מריופול

Ambox currentevent.svg
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
מריופול
Маріуполь
סמל
סמל מריופול
Flag of Mariupol.svg
דגל מריופול
Вежа взимку.jpg
Вежа влітку.jpg
Будинки зі шпилем (Маріуполь).jpg
Вул. Італійська (Апатова), 115.jpg
Драмтеатр Маріуполь.jpg
Панорама спорткомплекса Ильичевец - panoramio.jpg
פוטומונטז' של מריופול (עד ראשית 2022)
מדינה / טריטוריה אוקראינהאוקראינה אוקראינה - דה יורה
הרפובליקה העממית של דונצקהרפובליקה העממית של דונצק הרפובליקה העממית של דונצק - דה פקטו
אובלסט מחוז דונצקמחוז דונצק דונצק
ראש העיר ואדים בויצ'נקו
רשות מחוקקת מועצת עיריית מריאופול עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אוקראינית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1778
שטח 244 קמ"ר
גובה 67 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 449,498 (נכון ל־2017)
 ‑ צפיפות 2,004 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 47°07′50″N 37°33′50″E / 47.130555555556°N 37.563888888889°E / 47.130555555556; 37.563888888889 
אזור זמן UTC+2
http://mariupolrada.gov.ua/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מריופולאוקראינית: Маріуполь; ביוונית: Μαριούπολη) היא עיר באוקראינה, אחת הערים המרכזיות במחוז דונצק ומשמשת כמרכזו הבלתי רשמי של אזור צפון אגן ים אזוב (הים האזובי). אוכלוסיית העיר מנתה כ-480,000 תושבים בדצמבר 2021. זו אחת ממרכזי ייצור המכונות והמתכות החשובים באוקראינה ובה גם נמל ים גדול. זו אחת מעשר הערים הגדולות באוקראינה ונחשבת למרכז חשוב של תעשייה וכלכלה. העיר ניזוקה קשות במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה (ראו קרב מריופול (2022)), ונכון להיום כמעט ואין בניין עומד אחד בכל השטח העירוני של העיר, שחרבה למעשה.[דרוש מקור]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם הרצאות לשעבר, הוחרב על ידי אלטילריה רוסית כשהסתתרו במקום ילדים ונשים. כיתוב "ילדים" ברוסית משני צידי הבניין לא מנע את החרבתו

העיר נוסדה בשנת 1778 בשם פבלובסק (Павловск), בשפך נהר קלמיוס (Кальмиус) לים אזוב, במקום בו היה יישוב ארעי. על פי הוראתה של הקיסרית יקטרינה הגדולה, יושבו העיר והאזור בשנת 1779 על ידי היוונים, אשר הועברו מחצי האי קרים, ושמה של העיר הוסב למריופול.

בין השנים 19481989 העיר נקראה ז'דאנוב (Жданов) על־שם אנדריי ז'דאנוב, אשר נולד בה.

מריופול היא עיר תעשייתית חשובה (בייחוד בשל תעשייה כבדה מפותחת: ייצור מתכות, מכונות, כימיה וכדומה), עיר נמל על ים אזוב, מרכז תרבות (2 מוסדות להשכלה גבוהה, תיאטרון וכדומה) וספורט (כדורגל, כדורסל - ראו אזובמאש מריופול, ועוד).

מאז 2014 ניטשו בתחומי העיר מאבקי שליטה בין צבא אוקראינה וכוחות בדלנים פרו-רוסיים. באפריל 2014 עקב המשבר הפוליטי במדינה הייתה העיר תחת שליטת כוחות בדלנים שהכריזו על עצמאות מחוז דונצק והחלפתו ב"הרפובליקה העממית של דונצק". ב-13 ביוני כוחות צבא אוקראינה השתלטו על העיר והעיר הפכה למרכז המחוזי של מחוז דונצק. ב-24 בינואר 2015 ספגה העיר מתקפת טרור גדולה במיוחד כאשר בוצע ירי ארטילרי מהשטחים הנשלטים על ידי הבדלנים הפרו-רוסיים ושום גורם לא לקח אחריות על מתקפה זו. בתקיפה נפגע בניין מגורים כש-30 איש נהרגו, 93 איש נפצעו ומתוכם 75 אושפזו. במתקפה נהרסו עשרות מבני מגורים, בתי ספר, חנויות, גני ילדים ושני שווקים במרכז המסחרי של העיר.

העיר עברה שיקום בצל המלחמה. בדצמבר 2021 אושרה בעיר תוכנית פיתוח, שנכתבה בהשראת יעד הנופש בטומי שליד חוף הים השחור בגאורגיה. מטרת התוכנית — שיעדה היה 2030 — היא להפוך את מריופול ליעד תיירות.


Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קרב מריופול (2022)

העיר חרבה על ידי רוסיה במהלך קרב מריופול (2022), ועשרות אלפים מתושביה נהרגו או ברחו מערבה לשאר שטחי אוקראינה ולמדינות השכנות. נכון לאפריל 2022 העיר הרוסה מלבד מפעל הפלדה אזובסטאל.[דרוש מקור]

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מבתי הכנסת הגדולים במריופול. 1900

יהודים התגוררו בעיר מאמצע המאה ה-19. בשנים הבאות נפתחו בעיר חמישה בתי כנסת[1] המבנה של אחד מהם, בית הכנסת הכוראלי (אנ'), שנחרב בעת מלחמת העולם השנייה ובתקופה הסובייטית שלאחר המלחמה, שרד בחורבנו עד שנות ה-90 של המאה ה-20, אז קרס הגג תחת שלג כבד. שרידי המבנה הועברו לרשות הקהילה היהודית ובשנת 2022 נבחנה במועצת העיר האפשרות להכריז עליו כאתר מורשת.[2]

ב-20–22 באוקטובר 1905 בוצע פוגרום ביהודי העיר. 21 יהודים נרצחו בפוגרום ובתים וחנויות רבים נבזזו.

במלחמת העולם הראשונה אירחה העיר גולים יהודים רבים, בין היתר השתכנה בה גם ישיבת פוניבז' בראשות רבי יצחק יעקב רבינוביץ.[3] מ-1916 ועד 1922 כיהן כרב העיר, הרב יצחק קוסובסקי.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הפכה העיר למרכז תעשייתי ויהודים רבים הועסקו במוסדות שלטוניים ובתעשייה. בעיר פעל בית ספר ביידיש. ב-1939 מנו היהודים בעיר 10,444 נפש, כ-5% מאוכלוסיית העיר. ב-8 באוקטובר 1941 כבשו הגרמנים את העיר ותוך פחות מחודש רצחו את רוב יהודי העיר בשני מבצעי רצח בבורות ירי.[4] העיר שוחררה על ידי הצבא האדום ב-10 בספטמבר 1943 (יום זה נחוג כיום העיר).

בעשורים הראשונים של המאה ה-21 פעילה קהילה יהודית קטנה במריופול.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב אתני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002, 48.7% מאוכלוסיית העיר היו אוקראינים, 44.4% רוסים, ו-4.3% יוונים. סקר מ-2017 הראה שאחוז האוכלוסייה האוקראינית בעיר גדל לכדי 59% מהתושבים, ואחוז הרוסים ירד ל-33%.[5]

בעיר נמצאת האוכלוסייה הגדולה ביותר באוקראינה של יוונים פונטים, כאשר נכון ל-2002 היו בעיר עצמה 21,900 יוונים פונטים, ו-31,400 נוספים באזורים הכפריים סביב העיר, ובסך הכל האוכלוסייה הפונטית באזור מהווה כ-60% מזו שבכל אוקראינה.

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד האוכלוסין של 2001, שפת האם של 89.64% מתושבי העיר היא רוסית, ושל 9.92% היא אוקראינית.[6]

הסקר הנ"ל מ-2017 הראה ש92% מדברים רוסית בביתם, 4% רוסית ואקראינית במידה שווה, ורק אחוז אחד מדברים אוקראינית בביתם.

שלטון וחלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת העיר מורכבת מ-76 חברים וממנה את הרשויות העירוניות המבצעות. תקציב העיר עומד על כ-170 מיליון דולר (2011). בעיר 4 אזורים: ז'ובטנבי (מרכז העיר), פרימורסקי (חוף הים), איליצ'ובסקי (צפון העיר), אורדז'וניקידזבסקי (הגדה השמאלית של קלמיוס).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי כלכלה עיקריים תעשייה: כ-56 מפעלים - ייצור מתכות (תשלובת ע"ש איליץ', אזובסטאל), ייצור מכונות (אזובמאש, מנועים, ציוד חקלאי, אוניות), מזון ועוד; סך ערך הייצור התעשייתי - כ-7.4 מיליארד $ (2010). בינוי - תעשייתי ומגורים. מדע: 2 אוניברסיטאות (כ-20 אלף סטודנטים), כ-10 מכוני מחקר.

התעשייה המפותחת, אשר חלקה הוקם ללא התחשבות בכיוון הרוחות, מהווה נטל אקולוגי כבד על אוכלוסיית העיר ומרחבי הים הסמוכים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחבורה בינעירונית: נמל תעופה בינלאומי (מוסקבה, קייב, אתונה), רכבות (2 תחנות בתחומי העיר - תחנת מוצא מריופול ותחנה סרטנה; רכבות יומיות למוסקבה, קייב וחרקוב, בתדירות נמוכה יותר - ליעדים נוספים), רכבות חשמליות פרבריות, אוטובוסים.

תחבורה עירונית: כ-80 קווי אוטובוס, 12 קווי טרוליבוס, 11 קווי חשמלית, מוניות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nuvola Ukrainian flag.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים באוקראינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.