קולון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפיזיקה, קוּלוֹן (Coulomb,‏ C או אמפר-שנייה) הוא יחידת מידה במערכת היחידות הבינלאומית שנקבעה למטען חשמלי. יחידה זו קרויה על שם הפיזיקאי הצרפתי שארל-אוגוסטן דה קולון (Charles-Augustin de Coulomb).

קולון אחד הוא המטען החשמלי:

  • אשר עובר בתיל נושא זרם בן אמפר אחד במשך שנייה אחת.
  • אשר יגרום לכוח דחייה בגודל \ 9 \times 10^9N בין שני חלקיקים הטעונים כל אחד במטען זהה (של 1 קולון), ומרוחקים מטר אחד זה מזה. ההגדרה המדויקת ניתנת על ידי חוק קולון: \ F = \frac{1}{4 \pi \epsilon_0} \frac{q^2}{r^2} כאשר \epsilon_0 הוא המקדם הדיאלקטרי של הריק, הידוע גם בשם קבוע הדיאלקטריות של הריק, וגודלו  8.8541 \times 10^{-12} .
  • של כ-6242 קואדריליון פרוטונים. כלומר: מטען אלקטרון (מטען יסודי) מוגדר להיות \ e = 1.602 \times 10^{-19} \ \mbox{Coul}

(כל ההגדרות שקולות זו לזו)

מתקיים \ e = 1.602 \times 10^{-19} \ \mbox{Coul} = 4.8 \times 10^{-10} \ \mbox{esu} כאשר esu זו יחידת המטען ביחידות cgs.

מקובלת גם יחידת המידה אמפר-שעה. אמפר-שעה אחד שווה ל-3,600 קולון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]