אנדרטת נרצחי פסטיבל נובה
 | |
| מתחם אנדרטת הנובה מצילום רחפן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אנדרטה  |
| על שם | נרצחי הטבח בפסטיבל נובה |
| מיקום |
מועצה אזורית אשכול |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°23′52″N 34°28′18″E / 31.397694513959°N 34.471570350618°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   אנדרטת נרצחי פסטיבל נובה | |
  | |
אנדרטת נרצחי פסטיבל נובה היא אנדרטה שהקים האומן אמיר חודורוב בשיתוף עם קק"ל[1][2] להנצחת נרצחי הטבח בפסטיבל נובה, שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות מדינת ישראל. האנדרטה ממוקמת בחניון רעים שליד קיבוץ רעים, שם נערך הפסטיבל ב-6–7 באוקטובר 2023.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הטבח בפסטיבל נובה
בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 2023 התקיים הפסטיבל "נובה" בחניון רעים שליד קיבוץ רעים בעוטף עזה.
בבוקר 7 באוקטובר 2023, בשעה 6:29, החלה מתקפת רקטות מרצועת עזה לעבר יישובי העוטף. בחסות הרקטות פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל, שבמסגרתה ביצעו מחבלי הנוח'בה של חמאס טבח במשתתפי הפסטיבל. במהלך הטבח המחבלים פשטו על הפסטיבל, רצחו והרגו מעל 400 ממשתתפי המסיבה, לצד שוטרים ולוחמים שניסו להדוף את המתקפה. מלבדם, נחטפו 44 על ידי המחבלים לרצועת עזה, אחדים מהם שוחררו במסגרת עסקת החטופים ומבצע לשחרור חטופים. ישנן ראיות לפשעי מין שביצעו המחבלים במהלך הטבח. זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ומהגדולים בהיסטוריה האנושית.
הקמת האנדרטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-31 בדצמבר 2023 פגש האומן אמיר חודורוב את סיגל שמר, שבנה רון נרצח באחת ממיגוניות המוות, ובשיחה החליטו לייצר קולאז' של הנרצחים והנרצחות באתר, הכולל חיבור בין אחים ואחיות, חברי ילדות, ומשפחות שבהן כל בני המשפחה נרצחו. הקולאז' הראשון הוצב על ידי אמיר ב-21 בינואר 2024, בעת שקק״ל נטעה עצים לזכרם של הנרצחים ברחבת החניה של המסיבה.
בהמשך הציב אמיר שלטי הנצחה על כל נרצח ונרצחת, שנכתבו על ידי קרובי משפחה או חברים קרובים.
בתהליך הקמת האתר השתתף גם יוחאי ריבלין, ששני אחיו - גיגי ואביעד - נרצחו במסיבה, וכן ג׳וג׳ו רביע, ששני בניו - יובל ונועם - נרצחו במסיבת הפסיידאק יחד עם נוי זעפרני. מאיר, אביה של בר זוהר, שימש כמתאם מול קק״ל ומול המשפחות בתהליך הקמת האנדרטה.
בט"ו בשבט תשפ"ד שתלו משפחות הנרצחים עצים לזכר יקיריהן, בנוסף חברי החמ"ל האזרחי פרסו שלט ועליו הקריאה: "Bring them home now", ובד עם ציור של 40 פרפרים צבעוניים, כמניין האנשים שנחטפו במסיבה.[3][4]
מיצגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר פרוס על פני 70 דונם. המיצגים הפרוסים במתחם מחולקים על בסיס קפסולות מידע מרוכזות:
- מכולת האשפה הצהובה, שבה נרצחו 9 צעירים וצעירות.
- הבר הקטן במתחם מסיבת המאשרום.
- הבמה המרכזית של פסטיבל נובה.
- הנצחה כללית ברחבת הריקודים המרכזית של פסטיבל נובה.
- קולאז' הנרצחים שמוצב בענק במרכז הרחבה.
- מתחם האמבולנס.
- חפ״ק המשטרה, שבו מוצג קיר הנצחה ל-20 שוטרים ושוטרות שנהרגו, ובתוכו מונצחות לירון ברדה ובר זוהדר שנרצחו שם.
- בחורש שבו היו אוהלי השינה, מוצבים שלטים גדולים של אלה שברחו מהאתר ונרצחו במיגוניות ולאורך ציר 232.
- כלניות לפני הגשם: מתחם של אלפי כלניות אדומות עשויות חרס שהונחו בצורת מגן דוד המוקף בפרחי כלניות נוספים, שאותן יצרו אומנים ברחבי הארץ כדימוי לכלניות שפורחות בחורף ביער הסמוך לרעים, וכמשל אלגורי לפרחים שנקטפו בדמי ימיהם.[5][6][7]
נכון לנובמבר 2025 הוצבו במקום מעל 2300 יצירות הנצחה, בעלות של מעל 2 מיליון ש"ח שהשקיע האומן בהקמתו. קק״ל הכריזה על האתר כאתר רשמי להנצחת נרצחי פסטיבל נובה, ופוקדים את האתר מדי יום 10 עובדי קק״ל לתחזוקה.
אתר הזיכרון בחניון רעים זוכה לכמות המבקרים הגבוהה ביותר, בהשוואה לאתרי הקרן הקיימת בישראל נוספים, כמו: יער בן שמן, בו מבקרים כ-190 אלף איש בחודש או הגן הלאומי מצדה, בו מבקרים כ-17 אלף מטיילים מדי חודש בממוצע. כמות המבקרים היומית הממוצעת באתר היא מעל 7000, ובשנת 2025 צפויים לבקר בו מעל 2 מיליון מבקרים.[8]
מאז הטבח, אלפים רבים הגיעו לאתר להניח זרים. כמו כן קבוצות של תלמידי בית ספר, אנשי כוחות הביטחון, משלחות מחו"ל ועוד, מגיעות באורח קבע למתחם.[9]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
![אנדרטה להודיה ותאיר דוד, באתר הנצחה בפסטיבל נובה](https://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:112860_the_site_of_the_"nova"_massacre_PikiWiki_Israel.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנצחת נרצחי פסטיבל נובה, במוזיאון כאן 7.10.360
- מיזם אבני מורשת, חניון רעים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אביחי חיים, מהקולאז' הראשון - לאות הנשיא: אמיר חודורוב והמסע שהפך לאתר ההנצחה הלאומי של נרצחי הנובה, באתר וואלה, 12 ביוני 2025
- ↑ אילנה קוריאל, הרצוג בטקס לזכר נרצחי הנובה: "המו"מ - הזדמנות היסטורית שאסור להחמיץ", באתר ynet, 8 באוקטובר 2025
- ↑ אריאלה אפללו, מקומות לבקר בהם בעקבות 7 באוקטובר, באתר מאקו, 21 באפריל 2024
- ↑
חניון רעים, עצים לזכר הנרצחים, 9.3.2024, סרטון בערוץ "Zoya Vaisbein", באתר יוטיוב (אורך: 35:03) - ↑ קק"ל נוטעת עצים בחניון רעים -"יש המשכיות" (קק"ל x כיפה), סרטון בערוץ "Amir Cohen", באתר יוטיוב (אורך: 03:01)
- ↑ "יש המשכיות" - האם השכולה נטעה עץ המסמל תקווה בחניון רעים בו נרצח בנה, באתר כיפה, 24 בינואר 2024
- ↑ משה כהן, "מחווה מרגשת ומצמררת בדמעות": נטיעת עצים חדשים במתחם הנובה לזכר ההרוגים, באתר מעריב אונליין, 22 בינואר 2024
- ↑ אילנה קוריאל, יותר ממצדה וקיסריה: אתר הזיכרון לנרצחי הנובה הפך למתויר בישראל, באתר ynet, 23 במרץ 2025
- ↑ הפרחים ישובו לפרוח: אתר מסיבת הנובה הפך למוקד עלייה לרגל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בפברואר 2024
| הנצחת הטבח בפסטיבל נובה | ||
|---|---|---|
|
.jpg)