אנדרה וייל
![]() | |
אנדרה וייל | |
לידה |
6 במאי 1906 פריז, צרפת ![]() |
---|---|
פטירה |
6 באוגוסט 1998 (בגיל 92) פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית ![]() |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | צרפת, ארצות הברית |
מקום קבורה |
בית הקברות פרינסטון ![]() |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט |
ז'אק אדמר, אמיל פיקאר ![]() |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט |
Peter Swinnerton-Dyer, Frank Douglas Quigley, Norman Tyson Hamilton, David Hertzig, William Lind Hoyt, Martin Segal, Arnold S. Shapiro, Pierre Cartier, Harley Flanders, William Alvin Howard, Teruhisa Matsusaka, Alexandre Augusto Martins Rodrigues ![]() |
פרסים והוקרה |
|
צאצאים |
Sylvie Weil ![]() |
הערות | יהודי |
תרומות עיקריות | |
פיתח את הגאומטריה האלגברית האריתמטית, הוכיח את חסמי לאנג וייל לעקומים, ניסח את השערות וייל, והיה ממייסדי קבוצת בורבאקי. | |
![]() ![]() |
אנדרה וייל (בצרפתית: André Weil; השם נהגה בצרפתית: אנדרה וֵיי; 6 במאי 1906 – 6 באוגוסט 1998) היה מתמטיקאי יהודי צרפתי-אמריקאי. אחד מהחברים המייסדים של קבוצת בורבאקי. אחיה של הפילוסופית סימון וייל.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
וייל נולד בפריז בשנת 1906 למשפחה יהודית, אך חונך כאגנוסטי (חסר דת). משפחתו של וייל הייתה במקור מחבל אלזס, אולם עם סיפוחו של החבל על ידי גרמניה ברחה המשפחה לפריז. וייל רכש את השכלתו בין השאר בפריז, (באקול נורמל סופרייר) וברומא כאשר אחד ממוריו היה ז'אק אדמר. בשנת 1928 קיבל תואר דוקטור. משנת 1935 החל וייל, כחלק מקבוצה של מתמטיקאים צרפתים, לפרסם סדרה של ספרים שעסקו בהצגה קפדנית של המתמטיקה המודרנית תחת שם העט ניקולא בורבאקי. המשימה שנטלה על עצמה קבוצת בורבאקי הייתה לבסס את המתמטיקה על תורת הקבוצות, תוך הקפדה על פורמליות של ההוכחות המתמטיות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברח וייל הפציפיסט לפינלנד על מנת להתחמק מגיוס לצבא הצרפתי. בפינלנד נעצר באשמת ריגול, והיה נתון בסכנה של הוצאה להורג. לבסוף, בזכות התערבותו של המתמטיקאי רולף הרמן נבנלינה, הוחלף עונשו בגירוש לצרפת. וייל נכלא לזמן מה עם חזרתו לצרפת והיה נתון בסכנה רבה בשל עמדותיו הפציפיסטיות, מוצאו היהודי וקישורו המשפחתי לפילוסופית סימון וייל, אחותו הצעירה. וייל התגייס לצבא הצרפתי במטרה להגן על עצמו ולהשתחרר ממעצרו, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו ברח לארצות הברית.
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארצות הברית לימד באוניברסיטת שיקגו. לאחר מכן הצטרף לשורות המכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם כיהן כחבר סגל עד לפרישתו בשנת 1976. בשנת 1979 זכה בפרס וולף למתמטיקה, אותו חלק עם ז'אן לרה.
לווייל הייתה השפעה רבה על המתמטיקה במהלך המאה ה-20, כחלק מהיותו חבר בקבוצת בורבאקי. בנוסף תרם רבות לענפי תורת המספרים והאלגברה המופשטת. בתורת המספרים ידועה תרומתו לפיתוחה של השערת טניאמה-שימורה, שהוכחה חלקית שלה על ידי אנדרו ויילס הביאה להוכחה של המשפט האחרון של פרמה.
ב-1994 קיבל ביפן את פרס קיוטו במתמטיקה על תרומתו לאנושות בתחום זה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדרה וייל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אנדרה וייל, באתר MacTutor (באנגלית)
- אנדרה וייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אנדרה וייל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מתמטיקאים יהודים צרפתים
- מתמטיקאים יהודים אמריקאים
- סגל המכון למחקר מתקדם
- זוכי פרס וולף למתמטיקה
- יהודים חברי האקדמיה הצרפתית למדעים
- יהודים חברי האקדמיה למדעים ולאמנויות של גטינגן
- סגל אוניברסיטאות ומכללות
- זוכי מלגת גוגנהיים
- זוכי פרס קיוטו יהודים
- בוגרי אקול נורמל סופרייר
- אמריקאים ממוצא אלזסי-יהודי
- אמריקאים שנולדו ב-1906
- צרפתים שנולדו ב-1906
- אמריקאים שנפטרו ב-1998
- צרפתים שנפטרו ב-1998