עדית זרטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פרופ' עִדית זֶרְטַלאנגלית: Idith Zertal ; נולדה ב-12 בנובמבר 1945) היא היסטוריונית, חוקרת תרבות, מסאית ומתרגמת ישראלית. מחקריה עוסקים בנושאי השואה, הציונות ומדינת ישראל, זיכרון קולקטיבי ולאומיות והגותה של חנה ארנדט. נמנית עם קבוצת "ההיסטוריונים החדשים". פרופ' חברה במכון למדעי היהדות באוניברסיטת בזל. עיתונאית לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בת קיבוץ עין שמר, בתו של משה (מְיֶיטֶק) זרטל (זילברטל), ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך, ואחותו הצעירה של הארכאולוג אדם זרטל, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה.

החל בשנות ה-60 הייתה עיתונאית ב"דבר" וכן ב"הארץ" וב"חדשות". ב-1979 הייתה ממייסדי הרבעון להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, "זמנים", והייתה העורכת שלו במשך 17 שנותיו הראשונות (1979–1996). כן יסדה יחד עם יוסי שריד את כתב העת לתרבות, פוליטיקה וחברה "פוליטיקה", וערכה אותו בשנותיו הראשונות.

אחרי פוסט-דוקטורט במכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם ושנת מחקר במכון לשלום של ארצות הברית (אנ') בוושינגטון, החלה בשנת 1998 ללמד בבית הספר לממשל שבמרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. מאז 2006 לימדה במכון למדעי היהדות באוניברסיטת בזל ובאוניברסיטאות נוספות בשווייץ היסטוריה יהודית חדשה ומחשבה פוליטית. כן שימשה פרופסור אורח באוניברסיטת שיקגו ובבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז, והיא מוזמנת להרצות דרך קבע באוניברסיטת ברצלונה. הייתה עמיתת מחקר במכוני מחקר באירופה ובארצות הברית.

בין ספריה:

מחקריה ראו אור בשפות רבות.

זרטל תרגמה ספרים רבים לעברית. ב-2010 ראה אור ספרה הקלאסי של חנה ארנדט, "יסודות הטוטליטריות" (1951), שתרגמה, הקדימה לו מבוא וערכה.

זרטל היא חברת מרצ, ובבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 הוצבה ברשימתה במקום ה-86.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]