

הסופר ההודי חושוונט סינג ראה בשיר "מהות המסר של הגיטא באנגלית".

צ'ארלס מקגראת', סגן עורך הניו יורקר לשעבר ועורך ה-New York Times Book Review, כתב שכאשר היה תלמיד בבית הספר, "הם היו צריכים לדקלם את 'אם—' של קיפלינג בכל יום, מיד לאחר שבועת האמונים האמריקאית: "אם תוכל למלא כל דקה במדויק, בשישים שניות שלמות של ריצה אל המרחק, תוכל לרשת את הארץ ואת כל העולם ועוד יותר מזה, ילדי - תהיה אדם".

המשורר הצ'יליאני וחתן פרס נובל פבלו נרודה, מצא עותק מקושט וממוסגר של השיר ליד מיטתו של הדוכס מאלבה בארמון דה ליריה. עם זאת, נרודה לא העריך במיוחד את השיר והתייחס אליו כאל "השירה הולכת-הרגל והקדושה הזו, הגרסה הקדומה ל-Reader's Digest, שרמתה האינטלקטואלית נראית לי לא גבוהה מזו של מגפיו של הדוכס מאלבה".

תרגומים לעברית

השיר זכה במשך השנים לתרגומים רבים לעברית, בין היתר מידיהם של זאב ז'בוטינסקי, יאיר לפיד וחנניה רייכמן (בספרו "משירת העולם" שיצא ב-1942). קריאה השוואתית בהם מאלפת מבחינות רבות, הן מצד גלגוליה של העברית והן מצד השתקפותן בתרגומים של התמורות באידיאל האדם בישראל. תרגומים נוספים נעשו על ידי משה הנעמי, צור ארליך וראובן וימר.

תרגום מאת יאיר לפיד	תרגום מאת חנניה רייכמן	תרגום מאת זאב ז'בוטינסקי
אם תדע לשמור על ראש צלול כשכולם סביבך, מאבדים את ראשיהם ואז מאשימים אותך, אם תוכל לסמוך על עצמך גם אם בך איבדו אמון, אבל לקחת בחשבון שהם חושבים שאין לך כיוון; אם לחכות אתה יודע ולא חשוב לכמה זמן, או לתת שישקרו אותך, מבלי שתהפוך שקרן, או שישנאו אותך, מבלי שתהפוך שונא וגם להיות חכם וטוב מבלי להיראות שונה. [...] תוכל לרשת את הארץ ואת כל העולם ועוד יותר מזה, ילדי - תהיה אדם.	אִם בְּיָדְךָ לִשְׁמוֹר עַל קֹר וְאֹמֶץ־רוּחַ בִּקְהַל אוֹבְדֵי־עֵצוֹת מֻכֵּי־הַמְּבוּכָה אִם בְּלִבְּךָ הָעֹז לְהִשָּׁאֵר בָּטוּח גַּם בְּהַטִּיל כָּל־אִישׁ סָפֵק בְּכֹחֲךָ; אִם עֹז בְּךָ חַכּוֹת מִבְּלִי הֱיוֹת יָגֵעַ, אוֹ לֹא לִגְמוֹל כָּזָב לְבַעֲלֵי־דִבָּה, אוֹ בִּהְיוֹתְךָ שָׂנוּא – מִשְּׂנוֹא לְהִמָּנֵעַ, אַךְ גַּם מֵהִתְחַסְּדוּת יוֹתֵר מִדַּי רַבָּה; [...] שֶׁלְךָ הוּא הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ פְּנִימָה, וּמַה שֶׁרַב יוֹתֵר – אָדָם הִנֶךָּ, בְּנִי!	אם תִיוָותֵר שָלֵו בּעת יְסוֹבֵבְךָ פָּחַז וִּפי כָּל עָלֵיךָ יִתְלוֹנֵן, אִם רוּחֲךָ תִבְטַח לְעֵת יְפַקְפְּקוּךָ אֲבַל גַם לַפִּקְפּוּק אֶת לְבַבְךָ תִתֵן, אִם לְחַכּוֹת תוּכַל וּבַחַכּוֹתְךָ לֹא תֶלֵא או כִּי תִשְמע כָּזַב, לא בִּכְזָבִים תִשיב, וְלא תִּיטוֹר שִׂנְאָה, וּלְאַחַר כָּל אֵלֵה לֹא תִּתְאַמֵר בָּקִי, לֹא תִּתְיַימֵר חַרִיף, אִם לַחֲלוֹם תֵּדַע, וְלֹא חֲלוֹם מוֹשְלְךָ אִם מַחשָבוֹת תַּצִיב – אַך לא כּמָטַרָה, אִם גַּם את אַסוֹנְךָ וְאת נִצְחוֹנוֹתֵיךָ בּדוּמִיוֹת תִישָא, בֵּין אִם לְטוֹב אוֹ רַע, אִם תִּתְאַפֵּק תוּכַל בְּבוֹא כָּל בְּלִיַעַל לְסַלֵף דְּבַרְךָ וּלְסַנְוֵור בּוֹ כְּסִיל אוֹ כִּי תִּראֶה בָאֵש אֵיך בֵּית חֲייךָ יָעַל, וְלִבְנוֹתוֹ שֵנִית מֵחוֹרְבוֹתָיו תַּשְׂכִּיל, אִם אֶל תוֹךְ צְרוֹר אֶחַד תִּיצְרוֹר זְכוּיוֹתֵיךָ, וּלְסַכְּנוֹ תֵּדַע בִּמְחִי מִשְחַק בּוֹדֵד וְתַפְסִידוֹ – וְשׁוּב תַּתְחִיל בְּרֵאשִיתֵךָ וְלֹא תַּפְטִיר מִילָה לַעַד עַל הַהֵפְסֵד, אִם עַל לִיבְּךָ תִּיגבַּר וְעַל רִיקְמַת גִידֵיךָ וְתַּכְרִיחֵם לִפְעוֹל גַּם לְאַחַר הֵיוֹת וְתַּחַזִיק בַּהֵם כִּכְלוֹת נִשְמַת אַפֵּיךָ אִם רְצוֹנְךָ בִּלְבַד עוֹד יְצַוֵום לִחְיוֹת אִם לְהמוֹן תֵּרֵד – וְלא יֵרֵד עֶרְכֵּךָ אוֹ לִמְלָכִים תַּעְפִּיל אַך שָרְשֵךָ בָּעַם, אִם לֹא יוּכְלוּ לְךָ אוֹיבֵיךָ וְרֵעֵיךָ וְלא יָרוּם כּבוֹדְךָ לְמַעלָה מִכְּבוֹדָם אִם לְמָלֵא תּוּכַל כָּל רֶגַע מִּתְגַלֵעַ בִּצְלִיל שִׁישִׁים שְׁנִיוֹת שָׁלֵם וְקַפּדָנִי לְךָ תִּהיֶה הָאַרֶץ וְכָל אֲשֶר עָלֶיהָ ועל כּוּלָם עוֹד זֹאת לְאִיש תִּהְיֶה בְּנִי

ראו גם

• שפה עליונה נוקשה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אם בוויקישיתוף