האפסלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האפסלו
Haapsalu
מבט על מרכז העיר ממבצר הבישוף
מבט על מרכז העיר ממבצר הבישוף
מבט על מרכז העיר ממבצר הבישוף
מדינה אסטוניהאסטוניה אסטוניה
מחוז לאנה
ראש העיר אורמאס סוקלס
(Urmas Sukles)
תאריך ייסוד 1279
שטח 10.59 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 9,812 (1 בינואר 2023)
 ‑ צפיפות 1067 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות 58°57′00″N 23°32′00″E / 58.95°N 23.533333°E / 58.95; 23.533333
אזור זמן UTC +2
http://www.haapsalu.ee/
הכנסייה הלותרנית מתחילת המאה ה-16
מבצר הבישוף בשנת 1889
מבצר הבישוף כיום
תחנת הרכבת בעיר. משמשת כיום כמוזיאון
בית העירייה
מלון הספא
סרטון מזל"ט של האפסלו

האפסלו (אסטונית: Haapsalu, גרמנית ושוודית: Hapsal) היא עיר, נפה עירונית ובירת מחוז לאנה במערב אסטוניה. האפסלו שוכנת כ-100 קילומטרים דרומית לטאלין, בירת אסטוניה, לחוף הים הבלטי. בזכות אקלימה המתון נקראת האפסלו ונציה של הצפון ומשמשת כעיר קיט בקיץ. פירוש השם האפסלו הוא "חורשת הצפצפות"

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת היישוב במקום ב-1 באוקטובר 1228, כאשר אלברט מריגה, הארכיבישוף של ריגה, הקים את בישופות אזל-ויק (Bistum Ösel-Wiek) בעקבות כיבוש האזור בידי המסדר הליבוני מידי השוודים. מבצר הבישוף, שכלל גם קתדרלה, הוקמו במשך כ-30 שנים. גבולות הבישופות נקבעו סופית בידי וילהלם ממודנה, שליח האפיפיור, בשנת 1234. היישוב הוקם על ידי הבישוף הרמן הראשון בתוך חומות המבצר בין השנים 1260-1270. התיעוד הראשון של האפסלו בכתובים הוא משנת 1279, שבה הוענקו לה זכויות עירוניות. בישופות אזל-ויק הייתה רוזנות עצמאית בתוך הקונפדרציה הליבונית.

במשך 300 שנים שימשה העיר כמרכז הבישופות, עד אשר הועברה הבירה לעיר קורסארה שבאי סארמאה במאה ה-16. הבישופות פורקה עם תחילת עידן הרפורמציה הפרוטסטנטית ומשנת 1560 נפלה לידי הדנים. במהלך מלחמת ליבוניה (1558–1583) נכבשה אסטוניה והפכה לחלק מממלכת שוודיה. במאה ה-16 הוקמה במקום כנסיית לותרנית על שם יוחנן הקדוש, המוזכרת לראשונה בכתובים ב-1524. בשנת 1625 החליט המלך גוסטב אדולף השני למכור את האפסלו וסביבותיה לרוזן יקוב דה לה גרדי (Jacob De la Gardie).

העיר שימשה מרכז לשוודים האתניים באסטוניה מן המאה ה-13 ועד לבריחתם ב-1944, במהלך מלחמת העולם השנייה. בתחילת המאה ה-19 הפכה האפסלו תוך זמן קצר לעיר מרפא מבוקשת בזכותו של הרופא הגרמני-בלטי קארל הוניוס (Carl Abraham Hunnius). הוא גילה את התכונות הרפואיות של הבוץ במקום והקים בשנת 1825 את הסנטוריום הראשון בעיר. אישים בעלי שם כצ'יקובסקי והאמן ניקולאי רוריך הגיעו לנפוש בעיר ואף בני משפחת רומנוב, משפחתם של הצארים הרוסים, הגיעו לעיר לטיפולי מרפא. במהלך המאה ה-19 התפרסמה העיר באסטוניה גם בזכות הצעיפים שארגו נשות המקום.

בשנת 1902 החלה בנייתה של מסילת הרכבת מהעיירה קיילה (Keila) להאפסלו. ב-1905 הופעל לראשונה קו הרכבת מהאפסלו לבירה טאלין. בניין תחנת הרכבת הושלם ב-1907. וילות רבות בסגנון היוגנדשטיל נבנו בעיר בתחילת המאה ה-20. בשנת 1922 הוקמה בעיר כנסייה מתודיסטית.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אוכלוסייה
1881 2,884
1897 3,212
1922 4,251
1934 4,649
1959 8,567
1979 13,035
1989 15,176
2000 12,394
2010 11,298

החלוקה האתנית בעיר היא כ-82 אחוז אסטונים, כ-14 אחוז רוסים והשאר אחרים.

אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבצר הבישוף - המבצר הפסיק לשמש לצורכי הגנה כבר במהלך המאה ה-17, בתקופת השלטון השוודי. בעקבות כיבוש אסטוניה בידי הרוסים במהלך המלחמה הצפונית הגדולה, ב-1710 נהרסו חלק מחומות המבצר בהוראת הצאר פיוטר הגדול והמבצר ננטש. החומה המקיפה את המבצר אורכה למעלה מ-800 מטרים, גובהה כ-10 מטרים ורוחבה כמטר אחד. בצד המערבי שוכן מגדל שמירה בגובה 29 מטרים מן המאה ה-13, המשמש כמגדל הפעמון של הקתדרלה. במקום מוזיאון הכולל אוסף כלי נשק מימי הביניים.
  • קתדרלת המבצר (ע"ש ניקולאוס הקדוש) - בנייתה החלה ב-1260, יחד עם המבצר. ב-1688 נהרס גג הנחושת בשריפה ושוקם. בעקבות כיבוש אסטוניה בידי שוודיה הפכה הכנסייה הקתולית ללותרנית. ב-1726 נהרס הגג שוב בסופה וכיוון שלקהילה לא היה תקציב לשיקומו נזנחה הכנסייה. בשנים 1886–1889 שוקמה ושופצה הכנסייה. באביב 1944 פרצו אלמונים לכנסייה והשחיתו את המזבח, החלונות והספסלים. בעקבות הכיבוש הסובייטי לא שימשה הכנסייה לתפילה, לעיתים שימשה כמחסן תבואה. הכנסייה שופצה ומשמשת את הקהילה משנת 1990. ביום האם של 1992 נחנך בכנסייה פסל לזכר האמהות שנהרגו באסטוניה במהלך הכיבוש הסובייטי. לקתדרלה גם מגדל פעמון ושעון בראשו.
  • תחנת הרכבת - התחנה נבנתה בשנים 1904-1907 בתכנונו של אדריכל מסנקט פטרבורג ושימשה משנת 1905 בקו לטאלין דרך העיירה קיילה (Keila). לתחנה רציף באורך של 214 מטרים. זהו הרציף המקורה הארוך באירופה. בשנת 1997 הופרטה המסילה מהאפסלו לעיירה ריסיפרה (Riisipera; ‏53,6 קילומטרים). התנועה בקו זה הופסקה מחוסר כדאיות באביב 2004. התחנה משמשת כיום כתחנת אוטובוסים ומוזיאון רכבות.
  • ארץ הפלאות של אילון (Iloni Imedemaa) - בית ילדותה של המאיירת אילון ויקלנד (Ilon Wikland). כאן גרה עם סבה וסבתה עד שנמלטה בגיל 14 מן הסובייטים לשוודיה, ב-1944. בבגרותה הכירה את אסטריד לינדגרן ואיירה את רוב ספריה. במקום מוזיאון וסדנאות פעילות לילדים.
  • מוזיאון אוולד אוקאס (Evald Okas) - אוקאס היה צייר וגרפיקאי. המוזיאון נפתח בשנת 2003 במסעדה מן המאה ה-19.
  • מלון הספא (kuursaal) - הוקם ב-1898 ושופץ בשנות ה-90. המבנה היחיד מסוגו שנותר באסטוניה מאותה תקופה.
  • אחוזת אונגרו (Ungru) - שרידי מבנה מרשים מן המאה ה-19, שבנייתו נפסקה ב-1908 עקב מות בעליו בטרם עת. המבנה שוכן כ-5 קילומטרים מחוץ לעיר.

אירועי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסטיבל העלמה הלבנה (Valge daami aeg)- נערך בין ה-28 ל-30 באוגוסט. אגדת העלמה הלבנה מספרת על כומר שהתאהב בנערה. אולם, כיוון שהכניסה לטירה הייתה אסורה לנשים הוא הכניס אותה מחופשת כנער מקהלה. כאשר התגלה הרומן ושמדובר בנערה, נזרק הכומר לצינוק, שם גווע מרעב ואילו הנערה נקברה בחיים בקיר הכנסייה, שנבנתה באותה העת. מאז, בכל ירח מלא בחודש אוגוסט מופיעה בחלון המרכזי של הקתדרלה צללית בדמות נשית.
  • ימי המוזיקה של קירילוס קרק (Cyrillus Kreek) משנת 2006. קירילוס קרק היה מלחין ומנצח שפעל בעיר ונפטר בה. ביתו בסמוך לעיר משמש משנת 2001 כמוזיאון.
  • פסטיבל בלוז (AUGUSTIBLUUS BluES festival) באוגוסט
  • פסטיבל סרטי טבע (Matsalu NATURE FILM Festival)

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]