אמירה יחיאווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

אמירה יחיאווי
أميرة اليحياوي
לידה 6 באוגוסט 1984 (בת 39)
Ksar Hadada, תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה תוניסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמירה יחיאוויערבית: أميرة اليحياوي; תעתיק מדויק: אמירה אל-יחיאוי; נולדה ב-6 באוגוסט 1984) היא יזמית, בלוגרית ופעילת זכויות אדם תוניסאית. היא המייסדת של ארגון לא ממשלתי אל-בָּאוּסָלָה (ער')עברית: המצפן) ובעבר הייתה נשיאת הארגון.

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירה יחיאווי נולדה בתוניס והיא בתו של השופט התוניסאי מוכתאר יחיאווי (אנ') שהיה פעיל זכויות אדם והתנגד לממשלתו של נשיא תוניסיה לשעבר זין אל-עאבדין בן עלי. הוא הודח מכס השיפוט, בעקבות ביקורתו על חוסר הצדק בתוניסיה והיה שנים רבות במעצר בית.

בן דודה זוהיר יחיאווי (אנ') היה כלכלן שהקים את האתר הסאטירי TUNEZINE.[1] הוא נפטר ב-2005 לאחר שנרדף ועונה על ידי הממשלה, בשל התנגדותו לצנזורה בתוניסיה.[2][3]

פעילותה בתחום זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנגדות למשטרו של בן עלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 16 יחיאווי פתחה בלוג שביקר את משטרו של בן עלי על רקע הפרה מתמדת של זכויות האדם בתוניס. בבלוג היא ביקרה את הצנזורה שמונעת את חופש הביטוי במדינה ובקבות כך היא הפכה למטרה של המשטרה ושירותי הביטחון שעקבו אחריה ולא פעם היא הוכתה.[4]

בשנת 1992, בגיל 18 היא ברחה לצרפת והחלה ללמוד שם, תוך שהיא ממשיכה את פעילותה נגד הנשיא בן עלי. ולהגביר את המודעות לגבי השלטון האוטוקרטי, המתמשך שלו. בתגובה, השלטון התוניסאי שלל את אזרחותה.[5]

המהפכה התוניסאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעודה בגלות, במאי 2010 אמירה יחיאווי יזמה מחאה סימולטנית, של תוניסאים שחיים בערים שונות בעולם, נגד הצנזורה בתוניסיה (שם היוזמה: את Nhar 3la 3mmar). המחאות הפכו להפגנות נגד הממשלה גם בתוך תוניסיה והמשטרה עצרה פעילים.[6][7]

במהלך המהפכה התוניסאית שהחלה ב-17 בדצמבר 2010, אמירה יחיאוי השתמשה בפלטפורמה המקוונת שלה כדי להעלות את המודעות להפרות זכויות אדם בתוניס והשימוש בהוצאות להורג נגד מתנגדי המשטר.

חזרתה לתוניסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 בן עלי נמלט מהמדינה ומיד לאחר מכן יחיאווי קיבלה חזרה את דרכונה התוניסאי וחזרה לארצה.

כמה חודשים לאחר מכן, יחיאווי התמודדה בבחירות כמועמדת עצמאית לאספה המכוננת, כדי להעלות את המודעות לחשיבות השקיפות וקיום דיונים ציבוריים. היא לא זכתה בבחירות.[8]

אל באוסלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 יחיאווי הקימה את ארגון "אל באוסלה",[3] במטרה לפקח על עבודת האספה המכוננת של תוניסיה. הארגון הפך לאחד הארגונים הלא ממשלתיים (NGO) הבולטים במזרח התיכון. ארגון "אל באוסלה" הקים את פרויקט Marsad.tn (בעברית: מוניטור), שעוקב אחר עבודת הפרלמנט, התקציב והעיריות, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות כדי להנגיש את המידע שנאסף לאזרחים. ועל כך היא זכתה להכרה והוקרה של ארגונים בינלאומיים כמו: בשנת 2012 זכייה בפרס OpenGov לשקיפות, בשנת 2013 בפרס World Summit Award על עבודתו כ"כלב שמירה" פרלמנטרי.[9][10]

יו"ר משותף של ועידת דאבוס 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירה יחיאווי הוכתרה ל"יושב ראש משותף" של המפגש השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בשנת 2016, לצד מנהיגים עסקיים כמו: מרי בארה (מנכ"לית ג'נרל מוטורס), סאטיה נאדלה (יושב ראש מנכ"ל מיקרוסופט), הירואקי נקאנישי (אנ') (יושב ראש ומנכ"ל היטאצ'י), וטיג'אן תיאם (מנכ"ל קרדיט סוויס).[11]

Mos - מוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 אמירה יחיאווי הקימה את מיזם מוס, פלטפורמה לקבלת סיוע כספי לסטודנטים.[12][13] המיזם קיבל 4 מיליון דולר כהון ראשוני ממייסד "אובר", היזם היהודי הקנדי גארט קמפ ומשקיעים נוספים.[14] בשנת 2022 החברה התרחבה והפכה לבנק אינטרנטי שהציע שירותים פיננסיים המיועדים בעיקר לדור ה-Z.[15] לדברי החברה, מאז 2018, השתמשו במוס כ-400,000 סטודנטים, כדי להשיג סיוע כספי בסך ממוצע של 16,430 דולר.[16]

בסבב הגיוס השני שנערך בשנת 2022 מוס גייסה עוד 40 מיליון דולר.[17]

בשנת 2023, בעקבות תחקיר של הניו יורק טיימס ודרישה של קרן סקוויה קפיטל ומשקיעים נוספים, מוס פיטרה כמחצית מהצוות שלה, וסגרה את שירותי הבנקאות של מוס. יחיאווי דחתה את כל ההאשמות וטענה ש"מייחסים האשמות לנשים, בעוד שמייסדים גברים נחשבים חפים מפשע.[18]

הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירה יחיאווי זכתה במספר פרסים מוכרים בינלאומיים על עבודתה לקידום זכויות אדם ודמוקרטיה במזרח התיכון ובצפון אפריקה, כמו:

  • בשנת 2012, היא זכתה ב"פרס המנהיגות הגלובלית" של: Vital Voices - Global Leadership Awards.[19]
  • בשנים 2013 ו-2014, היא נבחרה על ידי השבועון Arabian Business,לרשימת הנשים הערביות החזקות בעולם.[20]
  • בשנת 2014 היא זכתה להיות בין עמיתי אוניברסיטת ייל ולמדה שם סמסטר אחד.[21]
  • בשנת 2014, זכה בפרס למניעת סכסוכים מטעם קרן שיראק (אנ').[22]
  • בשנת 2015, היא זכתה ב"פרס המנהיגות הגלובלית", לשנת 2015, של: Vital Voices - Global Leadership Awards.[23]
  • בשנת 2016, היא נבחרה על ידי הפורום הכלכלי העולמי כיושב ראש משותף של ועידת דאבוס 2016, בנושא המהפכה התעשייתית הרביעית.[24]
  • בשנת 2022, יחיאווי נבחרה על ידי בלומברג כזרז בכלכלה העולמית החדשה.[25]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמירה יחיאווי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cole, Juan (2014). The New Arabs: How the Millennial Generation is Changing the Middle East. p. 50. נבדק ב-4 מאי 2014.
  2. ^ "InPics: The 100 Most Powerful Arabs Under 40". africabuisness.com. אורכב מ-המקור ב-21 בנובמבר 2016. נבדק ב-4 מאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Zayani, Mohamed; Downing, John D. (2015). Networked Publics and Digital Contention: The Politics of Everyday Life in Tunisia. p. 199. נבדק ב-20 בנובמבר 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ "Amira Yahyaoui Vital Voices profile". נבדק ב-1 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Graziano, Teresa. "The Tunisian diaspora: Between "digital riots" and Web activism" (PDF). נבדק ב-1 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Amy Aisen Kallander, From TUNeZINE to Nhar 3la 3mmar: A Reconsideration of the Role of Bloggers in Tunisia’s Revolution, Arab Media & Society, ‏2013-01-27
  7. ^ Aisen Kallander, Amy (27 בינואר 2013). "From TUNeZINE to Nhar 3la 3mmar: A Reconsideration of the Role of Bloggers in Tunisia's Revolution". נבדק ב-4 מאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Amira Yahyaoui, en.gariwo.net (באנגלית)
  9. ^ "Al Bawsala obtained the Global Champion Award". albawsala. 26 באוקטובר 2013. נבדק ב-4 מאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Amira Yahyaoui, World Bank Live (באנגלית)
  11. ^ 46th Annual Meeting of the World Economic Forum to Focus on Fourth Industrial Revolution, weforum.org
  12. ^ Financial Aid - Mos, College without the debt (באנגלית)
  13. ^ הסטארט-אפ שאף להקטין את חובות הסטודנטים האמריקאים, שהסתכם בכמעט 1.6 טריליון דולר ב-2018, ולעשות דיגיטציה של המערכות הממשלתיות המיושנות שהרתיעו סטודנטים מלבקש סיוע כספי. https://techcrunch.com/2019/04/08/human-rights-activist-amira-yahyaoui-is-battling-the-us-college-financial-aid-system/
  14. ^ Kate Clark, Human rights activist Amira Yahyaoui is battling the US college financial aid system, TechCrunch, ‏2019-04-08
  15. ^ Mascarenhas, Natasha (3 בפברואר 2022). "Amira Yahyaoui wants Mos to be a 'radical' fintech startup". TechCrunch. נבדק ב-4 מאי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Reilly, Katie (1 בספטמבר 2021). "This Startup Sees a New Business Opportunity: Teaching Gen Z About Money". Time (באנגלית). נבדק ב-4 מאי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Alex Pugh, [https://www.fintechfutures.com/2022/02/mos-secures-40m-series-b-funding-to-drive-product-expansion/ Mos secures $40m Series B funding to drive product expansion Written by], fintechfutures, ‏9 פברואר 2022
  18. ^ Griffith, Erin (25 במרץ 2024). "Inside a C.E.O.'s Bold Claims About Her Hot Fintech Start-Up". The New York Times. נבדק ב-4 מאי 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Past Global Leadership Awards". vitalvoices.org. אורכב מ-המקור ב-2016-10-27. נבדק ב-4 מאי 2024.
  20. ^ "The World's 100 Most Powerful Arab Women". arabianbusiness.com. נבדק ב-4 מאי 2024.
  21. ^ "Amira Yahyaoui". worldfellows.yale.edu. אורכב מ-המקור ב-23 באוקטובר 2016. נבדק ב-20 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Amira Yahyaoui – 2014 Laureate of the Prize for Conflict Prevention". fondationchirac.eu. אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2016. נבדק ב-20 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Global Leadership Awards 2015 | Amira Yahyaoui, Vital Voices
  24. ^ "Meet the Co-Chairs of Davos 2016". נבדק ב-4 מאי 2024.
  25. ^ "The Bloomberg New Economy Catalyst List". Bloomberg.com (באנגלית). נבדק ב-4 מאי 2024.