עמבה

עמבה

עמבה (בערבית: عنبه) הוא מאכל המורכב מפלחי מנגו מוחמצים ברוטב צהוב העשוי מזרעי גרגרנית יוונית (חילבה) טחונים, מלח לימון, מלח וכורכום. העמבה עשויה בדרך כלל ממנגו בוסרי (ירוק וקשה). תהליך הכנת עמבה משובחת עשוי לקחת כשבועיים ויותר. מקור שמה הגיע מסנסקריט מהשם आम्र ‏(āmra) שפירושו מנגו, דרך המילה המראטהית आंबा ‏(āmbā), שהגיעה לשימוש בערבית במטבח העיראקי עבור המאכל.

מאכל זה מקורו במטבח הדרום-הודי, וכן גם שמו. מהמטבח ההודי התפשטה העמבה באמצעות סוחרי נתיבי הים אל המטבח העיראקי עמו היא מזוהה כיום בישראל. העמבה הגיעה לישראל עם עליית יהודי עיראק לישראל. בעבר היה קשה להשיג עמבה איכותית בישראל ולכן נהגו למהול אותה במים. הגרסה המדוללת של העמבה נפוצה בישראל כרוטב בדוכני מזון מהיר כגון שווארמה, פלאפל וסביח, לרוב ללא פלחי המנגו עצמם (שהם יקרים יותר) או חתיכות קטנות ביותר.

לעמבה יש ריח ייחודי, אשר בשלו יש הנמנעים מצריכתה, מחשש שהריח ילווה אותם לאורך היום. ריח העמבה מופרש דרך הזיעה וגם מובחן בהפרשות גוף אחרות, לעתים ימים לאחר צריכתה.

אזכורים בתרבות

• העמבה מאוזכרת בשירה של להקת טיפקס, "ריקודי עמבה", כשהיא באה לציין את העממיות המקושרת לעמבה.
• אלי יצפאן, בחיקוי ההיתולי שלו ליהודי ממוצא עיראקי, מדגיש את חשיבות העמבה ליהודי עיראק פעמים רבות.
• בתוכנית הטלוויזיה ההומוריסטית הישראלית "הקומדי סטור" נזכרת העמבה במערכון מפורסם של ז'וז'ו חלאסטרה.