דור ה-Z

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דור ה-Z (באנגלית: Generation Z) הוא הדור שאחרי דור ה-Y. אף שאין הסכמה מלאה לגבי שנת ההתחלה והסיום של הדור, טרם גובשו גבולותיו ולרוב הכוונה לאלו שנולדו מסוף שנות התשעים (לרוב מ-1997 עד 2000) ועד העשור השני של שנות האלפיים.[1] . ההיסטוריון והדמוגרף ניל הואי (Neil Howe), ממחברי הספר "דורות", ממקם את הדור בין 2005 ל-2025.[2] בני הדור נולדו כשהסמארטפונים והחיבור התמידי לאינטרנט מהווים חלק מרכזי מחייהם ומהתבגרותם ואף חלק מזהותם העצמית. יש המכנים אותם בשל כך "דור המסכים" או "דור הפלזמה". כתוצאה מכך, מאפיין שיתוף המידע ההמוני ברשתות החברתיות נעשה מרכזי בחייהם.

בני דור ה-Z הם בדרך כלל ילדיהם של בני דור ה-X. בקרב הוריהם אפשר למצוא גם את הצעירים מבני דור הבייבי בום והמבוגרים מבני דור ה-Y.[3][4] סביהם הטיפוסיים של בני דור ה-Z הם בני דור ה-X, הדור שלאחר דור הבייבי בום. שמות אחרים לדור בשימוש מצומצם הם "דור ה-M'" וכן iGeneration.

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור מאופיין כגלובלי, ויזואלי וטכנולוגי – בני הדור הזה לומדים יותר על ידי התבוננות ופרקטיקה חווייתית יותר מקודמיהם. בנוסף, הם נוטים להסתמך על מנועי חיפוש יותר מאשר על ספרי לימוד או מחקרים.[5]

שלא כמו בני רוב דור ה-Y, אשר נולדו בשנות ה-80 וה-90, בני דור ה-Z נולדו לאחר עידן המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות, ורובם נולדו אחרי אסון התאומים שיצר, לצד גל פיגועי הטרור האיסלאמי בשנות ה-2000 במערב, תחושה של איום קיומי גובר ותפיסת העולם "כלא בטוח". 74% אמרו שהם מודאגים מטרור. עם זאת, בני דור ה-Z הינם בעלי מודעות גלובלית גדולה יותר ומעריכים את האחריות שלהם. כמו כן הם מגלים סובלנות רבה יותר כלפי אחרים.[6]

בני דור ה-Z צפויים להיות הדור המגוון ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, עם קצב גידול מהיר של משפחות מעורבות וקבלת הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים לחברה כפי שלא היה בעבר.[7] בני הדור לחוצים מהממסד ורואים בו מקור לחרדה. רק 6% בוטחים בתאגידים גדולים שיעשו את הדבר הנכון, בניגוד ל-60% מהמבוגרים. המגמה ממשיכה בהתייחסותם לממסד הפוליטי-ממשלתי - 10% בלבד אמרו שהם בוטחים בממשלה שתעשה את הדבר הנכון.[5]

בני הדור מתעניינים יותר מקודמיהם בנושאים חברתיים, סביבתיים, גלובליים ויצירת עולם טוב יותר.[8] הם נתפסים כבודדים יותר ונואשים לקשר וירטואלי או פיזי, וזאת למרות (או אולי בגלל) הזמן הרב שהם מבלים מול מסכים. כשהם נשאלים אילו פעילויות הם הכי אוהבים, בני נוער מציינים דווקא פעילות פיזית שנעשית במשותף, כמו הופעות, טיולים או בילוי בפארק שעשועים.[5]

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור ה-Z מאופיין כדור שבו הטכנולוגיה נגישה מגיל הינקות

זהו דור דיגיטלי שלא חווה את החיים לפני עידן האינטרנט, והדור הראשון שבו הטכנולוגיה נגישה בגיל צעיר כל כך.[6] עם ההתקדמות הטכנולוגית ומולטימדיה, בני דור ה-Z התרגלו להתקשר אחד עם השני ולתקשר עם העולם המחובר בכל עת.[6]

הדור מתאפיין כרואה את המציאות מבעד משקפי מסך קטן (נייד) ומשתמש בהרבה אפליקציות בו-זמנית.[8] דור ה-Z מחובר לרשת כדרך חיים, ונמצא פעיל באופן מקוון כמעט כל שעות הערות, מתמודד עם תקשורת בפלטפורמה פתוחה ושיתוף מידע. שיתוף מידע ואינטראקציה שמבוססת על מתן וקבלת פידבק מיידי (לייקים) מאפשרים תהליך למידה מואץ, רכישת ידע וצבירת ניסיון וכל זה בחינם.[9][8]

הם משחקים משחק מחשב, צופים בטלוויזיה, משוחחים ברשתות החברתיות ועושים שיעורי בית במקביל. דור המתקשר עם הטכנולוגיה ויכול להסתגל במהירות לנוף המדיה המשתנה.

בעוד שילדים רבים באינטרנט וברשתות החברתיות נהנים מתחושה של שייכות וקהילתיות, שימוש יתר, עד כדי התמכרות, כמו גם שימוש לא בטוח ברשתות אלו עלול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית של המשתמש.[10] הספרות המחקרית בנושא מתריעה בפני מגפה של 'התמכרות לרשתות חברתיות ולסמארטפון'[11] שמזכירה התמכרות לחומרים כגון סמים או אלכוהול. מחקרים אחרים מדגישים את ההשלכות השליליות של השימוש בסמארטפון ובתקשורת מקוונת על היכולות הקוגניטיביות של המשתמש.[12] זאת מלבד החשש מכך שילדי דור ה-Z שמבלים זמן רב במרחב המקוון חשופים לפורנוגרפיה ולבריונות רשת (למשל: הטרדות מיניות, ביוש, חרמות). דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער נפגעו ברשת יותר מפעם אחת.[13] במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם להתאבדות. המקרה הידוע ביותר של התאבדות בעקבות בריונות רשת בישראל הוא של דודאל מזרחי ששם קץ לחייו בעקבות מעשי בריונות בעולם האמיתי ובמרחב המקוון. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי.[13]

עם זאת, ההשפעות השליליות של הטכנולוגיה על ילדי דור ה-Z שנויות במחלוקת וישנם חוקרים רבים שאינם מקבלים את הטענה שעצם השימוש ברשתות חברתיות גורם להתפתחות של הפרעות נפשיות כמו חרדה או דיכאון.[14] בנוסף לכך, הרשתות החברתיות משמשות גם את ילדי דור ה-Z כפלטפורמות נוחות לשיתוף רגשי.[15][16] במחקרים שנערכו בקרב ילדי דור ה-Z נמצא כי המצוקה הדומיננטית בפוסטים שלהם ברשתות החברתיות קשורה לדיכאון[17] ושהיא מנבאת בצורה משמעותית את קיומה של הפרעת הדיכאון ב'עולם האמיתי', במרחב הפיזי.[18] אף שתחום מחקר זה נחשב עדיין כתחום צעיר, יש בפופולריות העצומה של אתרי הרשתות החברתיות משום הזדמנות חסרת תקדים לזיהוי מצוקה של מתבגרים בסיכון.[19] לצד המאמצים לאיתור מוקדם של מצוקה, מתפתח תחום נוסף של תמיכה רגשית בילדי דור ה-Z באמצעות תקשורת מבוססת אינטרנט. יתרונות הייעוץ המקוון כוללים את הנגישות הרבה שהוא מאפשר לצד תחושת נינוחות של המטופל[20][21] ובשנים האחרונות, המחקר בתחום הייעוץ המקוון התרחב גם לשדה הרשתות החברתיות. במהלך מבצע צוק איתן, בקיץ 2014, נמצא שלמעלה ממחצית מבני הנוער בדרום הארץ (שהיו חשופים למצבי דחק) תקשרו עם מוריהם באמצעות פייסבוק וקבוצות וואטסאפ כאשר עיקר התקשורת ביניהם אופיין בתמיכה רגשית של המורים כלפי התלמידים.[22] לא זו בלבד אלא שהתלמידים בירכו על תקשורת זו וראו בה התערבות מועילה ומרגיעה בזמנים קשים של מלחמה.[23] ייתכן כי עצם קיומו של הקשר המקוון והמתמשך עם המורים שלהם תרם להגברת תחושת החוסן שלהם בזמן מלחמה.[24]

ילדי הדור חשופים למבול של מידע, והם הדור הבא בכל מה שקשור ללמידה ולטכנולוגיה. למעשה, יש המאמינים שזה גם "דור הממציאים" הראשון (Generation Maker) שכן בזכות המדפסות בתלת-מימד, וההתקדמות האדירה וחסרת-התקדים בתחום הרפואה, המִחשוּב והטכנולוגיה, הם יהיו חשופים לתהליכים חדשים לגמרי בתחום היצירה וההשכלה.[25]

עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית הדור גדל בצל המשבר הכלכלי העולמי ולאור זה שראו את ההורים ואנשים סביבם מאבדים מקום עבודה, הקריירה מאוד חשובה להם. הקשיים הכספיים בבתיהם של רבים, עשוי להוביל אותם להיות מודעים מאוד לחשיבות של כסף, ולכן החיסכון עשוי להיות בעל חשיבות עליונה.[8]

בישראל הדור שנחשף למחאה החברתית שפרצה ב-2011, מביעים רצון להישאר במקום עבודה ולהתקדם בדרג הניהולי[26] במקביל לפי מחקר שפורסם ב-CNNMoney יותר ממחצית מבני דור ה-Z מעוניינים להקים עסק משלהם.[27]

דור ה-Z שמתחיל להיכנס לשוק העבודה שואף למציאת עבודה משמעותית, שניתן יהיה להזדהות עם הערכים שלה, עם תשוקה לעזור לאחרים.[8]

בניגוד לבני דור ה-Y שמאופיינים בהחלפת מקום עבודה מדי שנתיים, התפתחות מקצועית-אישית, לצד שכר נדיב, ישאירו את בני הדור במקום העבודה.[26] זה דור של יצרנים, יוצרים וממציאים. הם שואפים להשאיר את טביעת האצבע שלהם על מוצרים, שירותים ומדיה ולהפוך לחלק מתהליך העיצוב והייצור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרכז המחקר פיו מתחיל את דור ה-Z ב-1997 Defining generations: Where Millennials end and Generation Z begins
  2. ^ [1]
  3. ^ Mitchell, David (16 באוגוסט 2008). "Generation Z-striking the balance". National Center for Biotechnology Information. בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2010. 
  4. ^ Posnick-Goodwin, Sherry (פברואר 2010). "Meet generation Z". California Teachers Association. בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2010. 
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 גרדיאן, דור ה K: דור שבע שמשחק משחקי רעב, דה מרקר, ‏31.03.2016
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Anthony Turner, Generation Z: Technology and Social Interest
  7. ^ Bobbi Shatto, Kelly Erwin, Teaching Millennials and Generation Z: Bridging the Generational Divide, Creative Nursing
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 Elaina Loveland, Instant Generation, 38 THE JOURNAL OF COLLEGE ADMISSION
  9. ^ מלי אלקובי, דור ה Z מגיע לעבודה, דה מרקר
  10. ^ עמיחי-המבורגר, יאיר, הטוב, הרע והמכוער באינטרנט : הפסיכולוגיה של החיים ברשת, מטר, תשע"ג 2013
  11. ^ Nicola Bragazzi, Giovanni Del Puente, A proposal for including nomophobia in the new DSM-V, Psychology Research and Behavior Management, 2014-05, עמ' 155 doi: 10.2147/prbm.s41386
  12. ^ E. Ophir, C. Nass, A. D. Wagner, Cognitive control in media multitaskers, Proceedings of the National Academy of Sciences 106, 2009-08-24, עמ' 15583–15587 doi: 10.1073/pnas.0903620106
  13. ^ 13.0 13.1 רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015
  14. ^ Orben, A., & Przybylski, A. K. (2019)., The association between adolescent well-being and digital technology use., Nature Human Behavior, Retrieved from https://www.nature.com/articles/s41562-018-0506-1
  15. ^ Pesin, G., Lipshits-Braziler, Y., Amram-Vaknin, S., & Tatar, M. (2018)., Identifying patterns of seeking and providing help online among adolescents in Israel., Paper presented at the International Conference on Counseling Psychology, London, United Kingdom.
  16. ^ Yaakov Ophir, SOS on SNS: Adolescent distress on social network sites, Computers in Human Behavior 68, 2017-03, עמ' 51–55 doi: 10.1016/j.chb.2016.11.025
  17. ^ Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, Unfolding the notes from the walls: Adolescents’ depression manifestations on Facebook, Computers in Human Behavior 72, 2017-07, עמ' 96–107 doi: 10.1016/j.chb.2017.02.013
  18. ^ Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, The digital footprints of adolescent depression, social rejection and victimization of bullying on Facebook, Computers in Human Behavior 91, 2019-02, עמ' 62–71 doi: 10.1016/j.chb.2018.09.025
  19. ^ אופיר י., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (2017)., "לו רק יכול הקירות (בפייסבוק) לדבר": איתור מצוקה וטיפול בבני נוער באמצעות הרשת החברתית, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
  20. ^ Michael J. Mallen, David L. Vogel, Aaron B. Rochlen, Susan X Day, Online Counseling, The Counseling Psychologist 33, 2005-11, עמ' 819–871 doi: 10.1177/0011000005278624
  21. ^ David Kessler, Glyn Lewis, Surinder Kaur, Nicola Wiles, Therapist-delivered internet psychotherapy for depression in primary care: a randomised controlled trial, The Lancet 374, 2009-08, עמ' 628–634 doi: 10.1016/s0140-6736(09)61257-5
  22. ^ Yaakov Ophir, Hananel Rosenberg, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, In times of war, adolescents do not fall silent: Teacher–student social network communication in wartime, Journal of Adolescence 46, 2016-01, עמ' 98–106 doi: 10.1016/j.adolescence.2015.11.005
  23. ^ רוזנברג ח., אופיר י. ואסטרחן ק. (2017)., ״כשהתותחים רועמים התלמידים מדברים״: מורים ותלמידים ברשתות חברתיות בזמן מלחמה, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
  24. ^ Hananel Rosenberg, Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, A virtual safe zone: Teachers supporting teenage student resilience through social media in times of war, Teaching and Teacher Education 73, 2018-07, עמ' 35–42 doi: 10.1016/j.tate.2018.03.011
  25. ^ ד"ר איילת בן עזר, המהפכה הטכנולוגית בהשכלה הגבוהה
  26. ^ 26.0 26.1 ז'אנן בסול, להתחתן צעירים, לעבוד בהיי טק ולא להחליף עבודות: תכירו את דור ה Z, דה מרקר, ‏05.05.2016
  27. ^ מעין מנלה, גדלו עם טאבלט ביד: הכירו את דור אלפא, כלכליסט
הדורות הדמוגרפיים בעולם המערבי לאחר שנת 1883 על ציר הזמן
1880–1889 1890–1899 1900–1909 1910–1919 1920–1929 1930–1939 1940–1949 1950–1959 1960–1969 1970–1979 1980–1989 1990–1999 2000–2009 2010–2019
הדור האבוד דור ה-GI הדור השקט דור הבייבי בום דור ה-X דור ה-Y/דור המילניום דור ה-Z
* הערה חשובה - לא קיימת חלוקה ברורה ומוסכמת לתאריכים מדויקים שמפרידים בין דורות. בעוד שחוקרים מסוימים מעדיפים להתבסס על טווח זהה של שנים בחלוקה לדורות, אחרים מעדיפים להתבסס על אירועים מכוננים, ואחרים מסתמכים על מקרי קיצון של שיעורי הלידה. החלוקה המפורטת לעיל היא אחת מהחלוקות הנפוצות יותר