קנדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנדים
Canadians
Canada.PNG
שפות
אנגלית וצרפתית
דת
נצרות (בעיקר פרוטסטנטיות וקתוליות), קיימים גם דתות אחרות כאסלאם ויהדות כמו גם חסרי דת
קבוצות אתניות קשורות
אירופאים 72.9%
אסייתים 17.7%
עמים ילידים 4.9%
אפרו-קנדים 3.1%
לטינים 1.3%
אוסטרלים 0.2%

קנדיםאנגלית:Canadians) הם קבוצת אנשים המזוהים עם מדינת קנדה כשרובם תושבים אזרחים בה.

הקנדים הם אוכלוסייה מגוונת מאוד במוצאה וברקע התרבותי, האתני והדתי שלה, בעיקר בעקבות מדיניות ההגירה לקנדה. רובם של הקנדים הם דו-לשוניים דוברי אנגלית וצרפתית ואוכלוסיית המדינה מונה כ-38 מיליון תושבים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2010, הקנדים מהווים 0.5% מכלל אוכלוסיית העולם[1]. אוכלוסיית המדינה מונה כ-38 מיליון תושבים ורובם הם צאצאי מהגרים. כ-41% מהקנדים הם מהגרים מדור ראשון או שני[2] וכ-20% מתושבי קנדה במאה העשרים ואחת הם לא ילידי המדינה[3]. סטטיסטיקאים צופים שעד 2031, כמעט מחצית מהקנדים מעל גיל 15 יהיו יליד חוץ או ילדים להורה יליד חוץ[4].

עמים ילידים, על פי מפקד האוכלוסין הקנדי של 2016, מנו 1,673,780 או 4.9% מכלל 35,151,728 אוכלוסיית המדינה[5].

ההגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הגירה לקנדה

קנדה הוקמה בעיקר על ידי מהגרים מבריטניה ומצרפת. החל מסוף המאה ה-19 הגיעו אליה מהגרים ממדינות אירופיות נוספות, בעיקר ממזרחה ומדרומה של היבשת. רבים מהם סייעו ביישוב הפרובינציות המערביות. לקנדה הגיעו גם מהגרים רבים מסין, והממשלה נקטה צעדים להגבלת מספרם.

בשנות השלושים, עקב המשבר הכלכלי, פסקה ההגירה כמעט לחלוטין ולאחר סיום מלחמת העולם השנייה התחדשה ההגירה מאירופה במלוא עוזה.

החל מסוף שנות השישים הנהיגה קנדה מדיניות הגירה המבוססת על גיל, רקע השכלתי ומקצועי והפתוחה למהגרים מכל רחבי העולם. בעקבות השינוי הגיעו לקנדה מהגרים רבים ממדינות נוספות מחוץ לאירופה, ובעיקר ממדינות אסיה. בשנת 1971 התקבל חוק הרב-תרבותיות בקנדה שהקל על הסתגלותן של קבוצות מהגרים חדשות למדינה.

על פי סקר האוכלוסייה שנערך בשנת 2001 היו בקנדה קרוב ל-5.5 מיליון אזרחים שנולדו מחוץ למדינה, והיוו קרוב לחמישית מהאוכלוסייה. ארצות הלידה העיקריות של הקנדים המתאזרחים היו בריטניה, סין, איטליה, הודו וארצות הברית.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הקנדים הם נוצרים. על פי סקר שנערך ב-2011, 39% הגדירו עצמם קתולים, 28.5% פרוטסטנטים, 24% חסרי דת, 3.2% מוסלמים, 1.5% הינדו, 1.4% סיקיסטים, 1% בודהיסטים ו-1% יהודים.

הכנסייה הפרוטסטנטית הגדולה ביותר היא הכנסייה הקנדית המאוחדת. רוב תושבי קוויבק הם חסרי דת. לעומת זאת, באלברטה אוכלוסייה אוונגליסטית גדולה.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-98% מהקנדים יודעים לדבר אנגלית או צרפתית (2006)
  אנגלית - 56.9%
  אנגלית וצרפתית (דו לשוניים) 16.1%
  צרפתית - 21.3%
  אזור מיושב בדלילות

בקנדה שתי שפות רשמיות - אנגלית וצרפתית. הצרפתית היא השפה המדוברת בעיקר בקוויבק אך קיימים דוברי צרפתית גם באונטריו, ניו ברנזוויק ודרום מניטובה. סקר משנת 2001 הראה כי 6,864,615 אנשים ציינו את השפה הצרפתית כשפתם הראשונה. 17,694,835 אנשים ציינו את האנגלית כשפה ראשונה. 44% מהקנדים הפרנקופונים מדברים אנגלית ו-9% מהקנדים האנגלופונים מדברים צרפתית.

ישנן שפות בולטות נוספות, פרט לשתיים הרשמיות: 7.3 מיליון אנשים ציינו שפה לא רשמית כשפתם הראשונה. מבין השפות הלא רשמיות, סינית תופסת את המקום הראשון עם 1.2 מיליון דוברים. אחריה פנג'אבי עם חצי מיליון דוברים, ספרדית עם 458,850 דוברים, טאגאלוג עם 431,385 דוברים, ערבית עם 419,895 דוברים וגרמנית עם 384,040 דוברים. בנוסף יש הרבה לשונות ילידיות, אך מספר דובריהן קטן – לא יותר מכמה עשרות אלפים.

ב-7 ביולי 1969 הוכרזה הצרפתית כשפה רשמית שווה לאנגלית. הכרזה זו גרמה לתהליך הזדהות של קנדה כמדינה דו-לשונית ורב-תרבותית ברמה הפדרלית.

חוקת קנדה מציינת כי:

  • האנגלית והצרפתית הן שפות רשמיות שוות.
  • הדיונים בפרלמנט יכולים להיות בכל אחת מהשפות הרשמיות.
  • כל החוקים יודפסו בשתי השפות.
  • כל אדם יכול לפנות לבית משפט בדרישה לדון בעניינו בכל אחת מהשפות הרשמיות.
  • כל אדם זכאי לקבל שירותים מהממשלה הפדרלית בכל אחת מהשפות הרשמיות.
  • מיעוטים דוברי שפה רשמית מסוימת זכאים לקבל חינוך לילדיהם בשפתם.

החוק המקומי בקוויבק קובע כי השפה הרשמית היא צרפתית. לחוק זה יש הגנות שונות, אך הוא מאפשר חופש מסוים לדוברי האנגלית והשפות הילידיות. קוויבק מספקת את רוב השירותים הממשלתיים בצרפתית וגם באנגלית.

בשאר הפרובינציות המצב שונה. רוב הפרובינציות דוברות אנגלית, עם מיעוטים צרפתים גדולים בחלק מהפרובינציות.

יהודים קנדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יהדות קנדה
אחוז היהודים באוכלוסייה הכללית לפי פרובינציות (2001)
  0.55 %
  0.38 - 0.54 %
  0.13 - 0.36 %
  0.13 - 0.37 %
  0 - 0.06 %

יהדות קנדה הייתה מבין הקהילות היהודיות הראשונות בהן קיבלו היהודים שוויון זכויות. הקהילה היהודית בקנדה מונה קרוב כ-375 אלף איש (נכון ל-2010)[6]. הקהילה היהודית בקנדה מגוונת מבחינת אופייה. יש בה אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים וחילונים. היא מקיימת מגוון של מוסדות קהילתיים ביניהם בתי-ספר יומיים, בתי ספר של יום ראשון, ספריות ומוסדות תרבות ואמנות. בין השנים 1990 ל-2000 גדלה יהדות קנדה ב-15%, ברובה מהגירה מחבר המדינות ומישראל. הקהילה היהודית בטורונטו היא הגדולה בקנדה וכוללת כ-200,000 יהודים לעומת מונטריאול שבה כ-100,000 יהודים. רוב היהודים בטורונטו מתגוררים בחלקה הצפוני של העיר. הארגון המייצג של בני הקהילה היהודית בטורונטו הוא "פדרציית הקהילות היהודיות בטורונטו", אשר בין היתר, מארגן מדי שנה מצעד תמיכה במדינת ישראל, אשר בו משתתפים תדיר בכירים בממשלה הקנדית[7].

כמו כן, בקנדה חיים קרוב למאה אלף ישראלים, מרביתם בעיר טורונטו וסביבותיה. ההגירה לקנדה של ישראלים התגברה החל משנות ה-70, בעקבות שינוי חוקי ההגירה הקנדים, שאפשר למשפחות צעירות ומשכילות לקבל ויזת הגירה למדינה בקלות יחסית. נכון לשנת 2013 מוערך, כי בכל שנה מהגרים לקנדה כ-2,500 ישראלים[8].

הפזורה הקנדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  קנדה
  + 100,000
  + 10,000
  + 1,000

על פי דו"ח של קרן אסיה פסיפיק של קנדה (אנ'), בשנת 2010 שהיו בחו"ל כ-2.8 מיליון אזרחים קנדיים, אשר היוו מהווים-8% מכלל האוכלוסייה הקנדית[9]. מבין המדינות בעלות אוכלוסייה קנדית משמעותית, בארצות הברית, הונג קונג, בריטניה, טייוואן, סין, לבנון, איחוד האמירויות הערביות ואוסטרליה קיימת הפזורה הקנדית הגדולה ביותר. הקנדים בארצות הברית מהווים את קהילת המהגרים היחידה הגדולה ביותר עם למעלה ממיליון בשנת 2009, ומהווים 35.8% מכלל הקנדים בחו"ל[10]. כמו כן, החוק הקנדי איננו מגביל אזרחות כפולה ורוב המהגרים שומרים על אזרחותם גם לאחר שהתיישבו במדינות אחרות[11].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Environment – Greenhouse Gases (Greenhouse Gas Emissions per Person)". Human Resources and Skills Development Canada. 2010. Archived from the original on בנובמבר 4, 2017
  2. ^ Facts and figures 2008 – Immigration overview: Permanent and temporary residents, web.archive.org, ‏2009-11-08
  3. ^ Rodger W. Bybee, Barry McCrae, PISA Science 2006: Implications for Science Teachers and Teaching, NSTA Press, 2009, מסת"ב 978-1-933531-31-1. (באנגלית)
  4. ^ Statistics Canada Government of Canada, Population projections on immigration and diversity for Canada and its regions, www23.statcan.gc.ca, ‏2022-08-30
  5. ^ Aboriginal Peoples in Canada: First Nations People, Métis and Inuit, www12.statcan.gc.ca (באנגלית)
  6. ^ World Jewish Population 2010
  7. ^ אוהד פס, אלפים צעדו למען ישראל בטורונטו ותרמו לבת-ים, באתר ynet, 31 במאי 2010
  8. ^ רותי שילוני, ‏כל שנה: 2,500 מהגרים לקנדה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בספטמבר 2012‏
  9. ^ Dr. Don DeVoretz, Canada's Secret Province: 2.8 Million Canadians Abroad
  10. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2013-08-27
  11. ^ Douglas Gray, The Canadian Snowbird Guide: Everything You Need to Know about Living Part-Time in the USA and Mexico, John Wiley & Sons, 2009-12-31, מסת"ב 978-0-470-73942-6. (באנגלית)