אנה הדוויג בול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנה הדוויג בול
Anna Hedwig Büll
Hedwig-Bull.jpg
אנה הדוויג בול, 1916
לידה 4 בפברואר 1887
האפסלו, אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באוקטובר 1981 (בגיל 94)
היידלברג, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אסטוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מיסיונרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנה הדוויג בול (בלעז: Anna Hedvig Büll, במקור: Anna Hedwig Buhl; ‏ 4 בפברואר [לפי לוח השנה היוליאני: 23 בינואר] 18873 באוקטובר 1981) הייתה מסיונרית אסטונית (ממוצא גרמני-בלטי) שסייעה להצלת חייהם של כמה אלפי ילדים יתומים ארמנים, בתקופת רצח העם הארמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול נולדה למשפחה נוצרית-לותרנית בשנת 1887 בהאפסלו, אסטוניה. בעיירת נופש זו, ניהל אביה אתר מרפא בבוץ שהיה בבעלותו. היא הייתה הילדה השישית מבין שמונה אחים ואחיות. בול למדה בבית ספר ציבורי באסטוניה עד גיל 15, לאחר מכן היא נשלחה לשם השלמת לימודיה לעיר סנט-פטרסבורג, שם למדה במשך שלוש שנים בבית ספר גרמני-פרוטסנטי. במהלך ביקורה בבית המשפחה בשנת 1903, אשר היה בעיירת הולדתה, היא קיבלה השראה מהרצאה שניתנה על ידי אוונגליסט ידוע בשם יוהאן קארגל. דבר זה השפיע על החלטתה להקדיש את חייה למאמץ הסיוע ההומניטרי.

לאחר שהשלימה את לימודי התואר הראשון בשנת 1903, בול בילתה את עיקר זמנה בבית המסיון "Malche", אשר בעיירה הגרמנית "Bad Freienwalde (Oder)". שם היא למדה על גורל הארמנים תחת האימפריה העות'מאנית. חדורת מטרה לסייע לבני העם הארמני, היא סיימה את לימודיה בבית הספר האוונגליסטי. במהרה היא הוזמנה לשרת בתחנת מסיון ארמנית במארש. עם זאת, בשל גילה הצעיר וחוסר ניסיונה היא נאלצה תחילה לעבור התנדבות עם נשים וילדים בכפרים גרמניים ולאחר מספר חודשים להתנסות בסיוע לאביונים בסנט-פטרסבורג.

בשנת 1909, ניסתה שוב בול לסייע לארמנים, אך ניסיון זה נקטע באבו בשל התפשטות הידיעה אודות הטבח בנפת אדנה שבקיליקיה (כיום חלק מטורקיה). משלא צלח הדבר בידה, המשיכה בול לסמינר הוראה מסיונרי. בסופו של דבר, לאחר שהוסמכה לחינוך, עברה בול לקיליקיה. באזור זה היא עבדה כמורה בבית יתומים ארמני במארש, בין השנים ‏ 1911-1916. בשנת 1915, הייתה בול עדה למעשה הטבח בקיליקיה ופעלה להצלת חייהם של כמעט אלפיים ילדים ארמנים ונשים ארמניות. בתקופה זו הוכרה העיר מארש כ"עיר היתומים". בול נקראה לחזור מהעיר מארש בשנת 1916 ונדרשה לעזוב.

בשנת 1921, נשלחה בול לחלב שבסוריה על ידי ארגון "סיוע נוצרי לאלפו" (בלעז: "Chrétienne en Orient to Aleppo") שהוקם זה מכבר, שם הקימה מחנה פליטים לניצולי רצח העם הארמני. בנוסף לכך, היא קידמה סיוע רפואי לחולי דבר, הייתה שותפה לבניית שני בתי חולים, ארגנה סדנאות אריגה וגינון, לימדה שיעורי ארמנית וכן עסקה ביוזמות נוספות שנועדו לשפר את חייהם ואיכות חייהם של הפליטים.

בשנת 1951, בעת שהחלו הפליטים לבקש מקלט בארמניה הסובייטית, בול לא קיבלה אשרה מטעם רשויות ברית המועצות. בהמשך אותה השנה היא חזרה לאירופה. היא נפטרה במוסד סיעודי למסיונרים ב-3 באוקטובר 1981, בפאתי העיר היידלברג שבגרמניה.

לאורך 40 שנים מחייה היא השקיעה את מירב מאמציה לשיפור מצבם החברתי של הפליטים הארמנים. ב-29 באפריל 1989, הוקם לוח זיכרון בבית הולדתה שברחוב קולי 5, אשר הוקדש לה על ידי האיגוד לתרבות ארמניה-אסטוניה. בארמניה הוקמה לזכרה אנדרטה, אשר הוצבה בחלל המוזיאון לרצח העם הארמני בירוואן. בפי הפליטים הארמנים, נודעה לעיתים בכינוי "אמא של הארמנים".

חייה של בול, כמו חייהן של עוד ארבע פעילות הומניטריות אירופאיות, שהיו עדות לזוועות רצח העם הארמני, מסופרים בסרט "מפת הגאולה" (באנגלית: "Map of Salvation"‏), שיצא ב-2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנה הדוויג בול בוויקישיתוף