אמפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמפר (Ampère) היא יחידת המידה הבסיסית לזרם חשמלי, לפי מערכת היחידות הבינלאומית (SI). היא קרויה על שמו של הפיזיקאי אנדרה מרי אמפר.

האמפר הוא יחידה בסיסית במערכת היחידות הבינלאומית, והוא מוגדר כ"גודל של זרם ישר, אשר, אם היה עובד בשני תיילים ישרים, מקבילים ואינסופיים, המרוחקים האחד מהשני מרחק של מטר אחד והנמצאים בתוך ואקום, היה יוצר בין שני התיילים האלה כוח של ‎2×10-7ניוטון [kg·m/s²] לכל מטר של אורך". הממד של האמפר הוא ממד הזרם, וסימונו A. בזרם של אמפר אחד עוברים בכל נקודה נתונה במוליך ‎6.242×1018אלקטרונים בשנייה.

אמפר הוא גם, יחידת מטען ליחידת זמן (קולון לשנייה): \rm 1\ A=1\tfrac C s

היסטורית, האמפר מוגדר באמצעות הכוח המגנטי הפועל על תיילים ובהם זרם, ורק בדיעבד מוגדרת יחידת המטען (הקולון). ביחידות cgs הגישה היא הפוכה, קודם כל הוגדרה יחידת המטען ("היחידה האלקטרוסטטית") ורק אחר כך הוגדרו הקבועים והיחידות האחרים.

בעת התחשמלות, זרם חילופין מסדר גודל של כ־60 מיליאמפר או זרם ישר בעוצמה של כ־300 עד 500 מיליאמפר יכולים להביא לפרפור חדרים באדם. משום כך, רגישותו של ממסר פחת במכשירי חשמל ביתיים עומדת על 30 מיליאמפר. בכיסא חשמלי נעשה שימוש בזרם של 8 אמפר על מנת להוציא להורג את הנידון למוות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]