אמסטף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמסטף
01 American Staffordshire terrier.jpg
קבוצה טרייר
משקל משקל 25-18 ק"ג.
גובה זכר 46-48 ס"מ, נקבה 43-46 ס"מ.
תיאור גוף חזק ומוצק, פרווה קצרה וזיפית, גולגולת רחבה ולסת חזקה.
אופי כלב עירני, אמיץ, עקשן, נאמן
שימוש שמירה[דרוש מקור], ציד, לוויה, ביתי.
אילוף הסתגלות גבוהה

סטאפורדשייר טרייר אמריקאי (American Staffordshire Terrier), המכונה גם פיטבול אמסטף או בקיצור אמסטף (Amstaff), הוא גזע של כלב הבית.

היסטוריה של הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבותיו הקדמונים של האמסטף טופחו לצורכי מלחמות כלבים על ידי הכלאה בין טרייר לבולדוג. אבותיו של האמסטף שימשו החל מהמאה ה-19 ככלבי חווה באמריקה, הן לשמירה והן לצייד. החל בשנות ה-30 של המאה ה-20, חל מפנה בטיפוח הגזע בעזרת רבייה סלקטיבית, והוא הפך לבן לוויה ולצורכי תצוגה, והורחק מהמורשת של כלב מלחמה. גזע כלבים זה הוכר רשמית ב-1936.

מבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופו של האמסטף חזק ומוצק, הגולגולת רחבה, האוזניים והזנב בדרך כלל נחתכים (בניגוד לחוק צער בעלי חיים), האף שחור, שרירי הלחיים מודגשים והלסת התחתונה חזקה במיוחד.

שיערו של האמסטף קצר וזיפי והוא מופיע בצבעים מלאים שונים, ושילוב של שניים עד שלושה צבעים (מנומר).

גובה: זכר 46-48 ס"מ, נקבה 43-46 ס"מ.

משקל 30-18 ק"ג.

האמסטף סומן כגזע מסוכן על ידי ממשלת ישראל ולכן חויבו כל מגדלי האמסטף לעקר או לסרס את כלבם כדי למנוע רבייה.

האמסטף הוא גזע עקשן ונחוש. זהו כלב עירני מלא בסקרנות וידוע בנחישותו ובנאמנותו.

תוקפנותו והתייחסות בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק להסדרת הפיקוח על כלבים#כלב מסוכן

בשנים האחרונות, נקשר שמו של כלב זה בתקיפות ואף הריגות של בני אדם ברחבי העולם, שהביאה מדינות רבות לחוקק איסורים כנגד גזע האמסטף ודומיו.[1]

בישראל, ידוע על מספר מקרים בהם נשך כלב מסוג זה ילדים או מבוגרים, עד שהביא לפציעה קשה ואשפוזם[2]. בעקבות שורת מקרים קשים, ובהם הריגתה של ילדה בת ארבע בתל אביב שנגרמה מנשיכת כלב האמסטף המשפחתי[3] שהשתתף בעברו בקרבות כלבים. בעקבות כך, נחקק בכנסת בשנת 2002 חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שקובע שהאמסטף ביחד עם 7 גזעי כלבים נוספים, הוא כלב מסוכן, שחלה שורה של הגבלות על החזקתו בישראל, ביניהם איסור לייבאו, להרבותו, וכן למוכרו או למוסרו לזולת. תקנות אלו נועדו להכחיד את הגזע בסופו של דבר באזור ישראל, בדרך שאיננה אקטיבית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]