אנדרה וייל

אנדרה וייל
André Weil
	אנדרה וייל
לידה	6 במאי 1906; פריז, צרפת
פטירה	6 באוגוסט 1998 (בגיל 92); פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	צרפת, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות פרינסטון
מקום לימודים	תיכון מונטן (1914); אוניברסיטת סן לואי (1922); אקול נורמל סופרייר (1925); אוניברסיטת גטינגן (1927); הפקולטה למדעים של פריז (1928) ;
מנחה לדוקטורט	ז'אק אדמר, אמיל פיקאר
מוסדות	אוניברסיטת שיקגו (1947–1958); קולג' הוורפורד (1941–1943); אוניברסיטת ליהי (1943–1945); אוניברסיטת שטרסבורג (1932–1939); אוניברסיטת סאו פאולו (1945–1947); אוניברסיטת אליגרה המוסלמית (1930–1932); המכון למחקר מתקדם (1958–1976) ;
תלמידי דוקטורט	Peter Swinnerton-Dyer, Frank Douglas Quigley, Norman Tyson Hamilton, David Hertzig, William Lind Hoyt, Martin Segal, Arnold S. Shapiro, Pierre Cartier, Harley Flanders, William Alvin Howard, Teruhisa Matsusaka, Alexandre Augusto Martins Rodrigues
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1944, 1952); מדליית ברנרד על שירות ראוי לשבח למדע (1980); חבר זר של החברה המלכותית (1966); Prix Francoeur (1935); פרס לאורי פ. סטיל (1980); פרס קיוטו למדעים בסיסיים (1994); פרס וולף למתמטיקה (1979); הרצאת פקו (1932) ;
צאצאים	Sylvie Weil
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
	פיתח את הגאומטריה האלגברית האריתמטית, הוכיח את חסמי לאנג וייל לעקומים, ניסח את השערות וייל, והיה ממייסדי קבוצת בורבאקי.

אנדרה וייל (בצרפתית: André Weil; השם נהגה בצרפתית: אנדרה וֵיי;‏ 6 במאי 1906 – 6 באוגוסט 1998) היה מתמטיקאי יהודי צרפתי-אמריקאי. אחד מהחברים המייסדים של קבוצת בורבאקי. אחיה של הפילוסופית סימון וייל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייל נולד בפריז בשנת 1906 למשפחה יהודית, אך חונך כאגנוסטי (חסר דת). משפחתו של וייל הייתה במקור מחבל אלזס, אולם עם סיפוחו של החבל על ידי גרמניה ברחה המשפחה לפריז. וייל רכש את השכלתו בין השאר בפריז, (באקול נורמל סופרייר) וברומא כאשר אחד ממוריו היה ז'אק אדמר. בשנת 1928 קיבל תואר דוקטור. משנת 1935 החל וייל, כחלק מקבוצה של מתמטיקאים צרפתים, לפרסם סדרה של ספרים שעסקו בהצגה קפדנית של המתמטיקה המודרנית תחת שם העט ניקולא בורבאקי. המשימה שנטלה על עצמה קבוצת בורבאקי הייתה לבסס את המתמטיקה על תורת הקבוצות, תוך הקפדה על פורמליות של ההוכחות המתמטיות.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברח וייל הפציפיסט לפינלנד על מנת להתחמק מגיוס לצבא הצרפתי. בפינלנד נעצר באשמת ריגול, והיה נתון בסכנה של הוצאה להורג. לבסוף, בזכות התערבותו של המתמטיקאי רולף הרמן נבנלינה, הוחלף עונשו בגירוש לצרפת. וייל נכלא לזמן מה עם חזרתו לצרפת והיה נתון בסכנה רבה בשל עמדותיו הפציפיסטיות, מוצאו היהודי וקישורו המשפחתי לפילוסופית סימון וייל, אחותו הצעירה. וייל התגייס לצבא הצרפתי במטרה להגן על עצמו ולהשתחרר ממעצרו, ובהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו ברח לארצות הברית.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית לימד באוניברסיטת שיקגו. לאחר מכן הצטרף לשורות המכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם כיהן כחבר סגל עד לפרישתו בשנת 1976. בשנת 1979 זכה בפרס וולף למתמטיקה, אותו חלק עם ז'אן לרה.

לווייל הייתה השפעה רבה על המתמטיקה במהלך המאה ה-20, כחלק מהיותו חבר בקבוצת בורבאקי. בנוסף תרם רבות לענפי תורת המספרים והאלגברה המופשטת. בתורת המספרים ידועה תרומתו לפיתוחה של השערת טניאמה-שימורה, שהוכחה חלקית שלה על ידי אנדרו ויילס הביאה להוכחה של המשפט האחרון של פרמה.

ב-1994 קיבל ביפן את פרס קיוטו במתמטיקה על תרומתו לאנושות בתחום זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אנדרה וייל בוויקישיתוף

אנדרה וייל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
אנדרה וייל, באתר MacTutor (באנגלית)
אנדרה וייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אנדרה וייל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)