אני לא מכשפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אני לא מכשפה
I Am Not a Witch
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי רונגאנו ניוני
הפקה ג'ולייט גרנדמונט, אמילי מורגן
תסריט רונגאנו ניוני
עריכה יאן דדה, ג'ורג' קראג, תיבו האג
שחקנים ראשיים מרגרט מולובווה, נלי מונמונגה, דינה מופוני, ננסי מולילו, הנרי פהירי, גלוריה הווילר
מוזיקה מתיו ג'יימס קלי
צילום דייוויד גאלגו
מדינה בריטניהבריטניה בריטניה
צרפתצרפת צרפת
גרמניהגרמניה גרמניה
זמביהזמביה זמביה
הקרנת בכורה צרפתצרפת צרפת 25 במאי 2017
בריטניהבריטניה בריטניה 20 באוקטובר 2017
שווייץשווייץ שווייץ 31 בינואר 2018
ישראלישראל ישראל יולי 2017
משך הקרנה 93 דקות
שפת הסרט אנגלית, במבה
סוגה דרמה
הכנסות 141,043 דולר
פרסים פרס הקולנוע הבריטי העצמאי לבמאי הטוב ביותר
פרס דאגלס היקוקס של הקולנוע הבריטי העצמאי
פרס פריצת הדרך של הקולנוע הבריטי העצמאי
פרס באפט"א לקולנוע לסרט ביכורים יוצא מן הכלל של תסריטאי, במאי או מפיק בריטי
דף הסרט ב-IMDb

אני לא מכשפהאנגלית: I Am Not a Witch) הוא סרט דרמה בריטי-צרפתי-גרמני-זמבי שביימה וכתבה רונגאנו ניוני. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקאן במסגרת השבועיים של הבמאים ב-25 במאי 2017, ובישראל בפסטיבל הקולנוע ירושלים אשר התרחש ביולי 2017[1]. הסרט היה מועמד וזכה במספר פרסים. שפות הסרט הן אנגלית ובבמבה (אנ'), ואורכו כ-93 דקות.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתרחש באזור בו מאמינים כי ישנן מכשפות והן יכולות לעוף ולהרוג חפים מפשע. על מנת לשמר את הכוח המאגי שלהן לצרכים חיוביים, שומרים את כל המכשפות בכפר אחד וקושרים כל אחת מהן לחוט לבן, אשר ימנע מהן לעוף או לעזוב את הכפר, בו הן למעשה סוג של אסירות. כמעט כל המכשפות הן נשים מבוגרות, שכנראה עיצבנו את האדם הלא נכון, אשר שיכנע אותן ואת הסביבה כי יש בהן רשע או יכולת להזיק. אבל גיבורת הסרט, שולה, היא ילדה בת 9 בלבד, אשר מביטה על מישהי בכפר שלה בשעה שזו נופלת, מה שהופך אותה אוטומטית לחשודה בכישוף. לאחר שהיא נשלחת לכפר המכשפות, נציג השלטון לוקח אותה תחת חסותו ומשתמש בה בעיקר לצרכים של שיווק וצבירת ממון לעצמו, בעוד האנשים אשר מצפים ממנה לנסים לא תמיד יוצאים מרוצים. שולה לא אוהבת את החיים במקום, אבל מובהר לה כי האלטרנטיבה להימצאות בו היא הפיכתה לעז, שזה מה שקורה למכשפות שבורחות. להיות עז חופשית מתחיל להישמע כמו רעיון לא רע.

הדמויות והשחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאית וכותבת הסרט, רונאגנו ניוני, אמרה שהסרט בהשראת הסיפורים על האשמות כישוף בזמביה. במחקרה על הסרט, רונאגנו נסעה לגאנה ובילתה במחנה מכשפות אמיתי, שם היא התבוננה בחיי היומיום שלהן, ובדיבור שלהן[2][3].

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט שודר לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקאן, במסגרת השבועיים של הבמאים ב-25 במאי 2017. לאחר מכן הסרט שודר בבריטניה ב-20 באוקטובר 2017, ובשווייץ ב-31 בינואר 2018. בישראל הסרט שודר בפסטיבל הקולנוע ירושלים אשר התרחש ביולי 2017.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הרוויח כ-141,043 דולר ממכירות הכרטיסים[4].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר "Rotten Tomatoes", הביא לסרט ציון של 100% על פי 37 חוות דעת של גולשים באתר[5]. מרק קרמוד (אנ'), כתב מעיתון "The Observer", שיבח את עבודתה של רונאגנו ניוני, את הצילום של דייוויד גאלגו ואת המשחק של מרגרט מולובווה[6]. אנה סמית, כתבת מעיתון "Time Out", העניקה לסרט ארבעה מתוך חמישה כוכבים[7].

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שנת 2017: פרס הקולנוע הבריטי העצמאי לבמאי הטוב ביותר.
  • שנת 2017: פרס דאגלס היקוקס של הקולנוע הבריטי העצמאי.
  • שנת 2017: פרס פריצת הדרך של הקולנוע הבריטי העצמאי.
  • שנת 2018: פרס באפט"א לקולנוע לסרט ביכורים יוצא מן הכלל של תסריטאי, במאי או מפיק בריטי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אני לא מכשפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אני לא מכשפה, באתר פסטיבל הקולנוע ירושלים
  2. ^ I Am Not a Witch review – magical surrealism, באתר הגרדיאן, 22 בפברואר 2018
  3. ^ I Am Not a Witch director on the modern persecution of witches in Zambia and Ghana, באתר אינדפנדנט, 22 בפברואר 2018
  4. ^ אני לא מכשפה, באתר "The Numbers", ‏ 20 באוגוסט 2018
  5. ^ אני לא מכשפה, באתר Rotten Tomatoes, ‏ 18 ביוני 2018
  6. ^ אני לא מכשפה, באתר וראייטי, 22 בפברואר 2018
  7. ^ אני לא מכשפה, באתר Time Out, ‏ 22 בפברואר 2018