אמנון ויינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אמנון ויינשטיין הוא בונה כינורות ישראלי.

אין תמונה חופשית

אמנון ויינשטיין הוא דור שני לשושלת של בוני כינורות ישראלים. אביו עלה לארץ ישראל ופתח בתל אביב סטודיו לבניית כינורות בשנת 1939. אמנון המשיך במסורת וצירף אליו גם את בנו, הדור השלישי בשושלת, המקיימת את מסורת בוני הכינורות הגדולים בקרמונה שבאיטליה, משפחות אמאטי וגוארנרי.

שאר משפחתו של אמנון ויינשטיין נשארה באירופה ונספתה בשואה, והקשר הזה הוליך את אמנון לאיתור כינורות של יהודים שלקחו אתם את כלי הנגינה למחנות הריכוז הנאציים. כינורות אלה, רובם כלים פשוטים ששימשו לנגינה בשמחות, סומנו במגן דוד על גב הכינור, ואמנון ויינשטיין הציב לעצמו כמשימה את תיקון הכינורות האלה והבאתם לנגינה בקונצרט סימפוני, שיסגור את אירועי שנת השישים למדינת ישראל. הקונצרט, שכונה בשם "כינורות של תקווה", התקיים ב-24 בספטמבר 2008, וניגנו בו הסולן שלמה מינץ עם סימפונט רעננה ותזמורת איסטנבול הטורקית. [1].

ויינשטיין הגיע לרעיון איתורם ושיפוצם של הכלים בעקבות הרצאה בנושא "כינורות בתקופת השואה", שנשא בגרמניה בשנות ה-90' של המאה ה-20. חלק מן הכינורות המשובחים שהיו באירופה הועלו לארץ ישראל עם הכנרים, שברוניסלב הוברמן הזמין לנגן בתזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית. אחרים נבזזו בידי הגרמנים. הכינורות שנשארו, בגיטאות, ביערות ובמחנות הריכוז היו כלים פשוטים וזולים, ונמצאו במצב ירוד וכמעט הרוס, שחייב שיפוץ יסודי וממושך כדי להחזירם למצב נגינה. כיום מחזיק ויינשטיין בסדנה שלו שמונה כינורות כאלה ומתכוון להמשיך בחיפוש אחרי כלים דומים שעודם קיימים במקומות שונים בעולם.

אמנון ויינשטיין שותף לניהול המוזיקלי של קשת אילון, מרכז לקידום וטיפוח הנגינה בכינור בקיבוץ אילון שבגליל המערבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]